בלט- פרק 1
"בוני, אשלי תתעוררו אתן תאחרו להסעה" העירה אותי אמא שלי
אני, כמובן התעוררתי מיד והערתי את אשלי, כמו כל יום.
בחרתי לנו בגדים, חולצת בטן אדומה ומכנסי ג'ינס קצרות קרועות אחר כך עשינו אחת לשנייה אותה תסרוקת, בנדנה אדומה קשורה לשעירינו הג'ינג'י
ויצאנו החוצה לשבת על הספסל ולחכות להסעה. אני, כמובן ישר שלפתי אוזניות שמתי מוסיקה קלאסית והתחלתי לרקוד לצלילי המנגינה. אשלי, לעומת זאת, שלפה את פנקסה וציירה כל מיני דברים קטנים.
סוף סוף ההסעה הגיעה עליתי להסעה ותפסתי לי ולאשלי מקום לשתינו יש לנו ילדים דיי מניאקים בהסעה אז אנחנו פשוט לא מתייחסות אליהן.
הגענו
"מה יש לך עכשיו? לי יש מגמה" שאלתי את אשלי
"יש לי גם מגמה" היא אמרה, שקוע בפנקס הציור שלה, היא לא מדברת הרבה, שקועה בעצמה רוב הזמן.
"שירה?"
"פה"
"דניאלה?"
"נוכחת"
"קייטי?"
"המלכה"
"עדן?"
"פה"
"בוני?"
"ברור שפה!"
הקראת שמות המסורתית הסתיימה ועכשיו התחיל החלק המעניין, השיעור.
"אוקיי בוני, השרביט הוא שלך אני רוצה שתדגימי את הריקוד שלמדנו לפני שבוע" אמרה לי המורה ואני קמתי והתחלתי לרקוד בקלילות צעדיי השתלבו במוסיקה ושיערי הג'ינג'י התבדר ברוח
"מושלם אני רוצה שכולכם תלמדו מבוני" אמרה המורה והזמינה את שאר התלמידים למחוא לי כפיים ככה זה, בריקוד אני מצטיינת בשאר המקצועות, לא.
מיהרתי מאוד לשיעור היסטוריה חסר לי שגלוריה תכעס עליי הלכתי מהר שלא שמתי לב והתנגשתי במישהו…
תגובות (4)
להגיב זה לא הורג!!!!!! זה מאוד חשוב לי שמי שיקרא יגיב אחרת אני לא אמשיך
תמשיכי!!!
אם לא תמשיכי לואי אני וליאם נכה אותך עם גזר וכף! חח סתם תמשיכיי
הממ… אני לא מבין את הפואנטה. מה הנקודה בסיפור? אני אשמח לתשובה. כמובן, איכויות הסיפור עצמן סבירות ולא יותר. אני עצמי לא קיבלתי הרבה תגובות, אבל גם לא העליתי הרבה סיפורים. הסיפור שלך כתוב לא רע, אבל לפחות אתה לא מעריך את עצמך יותר מדי. כמוני, למשל. הידע שלך בסימני פיסוק הוא לא גבוה והסיפור עצמו מעורפל אבל חסר נקודה. אני ממליץ לך להמשיך לכתוב, אבל גם כדי לך להיות יותר פתוח ממה שאתה חושב שאתה. אני מציע לך לדוגמה לפנות עם הסיפור למורה שלך לספרות או משהו בסגנון. הוא יוכל לעזור לך לשפר.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב.