בינתיים בלי שם סיפור על 1D פרק 4 + 5

הפרקים הבאים יהיו מסופרים לפי נקודת המבט של ליאם:

יצאנו מהרכב מחופשים כדי שלא יזהו אותנו. אני שונא את זה שאנחנו צריכים להתחפש, שאנחנו צריכים לזייף את עצמנו שפפרצי לא ימצאו אותנו שבנות לא יתנפלו עלינו, שאין לנו חיים נורמלים, כן רציתי להתפרסם רציתי את התהילה שיכירו אותי שיעריכו אותי שישמעו את המוזיקה שלי ויזדהו איתי אבל….. לא ככה, לא רציתי לעמיד פנים שאני מישהו אחר כדאי שלא ירדפו אחרי ברחוב, לא רציתי להסתובב עם אנשים מזויפים שהתהילה עולה להם לראש אני לא מדבר על הארי זאין נייל ולואי הם בסדר אבל כל המראיינים הזמרים והשחקנים האחרים כולם פשוט דוחים ו-" הזמנו פגישה" אמר הארי וראיתי שהגענו כבר למשרד מתי הספקנו? הסתכלתי על מי שהיה שם היו שמה 5 בנות, 4 מהן פשוט הסתכלו עלינו מהופנטות, החנקתי אנחה ובחנתי אותן הן היו יפות לאחת היו עיניים חומות ושער חום יפיפייה אבל אני לא אוהב מעריצות, זאת אומרת אני אוהב מעריצות אבל לא בקטע רומנטי השנייה הייתה עם שיער שחור עיניים ירוקות גם לה לא חסר יופי אבל כמו שאמרתי אני לא רואה אותה בקטע רומנטי הייתה שם אחת עם שיער שחור ועיניים חומות כן גם היא יפה והרביעית הייתה עם מראה יותר בהיר מהאחרות ג'נג'ית עם עיניים ירוקות גם היא יפה למעשה כולן שמה נראו כאילו יצאו ממגזין והחמישית … החמישית הייתה מעלפת היה לה שיער חום חלק וארוך שגלש על כתפיה שבצורה כה יפה עיניה היו חומות? שחורות? לא יכולתי לדעת אך זה לא שינה לי היא הייתה מהממת… ליאם לא! על מה אתה חושב טסור לך יש לך חברה יש לך את דניאל חשבתי ראיתי שהיא לוחצת יד לבנים והם אומרים לה את שמם כנירא שהיא לא מכירה אותנו היא הגיעה אליי וכשהיא הגיעה אליי ראיתי ששעיניה חומות כהות הכרחתי את עצמי (למרות הקושי) לא לטבוע בהן ולהציג את שמי "אני ליאם" אמרתי ולחצתי את ידה פרפרים שחו בביטני כאשר נגעתי בידה ועכשיו כבר לא יכולתי וטבעתי בעיניה ואז היא כאילו 'התעוררה' ולקחה את ידה חייכה פלטה בי וגררה את חברותיה איתה. "טוב אז בואו נתחיל אתם רוצים להקליט כאן אלבום?" שמעתי קול זר שואל וראיתי שהבנים כבר יושבים מול המנהל של החברה מהר מאד התיישבתי גם וניסתי להראות שיתוף פעולה למרות שבראשי רק שיחזרתי לעצמי את המשפט 'יש לך את דניאל יש לך דניאל יש לך את דניאל' "אז ליאם מה אתה חושב?" נייל שאל אותי ואז התעוררתי למציאות "נירא לי סבבה" אמרתי מנסה להראות שהקשבתי למרות שלא "אוקי אז אתם תקליטו כאן את האלבום ותוכלו לעשות 3 שירים עם הלהקה שהרגע הייתה כאן את החשבון אני ישאיר לסוכן שלכם אך המחיר נישאר כמו שקבענו בטלפון" אמר מנהל האולפן. רגע לעשות איתה זאת אומרת איתן 3 שירים נקווה שהן יקבלו את זה. לחצנו איתו ידיים ויצאנו "ראיתן איזה כוסיות הן היו" אמר הארי עם חיוך ממזרי על פניו "כן היו יפות אבל זאת עם השיער השחור והעיניים הירוקות הייתה הכי יפה" אמר זאין וחייך מעט ב..חולמניות? "אתה יכול לקחת אותה כל עוד אתה לא מתקרב לזאת עם השיער החום ועיניים החומות הבנת?" אמר נייל ברצינות. ברצינות ממתי נייל רציני "אתם יכולים ללכת על מי שאתן רוצים אבל בג'ינג'ית אתם לא נוגעים" אמר הארי כן אין ספק שהיא הייתה הטעם שלו המאה העדין שלה כבש אותו "אין בעיה אחי אבל זאת עם השיער השחור והעיניים החומות שלי" אמר לואי בקול מעט חולמני מה עובר עליהם? "אז זה משאיר לליאם את שקד למרות שכולנו פה יודעים שהוא לא כל כך מבואס מזה" אמר הארי וקרץ לי "נירא לכם? אני תפוס אם שכחתם" אמרתי בקול אדיש כאילו מה שאמרו לא השפיע עליי למרות שבתוכי התחוללה סערה "תפוס אה? נירא לי שאתה שכחת שאתה תפוס ברגע שראית אותה אחי" אמר זאין וחייך חיוך ממזרי. לא יכולתי לעבוד עליהם הם צודקים אבל אסור לי יש לי חברה שמחכה לי בבית. "אין מצב חברה פשוט אין" אמרתי, גוון עצבני התגנב לקולי אני מקווה שהם לא שמו לב "מה שתגיד אחי" אמר לואי משועשע "אז אני הולך למצוא כאן את המקרר לואי גזר?" נייל שאל את לואי, שקפץ משמחה "יאללה אנחנו הולכים לחדר הקלטות, תחשבו על רעיונות לשירים בינתיים" צעק להם הארי ומשם הלכנו לדר הקלטות.

פרק5 : נקודת מבט של ליאם:

אחרי שעתיים וחצי שחשבנו על שירים ומנגינות הלכנו לשאול את הבנות. עשינו הצבעה ובסוף צא שאני אלך לשאול אותן. מניאקים הם עשו את זה בכוונה לא נורא אני אוהב אותם בכל מקרה .
נכנסתי לבפנים וראיתי אותן מנסות לנגן עם הכלים הן מנגנות טוב חשבתי לעצמי וניסתי להימנע מקשר עין עם שקד. "תקשיבו המנהל כאן הציע שנעשה 3 שירים משותפים מה אתן חושבות?" ראיתי שהבנות מתלהבות אבל רק שקד לא ענתה וברגע שהסתכלתי עליה ראיתי שהיא מביטה בי ולחיה מעט אדומות, אבל כנירא שזה מהחום, היה נורא מחניק כאן "אז מה את חושבת שקד?" הבנות שאלו אותה ופתאום היא העלתה הבעה מעט חושבת על פניה שלדעתי הייתה מעט מזויפת אבל מי אני שאדע?
"אמ.. אני לא בטוחה" היא אמרה ומשהו בי שקע. "תראי את לא צריכה להחזיר לי תשובה עכשיו אבל תבטיחי לי שתחשבי על זה" אמרתי מנסה להחביא את התקווה שבקולי הבעתה השתנתה לא ידעתי לפענח למה אבל היא השתנתה "נו?" הבנות זירזו אותה וקלטתי ששוב שקעתי בפניה. די! יש לי חברה! התאפקתי לא להחטיף לעצמי כאפה מולם.
"כן אני יחשוב" היא חייכה וביטני השתוללה לא ידעתי ממה שמחתי יותר מהתשובה או מהחיוך שלה ממה שזה לא יהיה ידעתי שאסור לי להתרגש משום דבר שקשור לשקד. חייכתי ויצאתי משם ובעודי הולך לחדר החלטתי שאני מתרחק משקד היא מסוכנת מידי בשבילי. ואני מסוכן מידי בשבילה.