אני מי שאני פרק 8 (קצר)

נקודת מבט הארי
"אוקיי אז ככה, אחותי מאמינה בגורל, את זה כולכן יודעות נכון?” שאלתי אותן והן הנהנו בראשן
"יופי אז זה מה שנעשה, הדבר שנשאר לה ממך, אמילי זה הצמיד הזה. שסימן שאת איתה תמיד, נכון?” שאלתי אותה ואמילי הנהנה
"אז מה שנעשה זה, נשים את הצמיד הזה תמיד במקום שהיא תמצא אותו, שתחשוב שהגורל אומר לה לחזור אליך, מובן? כל מה שאלינו לעשות זה לדאוג שהוא לא נאבד, ואם כן, להחליף אותו באחד שזהה לו. פשוט נכון?” שאלתי ובכך סיכמתי את התוכנית (כן כן, זאת התוכנית הגדולה, אמרתי לכן שהיא לא כזאת מעניינת)
"רגע צריך לעקוב אחריה? ואם היא תשמור אותו איפה שהוא ולא נדע, נביא מחליף והיא תבין שמשהו לא בסדר?” תהל שאלה.
"אם כבר אני זאת שצריכה להיות לחוצה, לא את תהל" אמילי אמרה ופנתה אליי "אבל היא צודקת, מה אם זה יקרה?”
"הכל יהיה בסדר, אנחנו נסמוך על המזל ועל הגורל, כי אתן צריכות להיות חברות" אמרתי להן.

נקודת מבט קת'רין
אני חייבת כבר לדבר עם אמילי, אני צריכה את הסימן ולו הכי קטן ואני אדע שאני יכולה לסלוח לה, אבל כבר סלחתי.
מרוב געגועים, הבנתי שאני סולחת לה על הכל, אני צריכה אותה פה איתי, תמיד הייתי צריכה ותמיד אצטרך.
ואז ראיתי את הצמיד, הצמיד שלי, שלי ושל אמילי, זה היה הסימן שהייתי צריכה. עכשיו אני יכולה לחזור ולהיות חברה של אמילי.

חח הנה הפרק, לא היה לי רעיון אז זה מה שזרם לי ויצא.
אני אפרסם מקסימום מחר את הפרק הבא