אני מתגעגעת…1D פרק 5

״וואו זה ממש כייף!!!״ מייקל אמר
״כן מאוד!״ סקיי אמרה עם חיוך מתפרש על פניה .
היא הייתה כלכך יפיפיה לא יכולתי להתכחש לכך , עינייה האפורות והגדולות , ריסייה השחורים שעיטרו את פניה עשו אותה מושלמת , שיערה הקצר המתנופף ברוח מראה פשוט נדיר למצוא..
לוק…אתה מאוהב , מתי תהיה אמיץ ותעשה את הצעד הזה !?
אתה מאוהב! אתה לא מבין ? כדאיי שתעשה משו לפני שתאבד אותה..

כולנו התקדמנו לכיוון האוטו של אשטון , וסקיי הייתה לידי , או יותר נכון כל הגב שלי (-_-) אבל זה לא כלכך הפריע לי .

"יאללה אני יושב מקדימהה!!!" מייקל אמר וקפת על המושב שליד הנהג
"חחח קיי אז זה אומר שאני , לוק וסקיי יושבים מאחורה.." קאלום אמר
"אני יושב ליד החלוןן!!" אמרתי ורצתי לצד השני של האוטו
"גמאאנניי!!!" קאלום אמר ורץ לצד השני
"אז זה אומר שאני באמצע יאאייי(-,-)" סקיי אמרה והתקרבה אל האוטו

"טוב יאללה כולם להיכנס!" אשטון אמר ,
וכולנו התיישבנו , חגרנו חגורות (בטיחות קודם יאללה זה קולי בולי .-.) ויצאנו לדרך.. (לטיול יצאנו כלנית מצאנווו ווההוו , נדר שיש לי משו היום .-.)

"אמג אני עייפה" סקיי אמרה ופיהקה
"רוצה לשים את הראש עליי ?" קאלום שאל .
היא הנהנה עם הראש כן ושמה את ראשה עליו
היא ממש אהבה את קאלום ,
והוא אותה ,
הוא ממש היה כמו אבא בשבילה .
הוא תניד דאג לה , והיא תמיד התייעצה איתו על הכל .
אני זוכר גם את הפעם ההיא שהאקס שלה תפס אותה ברחוב ואנחנו עברנו שם , והוא פשוט התחיל ללכת איתו מכות רק בשביל להגן עליה .
ויש גם את הפעמים שבהם סקיי הייתה חולה והוא היה מםפל בה תמיד .
וגם יש פעמים שסקיי בטעות קוראת לקאלום אבא , אבל היא ישר מבקשת סליחה כי זה לא היה בכוונה , ודווקאא קאלום צוחק ואומר שזה בסדר , והוא מבין למה היא קוראת לו ככה .

הם פשוט כמו משפחה קטנה יחד , אני ממש אהבתי את זה שיש לידה מישו ששומר עליה , וגם עכשיו ישלה מלאך שומר איי שם בשמיים .
הייתי כלכך עסוק במחשבות שלי , שכשהסתובבתי לכיוון סקיי וקאלום אני קולט את שניהם ישנים , סקיי הניחה את ראשה על החזה של קאלום והוא מחבק אותה חזק .

ולאחר כמה דקות שמתי לב שגם מייקל נרדם שם .

כניראה שרק אני וקאלום נישארנו ערים כל הנסיעה .

"אמ…אשטון מתי חוזרים בעירך" שאלתי אותו
"את רוב הדרך כבר עברנו , נשארו רק עוד 15-20 דקות , וזה גם תלוי אם לא יהיו פקקים" הוא אמר
"אה אוקיי תודה" אמרתי חוזר לשחק בטלפון שלי .
היה לי ממש משעמם אז נכנסתי לוואצאפ לבדוק את ההתראות מהקבוצות ששם .
כרגיל חפירות כמו תמיד .

"והגענוו" אשטון אמר וחנה בחנייה את האוטו .
"סופסוף" אמרתי
"קיי עכשיו מי מעיר אותם ?" אשטון אמר
"אתה תעיר את מייקל ואני את קאלום " אמרתי
"אוקיי" הוא אמר מעיר אותו ואני את קאלום

"קאלום אחי תתעורר הגענו , מי לוקח את סקיי למעלה אני או אתה ?" שאלתי
"אני" הוא אמר ומנסה לזוז בלי להעיר את סקיי , והוא דיי הצליח ,
הןא הרים אותה בסגנון כלה והלך לכיוום הבית , אני פתחתי לו את הדלת , הבנים חיכו לנו שם

"מה קרה לה ?.-." נייל שאל
"לא קרה לה כלום , היא רק ישנה" קאלום אמר
"אהה" הוא אמר
"טוב אני שם אותה בחדר אורחים" קאלום אמר עולה במדרגות .
לאחר כמה דקות הוא ירד .
אני וכל הבנים , והחברות שלהם ישבנו בסלון מנסים לתכנן את ההלוויה של לואי .
"טוב אז ככה , אנחנו לא רוצים עירוע רציני , את מילה לא יוצאת על ההלוייה הזו!!" ליאם אמר וכולנו עשינו 'אוקיי' עם הראש
"אנחנו נבקש מהשומרים שישמרו עלינו ועל הקבר , לא אומרים בנתיים כלום על המוות של לואי , וברור שלא לתקשורת!!" זאין אמר

לאחר כמה זמן של תכנונים ודיבורים , שמתי לב שהעיניים שלי נעצמות לאט לאט .
"לוק תתעורר" והרגשתי נשיקה על שפתיי
"מה ?" התעוררתי וראיתי אותו בחדר שלי בבית שלי יחד עם סקיי
"בוקר טוב אהובי" היא אמרה ונישקה אותי שנית .
"בוקר טוב גמלך" אמרתי

ופוף לפתע התעוררתי מהשינה בקפיצה
"ואוו אחי הכל בסדר ?" מייקל שאל
"כןכן…בסך הכל חלום.." אמרתי מנער את ראשי
"חלום רע ?" אשטון שאל
"אני לא כלכך יודע "
"מה זאת אומרת ?" קאלום שאל
"אני לא יודע אם הוא רע או לא…" אמרתי