אתה הוא האחד?-פרק 1

סיפור חדש מחכה לתגובות!!!
****************************************** קמתי בבוקר הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 10:39 עשיתי מקלחת קצרה וראיתי שכבר 10:55 עוד שלושים וחמש דקות אני הולכת לבייביסיטר.
סירקתי את שיערי השטני-חום בהיר שמתי טיפה מייקאפ גלוס אדמדם ואיילינר דק שהדגיש את העיניים התכולות-אפורות שלי.
הסתכלתי במראה וראיתי ילדה שמנה (אוריאן לא באמת שמנה היא רק חושבת כך) ומכוערת.
שמתי על עצמי ג׳ינס סקיני בצבע אפור וחולצה לבנה עם לב בצבע כחול במרכז החולצה לקחתי את המעיל השחור הצמוד שלי ונעלתי מגפיים בצבע חום נמוכות עם טיפה עקב.
ירדתי למטה וראיתי את לואי בסלון מול הטלוויזיה כרגיל.
"בוקר טוב" בירכתי את לואי שהיה שקוע בסרט.
"בוקר טוב לאחותי היפה" סוף סוף לואי הפנה את מבטו אליי.
"אני עוד עשר דקות יוצאת לבייביסיטר" הודעתי.
"טוב בנתיים תאכלי משהו" אמר.
"אני לא רעבה" שיקרתי.
"אורי (קיצור של אוריאן) את בקושי אוכלת הפכת ליותר מידי רזה" לואי אמר ברכות.
"לו (קיצור של לואי) אני צריכה לזוז לבייביסיטר" אמרתי לאחר דקה של שתיקה.
"טוב ביי" אמר בקרירות.
"ביי" אמרתי בשקט.
חשבתי על כל הדברים שאמרתי ללואי אולי טעיתי? הרי לואי רוצה רק לטובתי ואני דוחה אותו.
החלטתי שאני ידבר איתו כשאני יסיים את הבייביסיטר.
לאחר חמש דקות הלחכה הגעתי.
דפקתי על הדלת בנימוס ואנסטסיה פתחה לי את הדלת.
"שלום אוריאן חמודה היום אני צריכה שתישמרי על תום וג׳ין עד שעה שתיים וחצי באחת תחממי להם פסטה וקציצות אם את רוצה תאכלי גם" אמרה אנסטסיה במהירות.
"טוב אנסטסיה להתראות" אמרתי.
"תודה וביי" השיבה.
אני אוהבת את אנסטסיה היא הדמות להערצה שלי היא דבר ראשון מאוד נחמדה תמיד כיף לדבר איתה דבר שני אפילו שבעלה עזב אותה ישר אחרי שילדה את תום בנה הקטן היא לא קיטרה היא המשיכה לפעול כמו שהיא ולדאוג לילדיה ועם כל זה היא הזניחה את המראה החיצוני שלה ונשארה יפה וצעירה היא כמו אמא שניה בשבילי.
"אוריאן" צעק תום וקפץ עליי בחיבוק.
"תוםתום מה קורה?" שאלתי וליטפתי את שיערו החום הפרוע.
"בסדר" ענה.
ג׳ין ירדה במדרגות ובירכה אןתי לשלום.
ג׳ין היא האחות הגדולה היא בת תישע ותום הוא הקטן בן הארבע.
ג׳ין מאוד חכמה מסודרת וצחקנית אחיה הקטן תום מאוד שובב וחמוד.
"ילדים מה אתם רוצים שנעשה היום?" שאלתי את תום וג׳ין.
"יש לי הרבה שיעורים שאני צריכה לעשותה ענתה ג׳ין.
"טוב אם את צריכה עזרה תקראי לי" השבתי לה בעודה עולה במדרגות לקומה השנייה.
"אוריאן את רוצה לראות איתי צעצוע של סיפור?" תום שאל אותי בקול החמוד שלו.
"ברור" אמרתי והלכתי להכין פופקורן בזמן שבפופקורן בתנור הזמתי את הסרט.
לאחר שאני ותום ראינו את הסרט ראיתי שכבר השעה אחת.
חיממתי את הפסתה והקציתות וקראתי לתום לשבת בשולחן.
"ג׳ין מתוקה סיימת את השיעורים?" שאלתי את ג׳ין כשנכנסתי לחדרה.
"כן" ענתה.
"בואי יש אוכל" אמרתי.
