ביחד לנצח 2-פרק 15-מוקדש לangel2122 אנונימית שירני 1D דני SHIRAZ אילנית סולומון

פרק 15
נמ הארי-המשך
דני ודן הסתכלו על מה שקורה-מזועזעות.
שמעתי את דן שואלת את דני אם ללכת אל ליאם ודני ענתה לה שעדיף שלא.
נייל התנגב,נעל את נעלי האצבע שלו ונכנס לבית.
אני,לואי,זאין,דני דן ושירן (שחכתי לרשום את שירן בפרק הקודם-אופסי…)נשארנו בחוץ בהלם מכל מה שקרה פה הרגע.
לואי וזאין יצאו גם הם מהבריכה,התנגבו ונכנסו לבית.
נשארתי אני והבנות.
"שניכנס?"
דן שאלה מהוססת
"אני חושבת שעדיף שלא.
זה לא עניננו וכדאי שלא נתערב."
שירן אמרה
"למה באמת עשית את זה?
אם מותר לי לשאול…"
דני אמרה את החלק השני בהיסוס
הרגשתי שפניי מתלהטות
היא חייכה אלי כשהבינה את העניין ואמרה
"אתם תהיו זוג כל כך יפה"
התקדמתי גם אני לשפת הבריכה-איפה שהבנות ישבו ואמרתי
"לא נראה לי שנהיה זוג עכשיו"
"אולי לא עכשיו,אבל אני בטוחה שתהיו זוג."
היא אמרה
"תודה"
עניתי מחייך והמשכנו לדבר

נמ ליאם
בל סטרה להארי ונכנסה במהירות לבית.
נכנסתי אחריה וחיפשתי אותה.
היא הייתה באחד החדרים-כנראה בשירותים.
קולות בכי נשמעו מהצד השני.
שמעתי את הצעקות מבחוץ-צעקות של נייל ושמעתי את בכייה מתגבר.
דפקתי חזק על הדלת וביקשתי ממנה שתפתח.
הרגשתי שאני חייב לחבק אותה,לנחם אותה.
לא יכולתי לשמוע אותה בוכה ככה.
נייל הגיעה ופרצופו היה מעט אדום מכעס.
הוא דפק על הדלת וביקש ממנה שתפתח.

נמ בל (המשך של הנמ של ליאם אבל מהנמ של בל)
הצעקות נפסקו ושמעתי עוד צעדים מתקרבים.
הדפיקות על הדלת התעצמו.
שמעתי את קולו של נייל מהעבר השני מבקש ממני לפתוח לו.
בלעתי את הרוק שלי והתאמצתי ואמרתי
"תלך בבקשה.אני רוצה להיות לבד.אני יכולה להתמודד עם זה-אל תדאג"
הדפיקות נעצרו ונייל אמר
"בל,בבקשה תפתחי לי"
בקול מתחנן.
נשמעו צעדים נוספים ושמעתי את קולותיהם המודאגים של לואי וזאין.
החלטתי שאני לא יכולה ככה יותר.
שטפתי את פניו, עיני היו עדיין אדומות אבל לא היה לי מה לעשות לגבי זה.
נשמתי כמה נשימות עמוקות.
והדחקתי את מה שקרה,החלטתי להתעלם מזה בנתיים-לשים את זה בצד לבנתיים ולשכוח מזה זמנית.
לקחתי עוד כמה נשימות עמוקות ופתחתי את הדלת.
כולם הסתכלו עלי במבטים מודאגים אבל התעלמתי מזה.
"משהו רוצה פיצה? או משהו לאכול?"
שאלתי ברוגע.
נייל מחץ אותי בחיבוק ולחץ לי באוזן
"את בסדר? "
"כן"
עניתי.