אתה,אני,אתה ואני? – פרק 2

האיש גלגל את עיניו לאחור,כך שראו רק
את הלבן,ברכיו התקפלו והוא קרס,מת.
למולי נעמד נער בלונדיני,מוכר,אך לא הצלחתי
לזהותו בגלל שראייתי הייתה מטושטשת מלחות.
בידו החזיר סכין קטנה,כזאת שמשתמשים לחתיכת
ירקות לסלט.
פתאום,העייפות השתלטה עליי,ובעיניי ראיתי נקודות שחורות
ויוקדות.
הקור התפשט בגופי,ופשוט צנחתי על הרצפה,מעולפת וישנה.

*****

כאשר עיניי נפקחו מעט,שכבתי בספה מעור חום,בתוך בית גדול
ומרווח.
צבע הקירות היה לבן,צחוק כשלג,שקושטו בציורים יפהפים,שני מדפים
עמוסי ספרים בכריכות עבות ודקות,וטלוויזיה,פלזמה 24 אינץ'.
על הרצפה הייתה שטיח פרוותי חום,ובפינה מרוחקת הייתה
פינת אוכל גדול למדי,בצע חום שטעם את צבע הספה.
על מרקע הטלוויזיה שודרו החדשות:פושע ידוע לשמצה נמצא מת
ברחוב בוגלדור 24.
השתנקתי.
מי שכמעט הרג אותי,היה פושע ידוע לשמצה.
על הספה לידי נחר לו קלות נער,שזיהיתי ככריסטיאן,החבר של…
למולי נעמד ג'סטין ביבר.
רציתי לצרוח,להסתער ולתת לו מכות.
אבל הוא הביט בי במבט מלא משמעות,כאילו ציפה להכרת תודה.
לא הבנתי,עד שהכתה בי האמת:ג'סטין הוא הנער אשר הצילני
מהפושע הידוע לשמצה.
הייתי המומה מידי בכדי להגיב,וכך הבטנו זה בזו במשך דקות ארוכות,
שותקים ומהורהרים.
"אממ..היי." אמר לפתע,מפר את המתח ששר בחדר.
ואני,במקום להתנהג בנימוס ולהודות לו,אמרתי,"תתרחק ממני,
אני באמת שלא רוצה להידבק מהחיידקים שלך."
הוא הביט בי,מהרהר אם לכעוס ולהעיף אותי מביתו רחב הידיים
או להתנהג כאילו לא אמרתי כלום.
הוא כנראה העדיף את האפשרות השנייה,מפני שפשוט שתק והתיישב
על הספה בה ישן כריסטיאן.
הרגשתי נבוכה,הרי הוא הציל את חיי וכך אני מודה לו?
הצטערתי על שהתחצפתי.
"אה…תשמע,אני מצטערת על מה שאמרתי…" התחלתי לגמגם,
אבל אז נפתחה הדלת.