הסתכלתי על תום וג׳ין בעודם אוכלים פתאום נשמע צילצול בדלת הבית כשפתחתי את הדלת הופתעתי לגלות את אנסטסיה.
"אוריאן חזרתי מוקדם מהרגיל מחר את לא צריכה לבוא וזאת המזכורת שלך על על שבע שעבר והשבוע" אמרה אנסטסיה.
"טוב ביי" אמרתי
"ביי" השיבו לי כולם.
הגעתי לביתי וראיתי את לואי עדיין מול הטלוויזיה.
"היי" אמרתי.
"היי" השיב לואי בקרירות.
"נו לואי למה אתה כזה…" אמרתי ובאתי להמשיך אך לואי קטע אותי.
"כזה מה? כזה מה? אוריאן את לא אוכלת בכלל מה אני אמור לעשות?? לשבת ולראות איך מיום ליום המצב שלך מחמיר ואת רק שמה זין על כל מה שאני אומר לך ובסוף את באה אליי ומחפשת צומי.
אז יודעת מה מעכשיו לא איכפת לי תעשי מה שבא לך הרי כל משהו שאני אומר והוא לא מוצא חן בעינייך את שמה עליו זין אז אל תבואי אליי בבכי שיאשפזו אותך בבית חולים." צעק לואי, דמעות ירדו מעיניי אני יודעת שלואי רק דואג לי אבל זה מצב רגיש אצלי אף אחד אף פעם לא צעק עליי או דיבר אליי ככה.
לואי ראה איך אני בוכה הפעם.
"פשוט… פשוט אל תדברי איתי." הוא הוריד טיפה את קולו אך עדיין נשמע בקולו כעס .
לואי עלה בכעס לחדרו וטרק את הדלת.
ידעתי שיש לי רק דבר אחד לעשות להתקשר לנייל.
~השיחה~
אני: נייל?
נייל: אורי מה קרה? את בוכה?
אני: נייל אפשר לבוא אליך? זה בקשר ללואי.
נייל: ברור שאת יכולה לבוא אני מחכה לך.
אני: טוב אני עוד חמש דקות יוצאת ביי.
נייל: טוב ביי.
~סיום שיחה~
עליתי מהר לחדרי ומחקתי את כלהאיפור כי הוא נמרח לי על כל הפרצוף לקחתי את מפתחות האוטו שלי והתחלתי בנסיעה לכיוון הבית של נייל.
הכי כיף ללכת ולדבר איתו על הכל הוא יודע תמיד איך לעזור לי, והכי כיף שיש לו בית לבד בגלל שההורים שלו גרים באירלנד והוא צריך לגור ליד כולם אז יש לו בית ענק רק לעצמו.
נקודת מבט נייל
אוריאן התקשרה אליי בבכי ולפי מה שהבנתי היא רבה עם לואי אוריאן מספרת לי הכל אוף אני כבר חצי שנה מאוהב בה מראה לי שהיום אני יספר לה.
שמעתי דפיקה בדלת פתחתי את הדלת וראיתי את אוריאן שהעיניים שלה אדומות מבכי.
"אורי מה קרה?" שאלתי את אוריאן שחיבקה אותי חזק.
"זה לואי הוא צעק עליי על זה שאני לא אוכלת והוא לא מדבר איתי עכשיו" אמרה בבכי.
ניסיתי להרגיע את אוריאן ולאחר רבע שעה הצלחתי להרגיע אותה קצת.
טוב כנראה שזה הזמן לי לספר לה את האמת כן אני הולך לעשות את זה עכשיו.
"אממ אורי" אמרתי טיפה בשקט.
"מה?" שאלה גם היא בשקט.
טוב נייל זה הזמן שלך.
"אני… אני רציתי לומר לך ש…" גימגמתי טיפה.
"נייל מה אתה רוצה לומר לי?" שאלה בקול החמוד שלה.
"אני רוצה לומר לך את זה" אמרתי ובאותו רגע לא הבנתי מאיפה קיבלתי את האומץ וזינקתי בשניה על שפתיה.
שפתינו זזו בתיאום מושלם הצמדתי את אוריאן אליי ותוך כדי הנשיקה הושבתי אותה עליי.
כרכתי את ידי סביב האגן שלה והיא הניחה את ידיה הקטנות על צווארי, אני יכול להישבע זאת הנשיקה הכי טובה שהיתה לי בחיים לא רציתי להתנתק מהנשיקה לעולם.