אני מי שאני פרק 4 (סליחה על הנטישה)
'תהל ממש מגניבה' חשבתי ושמעתי את הארי קורא לנו מלמטה.
"היי בנות, אם כבר אתן עושות מסיבת פיג'מות הזמנתי את אחותי, קת'רין" הארי אמר, קת'רין קת'רין, הזאת שהייתה החברה הכי טובה שלי קת'רין? לא זאת בטוח לא היא. היא הייתה אומרת לי שיש לה אח, נכון?
היה צלצול בדלת והארי פתח. “היי קת'י" הוא אמר וקת'רין נכנסה, כמובן שעם המזל שלי זאת בדיוק אותה הקת'רין, זה לא שאני לא שמחה לראות אותה, אני מפחדת. מפחדת שהיא תכעס עליי, תכעס שעזבתי ככה בלי לומר לה שלום. היינו שלישייה תמיד. אני קת'רין וג'ניפר.
****** קטע מן העבר ******
היינו בנות שלוש עשרה כולנו והמשפחות שלי ושל ג'ניפר עברנו לאיזור אחר בלנדון. ג'ניפר תמיד היתה האמיצה מביננו ונפרדה לשלום מקת'רין, קת'רין הייתה מאוד עצובה והיא שמחה שאני נשארת, היא שמחה כל כך ואני לא רציתי להיות זו שהורסת את זה. לא אמרתי לה בסופו של דבר שאני עוברת וכמו פחדנית לא טרחתי להתמודד עם זה. קת'רין התקשרה וסימסה אבל לא יכולתי להתמודד איתה, העדפתי להמשיך לברוח
********* המשך ********
ועכשיו העבר רודף אותי.
"אני צריכה לשירותים" אמרתי כמעט ללא קול ועמדתי לרוץ לפני שקת'רין רואה אותי "אמי?!” קת'רין שאלה מזועזעת ואני? אני עמדתי קפואה במקום.
"היי" אמרתי וניסיתי לחייך במקום זה הורדתי את ראשי כלפי מטה, הכל רק לא להסתכל על העיניים שלה.
"אה יופי אני רואה שאתן מכירות" הארי אמר ושמעתי את צעדיו כאשר הלך לכיוון המטבח.
"אולי כדאי שנלך לחדר של זאין? נוכל לדבר בפרטיות" תהל אמרה ועלינו במדרגות.
"אני לא מאמינה שעשית לי את זה. אני נשארתי לגמרי לבד! את התעלמת ממני וציפית שאני אבין את זה? מילא תשאירי אותי לבד אבל אל תתעלמי כשאני מתקשרת! אני מבינה שאת פחדת, גם אני הייתי מפחדת לומר לחברה טובה שלי שאני עוזבת אותה אחרי תגובה כמו שלי. אבל בגלל זה התקשרתי אליך כדי לתקן את זה.” היא אמרה ויכולתי להרגיש את הלב שלה שנשבר, את הכאב את כל מה שגרמתי לה לחוות.
תגובות (2)
יאיי תמשיכייי
אל תפסיקי תמשיכי את הסיפורררר