בעיר הגדולה עם אהבת חיי ~12~

3.8.12-
קמתי ב7, קרן התקשרה אליי, בטח שכחה את השינויים בזמן, אמרתי שאני אחזור וניתקתי.התקלחתי, צחצחתי שיניים, וחזרתי לחדר. התקשרתי לקרן
-היי קרן!
-הייייי התגעגעתי!
-גם אני…מה התקשרת?
-רציתי לשאול מתי אתם חוזרים?
-מחר נהיה בישראל בערך ב10
-חשבתי היום…
-לא, היום אנחנו טסים…את תפגשי אותנו?
-אם יסכימו…אז, ברור!
-אני מקווה שיסכימו לך…
-גם אני…אז מחר ב10?
-כן!
-אני ינסה!
-תודה, בייייייי
-ביייוש!
חוץ מקרן כלום לא משך אותי לישראל, במיוחד הפרידה אם אוסטין.
שכבתי על המיטה כמה דקות ואז צלצל שעון מעורר. כשאמילי התקלחה, אמא שלי קרא לאכול, ארוחת בוקר אחרונה, פה בסאן אנתוניו.
אחרי ארוחת בוקר הזמנתי את כל הילדים מהשיכבה + מיה לקניין ב12:00 אחר כך התקשרתי לאוסטין וביקשתי שיבוא אליי ב14:00 ואז התחלתי לאסוף את המיזוודה.
ב 11.45 ירדתי אם קייט ומיה והלכנו לקניון, כשהגענו רוב הילדים כבר חיכו לי… הזמנתי לכולנו פיצה והתיישבנו.
בהתחלה שתקנו אבל כשחלק גמרו לאכול התחלנו לדבר. הם אמרו שיתגעגעו אליי ושהשנה היה להם כף ללמוד איתי, אמרתי שגם לי היה יותר כיף ללמוד פה, אם החברה של סאן אנטוניו.
לפרידה הבאתי לכל אחד איגרת ואת כתובת המייל שלי, בקשתי לשמור על קשר. הבטחתי להם שאני לא אשכך אותם!!!
ישבנו הרבה זמן, היה לי קשה להפרד מהם ולחזור לכיתה בישראל, אפילו שלמדתי איתם רק חצי שנה אבל התחברתי אליהם הרבה יותר… אחרי חצי שעה, בערך, הלכנו. קייט ומיה ליוו אותי עד הבניין שם ניפרדנו, כשכל אחת עולה לקומה שלה…..