אני מי שאני פרק 2

"היי, איך אני יכולה לעזור לכם?” המלצרית שאלה כשהגיע אל השולחן שלנו.
"אממ… ויולט?” הארי שאל לאחר שהסתכל על תג השם שהודבק לסינר שלה.
"כן, זאת אני" ויולט אמרה בחיוך וקדה קידה קטנה.
"שני כוסות אספרסו הפוך בבקשה" הארי אמר "ועוגיית שוקולד צ'יפס" הוספתי.
הארי הסתכל עליי במבט שואל "מה?” שאלתי "יש לי מצב רוח לעוגייה, חוץ מזה אתה משלם אז מה איכפת לי" אמרתי בחיוך. בדיוק אז ויולט הגיעה עם הקפה והעוגייה שלנו.
"סתם צחקתי, אני לא אוהבת כשמשלמים עליי" אמרתי לו וחתכתי את העוגייה לחצי, לאחר מכן הוגשתי לו את החצי השני. “תודה.”
הארי סימן לויולט לבוא, לאחר שסיימנו. “נהניתם?” היא שאלה בזמן שאספה את הדברים הכלים. “כן, תודה היה מאוד טעים" אמרתי לה היא הנהנה והלכה לכיוון המטבח.
"נחמדה" הארי אמר לי. “כן, מאוד. אולי תזמין אותה לדייט?” שאלתי בחיוך ואני די בטוחה שהיה לי ניצוץ בעיניים, אני אוהבת רומנטיקה ובמילא הארי היה ידיד בשבילי.
"הנה החשבון שלכם" ויולט אמרה. “תודה, תגידי אני יכול לקבל את המספר שלך?” הארי שאל אותה ואני לא בטוחה למה, היא הסתכלה עלי במבט שואל. סימנתי לה כן עם השפתיים. “בטח, הנה לך" היא אמרה בזמן שהיא כתבה את מספר הטלפון שלה על החשבונית שלנו. “תודה" הארי אמר בחיוך כובש. "טוב הנה החצי שלי תוסיף את שלך.” אמרתי לו והנחתי את הכסף שלי על השולחן. “אני צריכה ללכת לשירותים" אמרתי לו והלכתי לכיוון השירותים. “בבקשה" שמעתי את הארי אומר כשיצאתי לכיוון השולחן.
"הכסף שלי עדיין פה, לא נתת לה?” “לא בדיוק, את שילמת את הטיפ" “בפעם הבאה אני משלמת על הארוחה ואתה את הטיפ, ברור?” “כן כן, ברור" הוא אמר ושמעתי טיפת ציניות בקולו, אבל החלטתי להתעלם.