אני לא בת דודה שלה- פרק 46

יום העצמאות שמח לכולם!!!!
אתם עושות משהו היום??
אני הולכת לחגיגות במושב שלי עם כמה חברים :)

״אוקי״ אמרתי ולקחתי ביס מהכריך, ולוקחת חסה ועגבנייה מהסלט המדהים שהיה שם, אני חייבת דחוף את המתכון.
היה שקט, אני ונייל לא אמרנו כלום, הסתכלנו אחד על השניה בלי להגיד כלום והתחלנו לצחוק.
זה מה שאני אוהבת בנו, אנחנו יכולים לשבת אחד מול השניה ופשוט להתחיל לצלוק משום דבר, או לשבת ולהסתכל אחד על השני שעות ולא להשתעמם.
התחילו להגיע לחדר אוכל עוד יותר אנשים וידענו שאם לא נלך עכשיו כל המעריצות שבמלון הזה יתפסו אותו ולא יתנו לנו להיות לבד,היה מאוד רועש, לא ציפיתי לכזה רעש בחדר אוכל אבל כנראה זה לא אותו הדבר כמו שבאנגליה יחסית שקט.
קמנו ממקומנו והלכנו למעלית, נכנסתי והיו כמה אנשים אך הם לא הסתכלו עלינו
״היה טעים בייב?״ הוא שאל מחזיק במותניי ומצמיד אותי אליו, מה שגרם לחלק מהאנשים שם להסתכל עלינו
״מאוד״ אמרתי מצחקקת כשנתן לי נשיקות על השפתיים
״נייל״ אמרתי מרחיקה אותו כשנתן לי נשיקה גדולה על השפתיים
״מה?״ הוא שאל מבולבל עם חיוך
״אנחנו עם אנשים, זה מביך״ אמרתי מסמיקה כשהאנשים הסתכלו עלינו
״את מתביישת בי?״ הוא שאל, הוא ידע למה התכוונתי אבל עשה דווקא
״לא, כמובן שלא ואתה יודע את זה״ התכלתי להגיד ועשיתי הפסקה קצרה ״אבל אני מתביישת להתנשק מול.. אנשים״ המשכתי לוחשת לו באוזן.
כמובן שהוא חייב לעשות דווקא והוא נישק אותי שוב, הרחקתי בכוח את פניו מפניי והיה לו חיוך מצחיק על הפנים
״בוא כבר נודניק״ אמרתי מושכת אותו החוצה מהמעלית המחניקה שהיינו בה
״את חמודה כשאת מובכת״ הוא אמר מדגדג אותי והתרחקתי בשביל שיפסיק
״דיי״ אמרתי מצחקקת, הוא הפיק לדגדג אותי אבל לקח אותי והרים אותי לשק קמח
״ככה יותר טוב״ אמרתי מרוצה מדביקה לו נשיקה על הלחי
״את שוקלת כמו נוצה לאב״ הוא אמר , התעלמתי מזה בשביל לא להתחיל על זה שיחה, הוא הבין והוריד אותי כדי לפתוח את הדלת.
נכנסנו לחדר שהיה הרבה יותר מסודר ממקודם,עשיתי מקלחת מהירה, לבשתי פיגמה,הורדתי את האיפור ויצאתי מהחדר מקלחת.
ראיתי את נייל שוכב על המיטה -רק- עם בוקסר, עמדתי שם מופתעת ומהופנטת מהשלמות הזאת
״על מה את מסתכלת?״ הוא שאל אחרי דקה עושה את עצמו לא יודע
״מה? כלום..״ אמרתי, שמתי את הבגדים המלוכלכים בשקית שהנחתי ליד התיקים שלנו ונשכבתי לידו כשהראש שלי על הבטן שלו
״את תבואי מחר איתנו לראיונות?״ הוא שאל אלרח כמה דקות ששכבנו ביחד משחק לי בשיער
״לא, נראה לי אני יעשה לי יום כיף בבית״ אמרתי, ראיתי שהוא קצת התבאס מזה אבל הוא הבין אותי, מה כבר יש לי לעשות שם? הוא צחק והצטרפתי אליו.
״איך שבא לך״ הוא אמר, התקרב לעברי ונישק אותי, הנשיקה הפכה להיות פרועה יותר ויותר, הוא עלה מעלי ומשום מה לא עצרתי אותו, סמכתי עליו,מה שלא קורה לי בדרך כלל עם בנים.
לפני שהיינו מגזימים יותר מדי עצרתי בשיא ונתתי לו עוד נשיקה קטנה.
״זה צד שבחיים לא הכרתי בך״ הוא אמר עם חיוך והסמקתי
״אני אוהב את הצד הזה״ הוא המשיך את המשפט שלו כשחשב שהבנתי אותו לא נכון.
נשכבתי עליו כמו שהיינו קודם, הוא נשען על כרית ואני עם הראש על החזה שלו כשהוא מחבק אותי ומשחק בשיערי כאילו זה משחק.
הדלקנו את הטלויזיה, זה היה תכנית כל כל מטומטמת, הם דיברו שם על כל הדברים החדשים שמפורסמים צייצו בטוויטר, דיברו על משהו עם ג׳סטין ביבר, לא בדיוק הקשבתי כי אפשר להגיד שהאיש הזה הוא האחרון בעולם שמעניין אותי מה קורה בחיים שלו, אין לי משהו נגדו, ממש לא, הוא פשוט לא מעניין אותי, ואני חושבת שהוא עושה קצת שטויות בזמן האחרון.
לפתע הכתבה שלו נגמרה ותמונה שלי ושל נייל הופיעה שראו אותנו יושבים ומדברים.
״נו יופי יש עלינו כתבה״ אמרתי מעוצבנת,ועוד יותר הפפראצי שמצלמים כל תזוזה שלנו, החיים הפרטיים שלי הלכו, אבל הייתי צריכה לדעת את זה ברגע שהסכמתי להיות חברה של נייל.
האישה התחילה לדבר:
״השניים נראו לאחרונה רחוקים זה מזה, מה קורה? הזוג המושלם שכולם אוהבים הלך?
טוב, אולי לא כולם אוהבים אותם, כי יש לנו עד ראיה,הבת של מנהל המלון שבו הבנים נמצאים עכשיו התפרצה לחדר של אמיליה ונייל בלי שיגעו כמובן, וראתה אותם רחוקים כמה שאפשר אחד מהשני, אפשר אפילו להגיד שהם היו נראים כאילו הם ממש שונאים אחד את השני ואין להם בררה, שהם חייבים להיות ביחד בחדר ואין להם ברירה.
אהבה מזוייפת? כבר אי אפשר לדעת כלום עם הזוג הזה, אחרי כמה שעות נייל צייץ:״בסך הכל היה לנו ריב קטן, השלמנו עכשיו והכל בסדר, היחסים האלה בהחלט לא מזויפים, אני אוהב את הבת הזאת הכי בעולם ולא משנה מה אתם תגידו״ טוב, אנחנו כבר מבולבלים! נייל, רוצה לתת לנו תשובות? או שתשארו הזוג המסתורי של השנה? תחזרו אלינו בפעם הבאה ואולי יהיו לנו תשובות״ -סוף הכתבה-
״מה זה השטויות האלה?!״ אמרתי עצבנית מהרגיל, לא רק שאני שונאת שיש עלינו כתבות, עכשיו עוד יותר מחטטים בחיים שלנו, מה זה אכפת להם מה הולך בינינו?
אני מודה שאני אהבתי פעם רכילות, אבל מאז שאני יוצאת עם נייל אני מתעבת כל תכנית וצלם פפראצי.
״תתעלמי מהם״ נייל אמר רגוע, הוא כבר רגיל לכל זה
״אז עוד שבועיים האלבום שלכם יוצא נכון?״ אמרתי אחרי כמה דקות של שתיקה מנסה לשנות את הנושא
״כן, אני כל כך מתרגש״ הוא אמר בחיוך מרוגש וצחקתי
״גם אני מתרגשת, אומיגד הלהקה האהובה עלי מוציאה אלבום חדש!״ אמרתי צועקת בצחוק מחקה את המעריצות שלו, אין מה לעשות, ככה הם מדברות.
״את יודעת שהשיר שכתבתי לך באלבום?״ הוא אמר לפתע לאחר כמה שניות וחיוך עלה על פנינו
״באמת? לא ידעתי״ אמרתי בהתלהבות יתר
״אני כבר יודעת מה השיר האהוב עלי״ אמרתי אחרי כמה שניות וצחקנו, בלי ששמנו לב היה מאוד מאוחר
״טוב אני חושבת שכדאי שנלך לישון מחר יש לך יום עמוס״ אמרתי מפהקת ונשכבת על המיטה מניחה את הראש על הכרית
״אוקי, לילה טוב בייב״ הוא אמר נתן לי נשיקה ונשכב לידי
״לילה טוב״ אמרתי, הוא עטף את כל גופי עם הזרעות שלו והרגשתי בטוחה איתו, יותר מאי פעם