אני לא בת דודה שלה- פרק 42+43

או-מי-גד!!!!
אתם לא מדמיינותתת
זה פרק כפול!!!!
והוהוהוהוהוהו

הסרט נגמר אחרי שעה וחצי
״אף פעם לא נמאס מהסרט הזה״ אמרתי וצחקנו
״בוא נלך לקניוןן״ פתאום אמילי אמרה
״אין לי כוח עכשיו״ אמרתי לה
״בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה״ היא חפרה לי, היא יודעת שאני תמיד משתגעת מזה
״אבל הלכנו לא מזמן!״ אמרתי לה
״אני יודעת אבל בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה!״
״אוקי אוקי רק תסתמי!״ אמרתי וקמתי מהמיטה, הלכתי לחדר שלי ונייל היה שם עם ליאם, הוא בכה והיה לי כל כך קשה לראות אותו ככה אבל.. זה פשוט קשה לי, לקחתי חולצה קצרה לבנה עם הדלת של בריטניה וגינס דק ארוך בצבע שחור, התאפרתי ממש קצת , סידרתי את השיער ולקחתי את התיק שלי עם הכסף, הטלפון וכל הדברים החשובים
״אני מצטערת״ אמרתי ואז יצאתי מהחדר, דפקתי בדלת של אמילי והיא יצאה.
״זה יהיה יום שאת לא תשכחי בחיים שלך כי אנחנו נקנה את כל הקניון״ היא אמרה בהתרגשות ומשכה אותי למעלית, תפסנו מונית והיא הסיעה אותנו לקניון הכי גדול באיזור הזה
״מה זה הגודל הזה!״ אמרתי כשנכנסנו לקניון אחרי ששילמנו לנהג מונית
״גאדדד יש כאן את החנויות שאני הכי אוהבת״ היא צרחה והלכנו לפוראבר 21
קניתי שם שמלה שחורה קצרה אבל לא קצרה מדי, גינס קצר בצבע לבן ועוד אחד בצבע אפרסר גופיה לבנה שכתוב עליה dream בצבע שחור וביקיני תכלת, עברנו בעוד כמה חנויות עד שכאבו לנו הידיים מהשקיות
״הלכו לי הידיים״ אמרתי כשאני ואמילי נכנסנו לאוטו
״חמודה, לא קנית כל כך הרבה דברים״ היא אמרה וצחקה
״שתי בגדי ים, ארבע חולצות, שתי שמלות, נעל עקב, כפכפים, שלוש מכנסיים קצרים, וואנס , חצאית,חולצת בטן וגרביים״ אמרתי לה והיא צחקה, אחרי כמה דקות הגענו לבית מלון, שילמנו לנהג ונכנסנו ללובי, הבנים ישבו על ספה בלובי
״היי״ אמרתי ובאנו לכיוונם, הם הסתכלו עלינו והיו מופתעים
״לא הגזמתם״ הארי אמר כשראו את כמות השקיות
״אתה צודק, קנינו קצת בגדים״ היא אמרה בצחוק וישבנו על הדפה שמולם עם כל השקיות
״מה קניתם כבר?!״ ליאם אמר
״אתה רוצה שאני יראה אחד אחד?״ אמרתי להם
״לא!״ הם אמרו ביחד ואני ואמילי צחקנו
״היה לכם כיף?״ לואי שאל
״מאוד!!״ אמילי אמרה, הסתכלתי על נייל, הוא היה נראה שבור.. קשה לי לראות אותו ככה, פתאום היו מלא צרחות ודפיקות על הדלת, המנהל של המלון רץ אלינו
״מהר!! תעלו לחדרים שלכם כי הדלתות לא יחזיקו הרבה זמן!״ הוא אמר ומהר עלינו מצטמצמים כולנו במעלית אחת, ויצא שאני נשענת על נייל, הרמתי את הראש והוא היה מולי, הסתכלנו אחד לשני בעיניים ואז השפלתי את הראש, הגענו לקומה שלנו וכל אחד נכנס לחדר שלו, סידרתי את הבגדים והרגשתי משהו נוגע בי.
