אני לא בת דודה שלה- פרק 71

אני כל כך מצטערת שלא העלתי פרק המון זמן!!
ואז לא יכלו להעלו פרק ועבר המון זמן אז אני מצטערתתת

לאחר שסיפרתי לאמא שלי על הריבים היא הכינה לי תה, אני לא ממש אוהבת תה אבל לא רציתי לפגוע באמא שלי, זה המשקה האהוב עליה.
היא נתנה לי הרצאה על זה שנייל לא התכוון לפגוע בי או להגזים והוא פשוט היה נסער אז במקום לפרוק את העצבים עלי הוא החליט לצאת ולהוציא אותם על דברים אחרים, שהוא צריך להירגע בשקט ושמחר נדבר ונסדר את העיניינים, והציעה לי שביום ההולדת של נייל אבוא, אני חושבת שאשתמש ברעיון הזה.
לאחר מכן היא אמרה לי שאמילי הייתה מאוד מופתעת ממה שזאיין אמר לי והיה לה קשה מזה שהם גילו לי על זה ולא אמרתי כלום למרות שידעתי שהיא אוהבת אותו, שנתתי לה לחלום ולדעת שהלב שלו נגנב אחרי אישה אחרת כאשר הוא עדיין במקום.

״עכשיו בייבי, אני רוצה לדבר איתך על החטיפה״ אמא שלי אמרה לאחר כמה דקות של מחשבות.
נורא נבהלתי, הלב שלי התחיל לדפוק מהר כאילו חזרתי עכשיו מריצה
לפתע תמונות מהאונס רצו בראשי ולא הצלחתי לעצור אותם, לצערי אמי ראתה את התגובה שלי והבינה חד משמעית שקרה שם משהו ואני צריכה לספר לה
״את יכולה לבטוח בי, אני אמא שלך, את צריכה לספר לי״ היא אמרה וחיבקה אותי, לקחתי נשימה עמוקה והסתכלתי עמוק לתוך עיניה
״הם אנסו אותי״ אמרתי במהירות ובפחד כאשר אני בלחץ מהתגובה שלה, עצמתי את עיניי ושמתי את ידיי על הפנים שלי
״מ..מה?״ אמי גימגמה בפחד, לא חזרתי על המילה בגלל שהרגיש לי רע לחזור על זה.
ראיתי שהראש שלה מתחיל להסתחרר כנראה מרוב לחץ
״אני לא מאמינה, אנסו את הבת שלי״ היא צעקה בהיסטריה ואני נבהלתי נורא, בחיים לא ראיתי את אמא שלי במצב שבו היא מפוחדת והיסטרית כל כך כמו שהיא עכשיו.
הקול שלה היה צרוד ופניה נהפכו לחיוורות
״אבל אני בסדר עכשיו״ אמרתי מנסה להרגיע אותה.
״אהובה שלי אני כל כל מצטערת, הייתי צריכה לדעת שקרה משהו״ היא אמרה בבכי וחיבקה אותי חיבוק גדול, חיבקתי אותה בחזרה ודמעות גם ירדו מעייני.

לאחר עוד כמה דקות שחיבקתי אותה עייפות היכתה בי והייתי חייבת לישון, אמי קראה לאבי שהוא יכול להיכנס ואני התמקמתי על הספה הגדולה עם שתי כריות ושמיכה עבה במיוחד, למה החורף חייב להגיע?
״לילה טוב״ מילמלתי להם אך לא הייתה תשובה, כנראה הם כבר הספיקו להירדם, אני לא מופתעת ההורים שלי מאז ומתמיד היו נרדמים לאחר דקה ואת האמת שזה בדיחה.
לאחר כמה דקות של מחשבות על נייל נירדמתי גם אני בהרגשה טובה לישון עם ההורים שלי.

~כעבור שלושה ימים~

מאז הלילה ההוא לא דיברתי עם אמילי וניסיתי להתרחק כמה שיותר מנייל, כל לילה הלכתי לישון אצל ההורים שלי ונשארתי בחדר שלי בזמן ההופעות שלהם, כשנייל היה חוזר אני הייתי חוזרת לחדר שלהם.
אתמול בערב ארזתי את כל הבגדים שלי לאוניברסיטה
״קומי הטיסה שלך יוצאת עוד שלוש שעות ואת צריכה להתאגן״ שמעתי את קולה של אמי צועק אך לא היה לי כוח
״אמיליה!״ היא צעקה שוב אך המשכתי להתעלם
״אמיליה קייט קלדר תזזי את התחת שלך למקלחת״ צעקה בחוזקה קוראת לי בשמי המלא, קמתי במהירות והלכתי כמו זומבי למקלחת כאשר המגבת הגדולה במיוחד על הכתף שלי ובגדים בידי השניה.
עשיתי מקלחת מהירה וחיסיתי את גופי במגבת הגדולה, התנגבתי ולבשתי סקיני גינס ארוך בצבע שחור וגופיה משוחררת בצבע ורוד בהיר חלקה עם מעיל דק בצבע שחור מעל.
שמתי מייקאפ אייליינר ומסקרה ויצאתי מהחדר מקלחת.
״כמה זמן לוקח להתארגן? שעה שלמה? קדימה אנחנו לא רוצות לאחר לטיסה רדי לחדר אוכל״ אמא שלי אמרה עם רשימה לבדוק שלא שכחתי כלום
״אני לא רעבה״ אמרתי לה אך פרצופה השתנה למודאג
מאז הריב שלי עם נייל ואמילי אפשר להגיד שהפסקתי לאכול ואמא שלי מצחילה לדאוג לי
״אמיליה, את לא אכלת המון זמן״ היא אמרה וזרקה את הדף הצידה
״אכלתי אמא, את פשוט לא שמה לב״ שיקרתי לה, מזל שאני שקרנית טובה
היא הסתכלה עלי עוד דקה ואז הרימה את הדף ממשיכה לבדוק שיש הכל.

