CanUNot
פרק 1. מה דעתכם ? להמשיך ? סליחה אם משעמם. מתורגם ~ Rauhling with kid©

את שלי – פרק 1

CanUNot 10/01/2015 817 צפיות אין תגובות
פרק 1. מה דעתכם ? להמשיך ? סליחה אם משעמם. מתורגם ~ Rauhling with kid©

הסתכלתי אל הקהל, אלפי אנשים שפשוט צורחים את שמי, מבקשים עוד. חייכתי למעריצים שלי והשתמשתי במה שנשאר בקולי כדי לומר עוד כמה מילים לפני הירידה מהבמה.

"אני אוהב אותך נו-יורק." צעקתי למיקרופון שלי, כזיעה בצידי הראש שלי. ירדתי מהבמה כשאני מחייך לבליברים שלי, לא יכולתי לחכות לפשוט להירגע. כמה מכם בטח יודעים על העבר הרע שלי עם דלתות זכוכית, אני לא יודע אם הן מנוקות טוב מידי או שאני פשוט עיוור. נתקלתי בדלת מהסוג הזה רק שבוע שעבר, אבל אני עדיין מרגיש את הכאב. רק כדי להוסיף, גם חטפתי שפעת לפני כמה ימים עם חום גבוה ואני מרגיש קצת יותר טוב אבל המצב שלי עדיין על הפנים.

"איך 'תה מרגיש?" סקוטר שאל אותי בזמן שהגיש לי בקבוק מים קרים. הסרתי את הפקק מהבקבוק ולגמתי מהמים. נאנחתי באכזבה, "ממש חר-" התחלתי לענות לו אבל נקטעתי.

"שמור על הפה שלך ילדון." אלפרדו הזהיר אותי כשהוא הולך לידי. "אני לא רוצה לשמוע דיבורים כאלה." אמר אשר כשטפח עם כפתי, גלגלתי את עיניי ופשוט נפלתי על הספה ליד. הרגשתי את הגרון שלי מתחמם, ואוכל עולה מהגרון לפה שלי. ידעתי שאני את האוכל כבר קרוב אז קמתי מהספה והתקדמתי במהרה אל פח האשפה הקרוב ביותר . ניסיתי להחזיק את הפה שלי סגור כדי לא להקיא אבל כשידעתי שאני לא יכול יותר הלכתי במהרה אל היציאה הקרובה.

"הנה באה ארוחת הצהריים." מלמלתי לעצמי בזמן שפתחתי את הדלת בבת אחת, כשהייתי בחוץ שאפתי את האוויר הקר ובלעתי. יכולתי לראות את האדים יוצאים מהפה שלי בגלל הקור שבחוץ.

"אאוץ'." שמעתי קול קטן קורא מאחורי הדלת. הסתכלתי לכיוון והבחנתי במישהי בסביבות גיל השמונה עשרה. הסתכלתי עליה ובחנתי את היופי שלה, היא הייתה מאוד שזופה, והעיניים שלה היו ממש בולטות בחשכה וצבען ירוק כהה. שפתייה היו בצבע אדום בהיר, בטח מהקור שבחוץ, הבחנתי שהיא משפשפת את המצח שלה שוב ושוב. הבנתי שכנראה פגעתי בה כשפתחתי את הדלת מהר מידי.

"פגעתי בך?" אמרתי בזמן שניסיתי להבין מה קרה כאן. התקרבתי אליה וניסיתי לעזור לה לקום. היא קמה לבדה בזמן שהנהנה לי ל'כן' ונפלה שוב אחורה.

"אני כל כך מצטער. בואי תכנסי, קפוא פה בחוץ." ניסיתי להיות מנומס כדי לפצות על התאונה שגרמתי. ניסיתי לעזור לה אך היא התנגדה לעזרה . נכנסו פנימה, כשכולם בחדר הסתכלו עלינו.

"אממ, אני יכול לקבל שקית קרח? פגעתי בה בטעות." שאלתי את סקוטר כשהמבט שלי פונה לבחורה. סקוטר קם והכין שקית קרח, "מה השם שלך?" שאלתי אותה. לקח לה זמן לענות, היא נרגעה קצת וכשסקוטר הביא לה את שקית הקרח היא ענתה לי "אני אליזבת' אן. אתה יכול פשוט לקרוא לי בת'אני . באת' בשביל אליזבת', ואני בשביל אן. או פשוט תערבב את זה ביחד כמ-" היא הסבירה, ונעצרה ממבוכה שהיא כנראה דיברה יותר מידי.

הלחיים של בת'אני הפכו לוורודות בהירות, כשצחקקתי על זה שהיא מתוחה, אחר כך היא שמה בעדינות את שקית הקרח על ראשה.

"טוב בת'אני… אני ממש מצטער על זה שפגעתי בך." התנצלתי, מקווה לקבל אישור. היא הנהנה ואמרה שזה ממש כלום, כשזה ברור שממש כואב לה. "התנצלות התקבלה. יש לך טלפון? הסוללה שלי נגמרה." היא שאלה בעוד בודקת את הנייד שלה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך