אני מי שאני פרק 14
נקודת מבט שירה
"היי נייל, מתי תכיר לי את החברים שלך?” שאלתי את נייל, אנחנו יוצאים כבר שלושה חודשים והוא לא הכיר לי את הבנים. זה נראה לי טיפה מוזר.
"אממ… לא יודע, בקרוב" בקרוב, זה מה שהוא תמיד אומר לי, בקרוב.
"בסדר" אמרתי בהכנעה, אם אני אמשיך להתווכח זה לא יועיל לי בכלום. “אני יוצאת לקניות, רוצה משהו?” הוספתי ונעמדתי ליד הדלת עם הפנים לכיוון נייל.
"לא, לא תודה. אלא אם את יכולה לעבור בננדוס, אם כן תקני לי את המנה הרגילה שלי" נייל ענה לי ויצאתי.
"אווץ'” אמרתי לאחר שאדם נתקע בי ועפתח לאחור.
"סליחה את בסדר?” שמעתי קול גברי אומר וראיתי יד מושטת לעברי, תפסתי את היד ונעזרתי בה בכדי לקום.
"כן אני בסדר" אמרתי וניערתי את הלכלוך מבגדי. “אני שירה ואתה?” אמרתי ואז הבטתי בפניו של האדם אשר ניצב מולי. זה היה לואי.
"אני…” החל לומר.
"לואי, אני יודעת" השלמתי אותו והתיישבתי על המדרגות בפתח ביתינו. “אל תגלה לנייל שנפגשנו, בבקשה" אמרתי ללואי, יש לי הרגשה שהוא לא יואהב את זה שפגשתי את לואי לאחר שאמר שהוא זה שרוצה להפגיש בינינו וגם זה היה אמור להיות, בקרוב.
"נייל? איך את מכירה את נייל?” לואי שאל ופרצופו הראה את הבילבול אשר שרע בו. “אהה… את הבחורה המסטורית שיוצאת עם נייל שלנו, באמת תהינו לאן הוא נעלם לכל היום" לואי אמר והפעם תורי היה להיות מבולבלת.
"הוא אמר שהוא סיפר לכם שאנחנו יוצאים…” אמרתי ללואי והתנערתי ממחשבותי, אני סומכת על נייל, אם הוא שיקר בטוח הייתה לו סיבה, חוץ מזה יכול להיות שהבנתי לא נכון או רק דימיינתי את זה שהוא אמר שהוא סיפר להם עליי, יכול להיות שהכל היה רק אי הבנה אחת גדולה.
"הממ, באמת? כי הוא לא. טוב לא משנה. לאן את הולכת?” לואי שאל והביט בעיניי, הבטתי לכיוון השני ממבוכה ועניתי "לסופר ואז לננדוס. רוצה לבוא? רגע, למה אתה פה?” שאלתי את לואי בבילבול.
"אהה. הבנים רוצים ללכת להופעה וקנינו כרטיס גם בשביל נייל, אז באתי לשאול אם הוא ירצה לבוא איתנו" לואי ענה לי.
"אוקיי, אני חייבת להמשיך ללכת אני אראה אותך כבר" אמרתי לו ופניתי ללכת.
"שניה, מה המספר שלך?” לואי שאל אותי והסתובבתי אליו. “אני לא בטוחה שזה רעיון טוב הוא עלול לזהות את המספר שלך והוא יכעס, אני לא רוצה להכעיס אותו" אמרתי ללואי ושוב פניתי ללכת אבל הוא תפס בידי.
"אנחנו נזהר, אל תדאגי" לואי אמר לי, ומבטו שידר ביטחון וחמימות. הייתה לי הרגשה כזאת שאני חייבת לתת ללואי את מספר הטלפון שלי, אני מניחה שגם ללואי הייתה את ההרגשה הזאת אם הוא התעקש ככה.
"בסדר, הנה המספר שלי, נדבר" אמרתי בזמן שכתבתי על פיסת נייר לבנה את המספר שלי והושטתי לו אותה.
"ביי" שמעתי את לואי ודלת נסגרת, כשהסתובבתי לא ראיתי אותו.
תגובות (1)
אעאעאעאעאע תמשיכייי מושלם!!!!