———–
הסתובבתי וזה היה נייל, הוא עמד מולי עם דמעות בעיניים
״אני לא יכול יותר אמיליה״ הוא אמר עם קול שבור
״זה קשה לי! קשה לי להיות עם מישהו שלא מאמין לי!״ אמרתי לו, הוא לא אמר כלום, רק יצא מהחדר.
״אמא, אני צריכה אותך, בואי לחדר שלי״ שלחתי לה הודעה, תמיד הייתי משברת עם אמא שלי על בנים ובעיות איתם, וכשהיה לי בעיות בבית ספר וקצת התעללו בי היא הייתה מצחיקה אותי ואומרת שמלכת הכיתה מטומטמת עם מוח מפלסטיק.
״מה המקרה חירום?!״ אמא פתאום נכנסה והתיישבה לידי במיטה
״זה נייל…״ אמרתי וסיפרתי לה את כל מה שעובר בינינו
״חומד, את צריכה להבין אותו, קשה להאמין כשאתה רואה בתמונה שאת מתנשקת עם מישהו אחר, אפילו שזה פוטושופ״ היא אמרה מחבקת אותי
״אני יודעת אבל.. אני לא יכולה״ אמרתי לה מבולבלת
״אני מבינה אותך, היום בערב יש הופעה של הבנים,עוד ארבע שעות, את מתכוונת לבוא איתנו?״ היא שאלה עם חיוך מרמז שהיא רוצה שאני יבוא
״טוב״ אמרתי,היא חיבקה אותי ויצאה מהחדר.
נשכבתי על המיטה והדלקתי טלוויזיה, נייל נכנס אחרי כמה דקות, התיישב על הספה והתעסק בטלפון, באמצע הסרט הדלת נפתחה ונסגרה ועמדה מולנו ילדה לא מוכרת בערך בת 16
״היי?״ אמרתי מבולבלת,נייל התקרב אלי, כנראה פחד שהיא תעשה לי משהו ולא התרחקתי ממנו
״או-מי-גד״ היא פתאום צרחה וגרמה לי ולנייל להיבהל, הוא ריחק אותי ממנה ונעמד לפני מגן עלי
״אני כאילו מעריצה מספר אחת שלך!״ היא צעקה
״איך נכנסת לנו לחדר?״ הוא שאל
״אבא שלי המנהל של הבית מלון״ היא אמרה מתגאה
״טוב..״ מלמלתי לנייל, הוא הלך להצטלם איתה והיא יצאה מהחדר
״זה היה מלחיץ״ מלמלתי והוא יצא מהחדר , נשכבתי חזרה על המיטה, והפעלתי את הסרט, הוא התחיל לשעמם אותי אז הוצאתי את הטלפון, נכנסתי לטוויטר וראיתי שהילדה שנכנסה לכאן צייצה משהו
״הקשר של מיליה ונייל מזויף, הם לא באמת ביחד, כנראה זה סתם תרגיל של המנהלים, נכנסתי לחדר שלהם בבית מלון ופתאומיות (אבא שלי המנהל של הבית מלון והוא נתן לי מפתח) הם לא דיברו אחד עם השני, אמיליה שכבה על המיטה וראתה סרט ונייל ישב על הספה הכי מרוחקת ממנה וראה סרט, מה יש לכם להגיד על זה?״ היא כתבה, התעלמתי ממנה וסגרתי את הטלפון, פתאום נייל נכנס בפתאומיות ונעמד מולי
״צריך משהו?״ שאלתי אותו
״פשוט, בואי״ הוא אמר תופס את היד שלי ויוצא מהחדר, הוא הוביל אותנו לאחד החדרים ונעצר
״תפתחי את הדלת״ הוא אמר, פתחתי את הדלת ונדהמתי