ביחד לנצח פרק 152

אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק כל כך הרבה זמן
בבקשה תגיבו
תהנו מהפרק
פרק 152
נמ בל
דיברתי עם ליאם
והוא עזר לי להבין שנייל לא אשם בכל מה שקרה
ושהוא לא עשה לי את זה בכוונה
ואת האמת אני ממש שמחה בשבילו-
אני שמחה שהוא מצא אהבה…..
ליאם הכניס בי קצת הגיון-
אני ממש שמחה שהכרתי אותו
הוא יודע איך לעודד אותי
ואיך לדבר איתי-
הוא ממש מבין אותי….
אחרי שיכנועים רבים מצד ליאם ואחרי הרבה בכי מצדי
ואחרי שהבנתי איזו טעות ענקית עשיתי כשתקפתי ככה את נייל וצרחתי עליו
ירדתי למטה לבקש ממנו סליחה ולהגיד לו כמה אני מתחרטת ומצטערת
ראיתי שכל הבנים יושבים בסלון
העניים של נייל היו אדומות-
מאיך שאני מכירה את נייל הוא בכה…
רציתי למרוח קצת את הזמן-כי קצת פחדתי להגיד לו-
למרות שאני יודעת שהוא יגיד שזה אשמתו….
הייתי ממש צמאה כנראה מרוב הבכי איבדתי נוזלים
אז הלכתי למטבח למזוג לעצמי כוס מים
"בל תזהרי!"
"לא בל!"
"אל תלכי לשם!"
"תזהרי!"
שמעתי את הבנים צורחים לי-
אבל זה היה מאוחר מדי….
פתאום הרגשתי כאבי תופת ברגל-
כאילו אני דורכת על משהו חד-ממש חד…
"אחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
צרחתי-
מתענה מכאבים
(אני מזכירה לכן שהיא הייתה יחפה)
הסתכלתי למטה לראות על מה אני דורכת
וקלטתי שאני עומדת על המון המון שברי זכוכית….
כל הבנים רצו אלי
הרצפה התחילה להצבע באדום-
מתמאלת בדם שלי…..
"בל איפה העזרה ראשונה?"
נייל שאל אותי בלחץ
"בסלון החום-בשידה מגירה 2 בצד שמאל"
עניתי לו
ונייל רץ לשם מהר
ליאם רץ לאחד המקררים
ולואי ושאר הבנים עזרו לי לקום-
נזהרתי לא לדרוך על עוד זכוכיות בדרך….
הם עזרו לי להגיע לסבה והושיבו אותי שם
ליאם חזר-מחזיק בידו כוס מיץ
"קחי תשתי"
הוא אמר מגיש לי את הכוס
"תודה"
עניתי
"מה זה יש לכם המון מקררים-עד שמצאתי שתיה"
הוא אמר ואני צחקתי
"אתה יודע יש שתיה בכל מקרר"
אמרתי צוחקת
וגם הוא והבנים צחקו
נייל חזר בריצה עם ערכת עזרה ראשונה