אני מי שאני פרק 5
במשך כל הלילה ניסיתי לגרום לקת'רין לסלוח לי, אני מבינה אותה גם אני לא הייתי סולחת לי.
אחרי שתהל גילתה את הסיפור, גם היא ניסתה לגרום לקת'רין לסלוח לי, אבל ראיתי מה היא באמת חשבה, היא עושה כי התקרבנו, עכשיו היא בטוח מפחדת שאני אעשה את אותו הדבר גם לה… איך הגעתי למצב כזה?
אני יודעת שלא הייתי בסדר, אבל קת'רין תמיד הייתה הטובה בינינו, אני יודעת שזה לא בסדר להסתמך על זה ולתת לעצמי לפגוע בה אבל אני כל כך מתגעגעת אליה, ניסיתי לברוח מזה, אבל לא הצלחתי. כל יום הייתי מלאת רגשות אשם, כל יום חשבתי אם אני עושה את הדבר הנכון אם כדאי לי להתקשר אליה ולעמוד בתוצאות, אבל לא יכולתי. פשוט לא יכולתי.
קת'רין כמעט התחננה בכדי שאלך משם ואעזוב אותה בשקט, זה הדבר היחידי שיכולתי לעשות, אולי ככה היא תבין שאני מצטערת, אם אעשה מה שהיא מבקשת.
"בסדר אני אלך, אבל אני רק רוצה לומר את זה שוב, אני ממש מצטערת" אמרתי וירדתי בריצה מהירה למטה.
"אמילי?” שמעתי מישהו קורא בזמן שאני יצאתי מהדלת לכיוון הסופה שהתרחשה בחוץ התכוונתי ללכת לביתי אבל משהו משך את עיני. זה היה אבן, האבן הייתה מוכרת לי, ואז הבנתי. זה היה צמיד שנתתי לה בדיוק לפני שעזבתי, רציתי שישאר לה משהו ממני, הייתי צריכה פשוט לתת לה לשכוח, שהיא לא תזכור אותי באמצעות שום דבר, זה היה יכול להיות יותר טוב לשתינו. “אמילי?” הארי אמר והסתכלתי עליו.
"היי הארי אתה יכול לתת את זה לקת'רין, אל תגיד לה שזה ממני, תומר לה שמצאת את זה בכניסה. תודה" אמרתי, שמתי את הצמיד בידו ורצתי לכיוון ביתי. מצפה לי הליכה ארוכה.
תגובות (3)
לאאאא היוםםםם
אומייגד …!! תמשיכיי …!! וסורי שלא הגבתי , רק עכשיו ראיתי שהעלית את פרק חמש , ואז אמרתי מה כבר פרק חמש מה עם ארבע? ואז הלכתי לפרופיל שלך וראיתי שהעלת גם את ארבע אז קרעתי אותו עכשיו ואז את זה :) חח אני אלך עכשיו….
פליזזזזזזזזזז עוד פרק