״קדימה יוצאים״ אמא שלי אמרה ואבא שלי בדיוק נכנס לחדר
״הנהג מחכה לך״ הוא אמר עם חיוך קטן, הנהנתי ולקחתי את המזוודה והתיק שלי.
ירדנו למטה, לא הופתעתי שאף אחד לא ירד להיפרד ממני, בשלושת הימים האלו התרחקתי מכולם ולא דיברתי עם אף אחד חוץ מההורים שלי.
״תתקשרי אלינו אם יש לך בעיה, תזכרי שזה מה שתמיד רצית לעשות ותשקיעי בלימודים שלך״ אבא שלי אמר כאשר הוא מחבק אותי חיבוק חזק
״אנחנו נתגעגע״ אמא שלי אמרה ואז חיבקה אותנו
״גם אני, אבל זה רק חודש, אני מבטיחה לכם שזה יעבור מהר״ אמרתי והתנתקתי מהחיבוק, העפתי עוד מבט ללובי לראות אם מישהו שם אף אף אחד לא היה שם.
״ביי״ אמרתי להם מנופפת, הם נופפו חזרה ויצאתי מהמלון
ההפראצי בחוץ שחשבו שהבנים יוצאים היו שם וקצת התאכזבו, אך חטפו את הזמן בשביל לצלם גם אותי.
״אמיליה, למה את עוזבת את המלון? למה לא היית בהופעות של הבנים? את ונייל רבתם?״ הפפראצי ניסו לחדור לפרטיות שלנו
״אפשר לעבוד בבקשה, אני ממהרת״ אמרתי בלעבר הצלמים שחסמו את דרכי מתעלמת מהשאלות.
״היי״ אמרתי בחיוך לנת'ן אחד הנהגים שלהם
״שלום אמיליה! מה שלומך היום?״ הוא אמר שמח לראות אותי, אני והוא בקשר מאוד טוב מאז הפעם ההיא שהבנים יצאו לפגישה קצרה ואני חיכיתי להם באוטו, אז תפסנו את הזמן בשביל לדבר
״הכל טוב, איך אתה?״ אמרתי מסדרת את המזוודוה והתיק שלי באוטו, סגרתי את הדלת והתחלנו לנסוע.

״הגענו״ היא אמר אחרי חצי שעה של נסיעה יצא ופתח לי את הדלת
״תודה רבה״ אמרתי לאחר שהוציא את הדברים שלי
״ביי״ אמרתי חיבקתי אותו והלכתי לכיוון שדה התעופה.
עברתי את כל הבדיקות במהירות והגעתי לדיוטי פרי.
״איפה נס קפה?״ שאלתי את המוכרת שבבית הקפה, היא הנהנה והתחילה להכין.
שילמתי על הנס, לקחתי מהמוכרת וישבתי בשולחן היחיד הפנוי שלצערי היה באמצע המקום.
הרגשתי שכמה מבטים עלי, לא הייתי מאוד מופתעת אך זה נתן לי תחושה מאוד לא נעימה שכל הזמן מסתכלים עלי מהצד, לפתע הטלפון שלי צילצל.
״הלו״ אמרתי, לא מסתכלת על הצג
״נייל? בייב? איפה אתה אני מחכה לך מחוץ למסעדה אמרת שנצא היום מוקדם בשביל שהמסעדה לא תהיה מלאה כמו שקרה לך עם.. אתה יודע מי.. ״ שמעתי קול לא מוכר של אישה
״סליחה, זה לא נייל, כנראה התבלבלת״ אמרתי, מתאפקת לא להתפרץ עליה
״אויש אני כל כל מצטערת! הייתי בטוחה שזה נייל? בכל מקרה מי את? את מכירה אותו?״ היא שאלה מחטטת
״כן אני מכירה אותו״ לא, אני בכלל לא מכירה אותו.
״יש לך מושג איפה הוא? קבענו במסעדת היוקרה והוא לא כאן״ היא אמרה, הם קבענו במסעדה שאני והוא ניסינו ללכת אליה אבל היה מלא.
״לא אני לא יודעת, מקווה שיהיה לכם כיף״
אמרתי וניתקתי את השיחה במהירות.
יכול להיות שנייל הבין שזה נגמר בינינו? שהוא כבר עבר הלאה ומצא לו חברה חדשה?
גם אם כן וגם אם לא זה לא אמור לשנות לי, אני ונייל כנראה נפרדנו.
'אנחנו נפרדנו, אני לא חברה שלך יותר אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה' שלחתי מהר לנייל מבהירה את הדברים.

״הנוסעים של טיסה מספר 2047 ללונדון מתבקשים לעלות על המטוס״ הקול הדהד ברחבי הדיוטי פרי וקמתי מהכיסא במהירות כאשר אני זורקת את הנס קפה לפח שהוא מלא לגמרי.
הלכתי בהליכה מהירה ונכנסתי לשרוול במוביל למטוס, הלכתי שם לאט כאשר אני מציצה בחלונות הקטנים שמדי פעם מופיעים בצדדיי
לאחר שניסיתי למשוך את הזמן כמה שאני יכולה הגעתי לכניסה של המטוס ונכנסתי, התיישבתי במקומי שליד החלון ושמתי את התיק בין רגליי, הוצאתי את האוזניות מפעילה שירים של הבנים ועצמתי את עיניי לאחר שחגרתי את עצמי