אני לא בת דודה שלה- פרק 68

״אני כל כך רוצה לאכול כאן״ אמרתי לנייל כאשר אנחנו מסתכלים לצדדים ומופתעים מהיופי של המסעדה
״וזה הולך לקרות עכשיו בייב״ אמר מחייך אלי ומושך אותי למארחת שהכניסה של המסעדה
״שולחן לשתיים״ אמר למלצרית שקיבלה את פנינו
״על שם מי?״ היא אמרה מחייכת לעברנו עם מחברת בידה, החיוך של נייל ירד
״לא הזמנו מקום..״ נייל אמר לה והסתכל עלי בפרצוף מצטער
״מצטערת, אין מקום״ אמרה, אך ראו על פניה שזה לא כל כך אכפת לה.
״אבל תראי זה נייל הורן!״ אמרתי עושה הכל בשביל שיתנו לנו להכנס, נייל הבין למה אני עושה את זה
״מצטערת״ אמרה שוב והלכה.
ראיתי שהיא לא התעקשה לבדוק אם במקרה נשאר עוד מקום, אך לא היה לי שום כוח או מטרה להתחיל ריב איתה אז החלטתי לא להגיד כלום.

״מה נעשה?״ שאלתי את נייל, הסתכלנו אחד על השני במבט מבואס מזה שלא יצא לנו לאכול כאן
״יש דוכן גלידה קרוב..״ אמר לאחר שהסתכל החוצה, השפלתי את ראשי לסימן של שלילה
״אז מה את רוצה שנעשה?״ הוא שאל מתקרב אלי ומרים את ראשי, הוא חיבק אותי ואני ניסיתי להתרחק ממנו מפני שכל המבטים הפנו אלינו אך לא הצלחתי
״יש אולי ים קרוב?״ שאלתי בתקווה
״אני לא יודע, אבל אנחנו יכולים לשאול״ הוא אמר מתנתק מהחיבוק ותופס את ידי
״סליחה?״ אמרתי למלצרית שבדיוק עברה שם
״את יודעת אם יש כאן ים באיזור?״ נייל שאל לאחר שהיא עצרה והסתובבה אלינו
״כן, עשר דקות הליכה מכאן יש כאן ים גדול״ אמרה בנימוס והלכה להגיש לאנשים את הארוחה שלהם
״נלך?״ נייל שאל אותי, מוודא שאני לא מבואסת יותר מדי
״כן..״ אמרתי מסתירה את העצב שאנחנו לא נאכל כאן ויצאנו לכיוון הים.

״מהמם כאן״ אמרתי כאשר אני ונייל הגענו לים הגדול, השמש עוד לא שקעה לגמרי והיו עוד קצת אנשים במקום
״בואי״ נייל אמר ומשך אותי
״חכה אני עם נעלי עקב״ צחקתי עוצרת אותו, הורדתי אותם והחזקתי ביד שלי.
רצנו לכיוון ריק מאנשים, בדרך נייל הצטלם עם מעריצה אך זה לא הפריע לי
״עדיין מבואסת?״ נייל שאל לאחר כמה דקות שאני והוא ישבנו אחד ליד השני כאשר אני משעינה את ראשי עליו
״קצת, אבל כיף גם כאן״ אמרתי מחייכת לעצמי, שוב פעם הייתה שתיקה ארוכה
אך לפתע נייל קם והוריד חולצה
״מה אתה עושה?״ שאלתי בבילבול
״נכנס לים״ הוא אמר והוריד גם את המכנסיים, נשאר רק בבוקסר
״נייל!״ אמרתי בלחץ
״מה?! אין כאן אף אחד!״ הוא אמר מצביע לצדדים, המקום באמת היה ריק
״אני בטוחה שיש כאן פפראצי איפשהו״ אמרתי מחפשת אותם
״אז מה״ הוא אמר והעביר אותי למצב עמידה
״אתה יודע איזה סיפור הם יעשו אם יראו אותנו ככה? אני לא מורידה בגדים״ אמרתי בהחלטיות
״בייב, זה אותו הדבר כמו בגד ים!״ הוא אמר מנסה לשכנע אותי
״יש הבדל בין בוקסר לבין בגד ים״ אמרתי מושיטה לו את המכנסיים שלו
״אבל אין הבדל בין תחתונים וחזייה לבין בגד ים, חוץ מזה כל העולם כבר ראה אותי רק עם בוקסר, מה כבר יקרה?״ הוא אמר וזרק את המכנסיים שלו הצידה
״אני לא יודעת..״ אמרתי מבולבלת
״בבקשה, אם יהיה בלאגן אני יבהיר את הדברים, בסך הכל הלכנו לים ואני שכחתי בגד ים, נכון?״ הוא אמר מתקדם לעברי
״ואני?״ שאלתי בבילבול
״את, בביקיני שלך״ הוא אמר והזיז את שיערי מהפנים שלי

