אני מתגעגעת….. 1D פרק 4

לאחר ככמה זמן הגענו אל הלונה פארק הראשי של לונדון , דיי אהבתי את המקום הזה , תמיד אני ולואי היינו נוסעים לשם , תמיד המקום הזה שימח אותי אבל גם לואי עוד יותר

~סקיי…סקייי!" קאלום אמר מנער אותי מהמחשבות שלי
"כן" אמרתי
"תקשיבי , הבנתי שאיבדת חבר והכל , אבל צריך איכשהוא לעבור הלאה למרות שקשה , את צכה לשמוח לפעמים" הוא אמר וחיבק איתי , חיבוק אבאהי כזה , כאילו שקאלום עצמו הוא אבא שלי .

"סקיי בואי לפה!!!" מייקל ואשטון צעקו לי
"חחח בסדר בסשר חכו שניה ילדים קטנים" אמרתי ורצתי לכיוונם

הם באמת צדקו , הם העבירו לי את כל המחשבות , קאלום והארי צדקו קצת , אני לא צריכה לאמלל את עצמי..

~מנקודת המבט של לוק~

"אבל תקשיב אחי , רק מלפני יום וחצי החבר שלה נפרד.." קאלום אמר
"אני יודע , אני יודע , אבל זה משגע אותי , אני אוהב אותה כלכך , אבל אני אצא גם זבל אם אני ישר אהיה איתה , היא בטח שבורה מהמוות של לואי , לא שאני לא שבור , אבל כניראה שהיא יותר "
"אחי תקשיב , חכה חודש חודשיים ככה, תן לה להתעשת מיזה , אחרכך נסה , תאמין לי זאת הדרך הכי טובה…" הוא אמר וטפח על הכתף שלי .

לראות את סקיי ככה , עצובה ושבירה פשוט שבר אותי , לא יכולתי לראות אותה ככה היום בבוקר , לפי ההיכרות שלי איתה מלפני 3 וחצי שנים היא ניראתה נערה חזקה עם שמחת חיים שופעת אבל ניראלי שזה מה ששבר אותה .

אני רוצה שהיא תחזןר לחייך שוב , אני רוצה שהיא תחזור להתנהג כמו ילדה קטנה שוב , אני פשוט רוצה…

לא יכולתי להחזיק את הרגשות שלי אליה עוד , אני ממש מאןהב בה , אף פעם לא הרגשתי ככה , אף פעם לא הרגשתי מהזה להיות מטורף מאהבה לגביי מישו , פשוט אף פעם..
"לוק בוא אנחנו עולים על הגלגל הענק בוא!!!" סקיי אמרה ומשכה בידי לכיוון הגלגל הענק

"טוב אז ככה , אנחנו יושבים בסדר הזה : קאלום , סקיי , לוק , אשטון ואני " מייקל אמר בזמן שחיכינו בתור לקבלת התא שלנו
"אין לי בעיה עם זה" כולם אמרו.

יופי מייקל , ממש יופי!
אני בקושי מנסה להחזיק את עצמי מלא להתאהב בה כי היא עוד שבורה , ואתה מושיב אותי לידה במשך 25 דקות שלמות ?!?

נקווה שנצליח להסתדר שם…