״אוקי״ אמרתי לאחר דקה של מחשבות רצות בראשי
״אוקי״ הוא אמר והתרחק
״תסתובב״ נזפתי והוא צחק
״אני יסתובב, אבל זה לא אומר שאני לא יראה אותך ככה בשניה שתגמרי להוריד את הבגדים״ אמר כאשר הוא הסתובב, הורדתי את הבגדים, נשארתי עם החזייה הוורודה שלי והתחתונים התואמים.
״אתה יכול להסתובב..״ אמרתי במבוכה כאשר אני מסתירה חלק מהגוף שלי עם ידיי, הוא הסתובב וחייך
״אין לך מה להתבייש״ הוא אמר, רצנו ביחד למים כאשר אנחנו מחזיקים ידיים.
לאחר כמה דקות שהיינו במים נייל השפריץ עלי

״לא אתה לא״ אמרתי בשוק
״כן, אני כן״ הוא התגרה בי, לא עברה שניה ואני השפרצתי עליו גם
״לא את לא״ הוא אמר מושך את שיערו אחורה
״כן, אני כן״ אמרתי כמו שהוא אמר לי ומלחמת מים התחילה.
״את טובה״ הוא אמר באמצע המלחמה לאחר שהשפרצתי עליו כמות גדולה של מים
״אומרים לי את זה הרבה״ אמרתי בצחוק, מניפה את שיערי אחורה
״אבל לא מספיק״ הוא המשיך את המשפט שלו והשפריץ עלי
״אין לך שום מושג למה אני מסוגלת״ אמרתי מזיזה את שיערי מעייני ומחייכת לעברו חיוך מרושע
״בוא נראה מה יש לך״ הוא אמר מתגרה בי
״בוא נראה״ אמרתי וקפצתי עליו, הכנסתי את ראשו למים אך לאחר כמה שניות הוא הצליח לגבור עלי ועלה למעלה
״עדיין טובה?״ הוא שאל צוחק כאשר הייתי מולו מנסה לחשוב על אסטרטגיה חדשה
״הכי טובה״ אמרתי לאחר כמה שהיות והשפרצתי עליו כמויות גדולות של מים באותו הזמן, הוא התחיל לצחוק בקול רם ושם את ידיו על הפנים שלו בשביל לחסום את המים
״אני אוהב אותך אמיליה״ לפתע נייל צעק כאשר צפנו על המים לאחר מלחמה קשה, שכמובן אני נצחתי
״אני אוהבת אותך״ אמרתי וחיבקתי אותו, באמצע החיבוק הוא קירב אותי אליו כמה שיותר.
״אני לא זוכר את החיים שלי לפני שהכרתי אותך, את הבאת את האור לחיים שלי, את הסיבה לחיים שלי ובלעדייך אני מעדיף למות, אני עשיתי טעות שלא האמנתי לך בריב שלנו, ואני יצאתי מטומטם אבל למדתי ואני בחיים לא יעזוב אותך כמו שעזבתי אותך אז, אני תמיד אהיה כאן בשבילך ותמיד ישמור עליך בכל מצב, בכל בעיה את יכולה לדבר איתי ואני יעשה כל מה שאני יכול, אני פשוט מאוהב בך״ הוא אמר ודמעות ירדו לי, אני לא מאמינה שהוא באמת אמר את זה, אני יכולה לדעת שאני בחרתי בבחור הנכון, למרות כל הבעיות שלנו הריבים והשנאה של המעריצות אני לא יתן לשום דבר להפריד בינינו, לא המנהלים ולא אף אחד אחר שקיים.
התנתקנו מהחיבוק והסתכלנו אחד על השני בעיניים, לא היינו צריכים להגיד דבר בשביל להינות מהרגע המרגש הזה
הוא התקרב אלי יותר ויותר עד הגיע לפי
שפתיי נעו בצורה מושלמות על השפתיים שלו, הנשיקה הייתה שונה לא כמו כל שאר הנשיקות שלנו, היא הייתה חמימה ומלאת אהבה, ברגע זה הבנתי שאיתו אני רוצה להתחתן, ולא עם אף אחד אחר.
״אני אוהבת אותך ואני תמיד יאהב אותך, אני לא אפרד ממך בחיים״ אמרתי לו עם דמעות בעיניים, אני אפילו לא יודעת למה
״אני אוהב אותך ואני יאהב אותך לנצח לאב, אני בחיים לא יעזוב אותך״ אמרתי והמצחים שלנו הוצמדו, הסכתלנו אחד על השני בעיניים ולא אמרנו דבר, לאחר כמה שניות התחלנו לצחוק.
אני לא מבינה איך אני, ילדה פשוטה שיש לה בסך הכל חברה אחת, זכתה בחבר כזה מדהים, אני בחיים לא חשבתי שאני יתאהב שמישהו כמו שאני מאוהבת בנייל, תמיד הייתי מסתכלת על הזוגות שהיו הולכים מחובקים ברחובות ורציתי להקיא עליהם, אבל עכשיו כל מה שאני רוצה זה להיות מחובקת עם נייל, ועכשיו גם אני מהזוגות האלה שהולכים מחובקים ברחובות כאשר מבטים מכל הכיוונים אלינו וכולם אומרים שזה קיטשי.
זה לא מגיע לי כל האהבה שהוא נותן לי, אני זכיתי בו לא הוא זכה בי, וכל מה שאני יכולה להגיד זה תודה שמצאתי חבר מדהים כמוהו.