אני לא בת דודה שלה- פרק 41

אם יהיה כאן לפחות שלוש תגובות אני יעלה פרק
אם לא הפרק הבא יעלה מחר
תהנוווווו ;)

~נקודת המבט של נייל~
״אני שונאת אותך!!״ אמיליה צעקה ויצאה מהחדר בוכה.
אני לא מאמין, מה עשיתי עכשיו.. היא שונאת אותי! עכשיו אנחנו בחיים לא נהיה ביחד, בחיים.
התיישבתי על המיטה מחזיק את הראש שלי בידיים ובוכה, פתאום הדלת נפתחה וזה היה ליאם
״היא שונאת אותי״ אמרתי לו והוא חיבק אותי.
״יש לך מזל שיש לך חבר גאון כי אתמול כל הערב הסתכלתי על התמונה וראיתימשזה פוטושופ״ הוא אמר והוציא את התמונה
״זה לא פוטושופ מתי תבין?!״ צעקתי מכעס
״רואה את זה? הוא לקח את התמונה של אמיליה והדביק אותה כאילו הם מתנשקים, רואה? יכולים לראות את זה, וגם מצאתי את התמונה המקורית שלה״ הוא אמר, הסתכלתי יותר מקרוב על התמונה, בחנתי הכל ו.. פאק, זה באמת פוטושופ
״אני לא מאמין אני כזה אדיוט״ אמרתי וזרקתי כרית על הריצפה
״אתה צודק, אבל זה לא יעזור לך להגיד את זה לעצמך, אתה צריך להתנצל, אולי היא במקרה תסלח לך״ הוא אמא לי מרגיע אותי
״היא בחיים לא תסלח לי״ אמרתי בלחץ
״נכון, אם לא תנסה היא בחיים לא תסלח לך, נו כבר אדיוט! לך לבקש סליחה״ הוא אמר לי וגרם לי לצחוק, פתחתי את הדלת של החדר של ליאם ואמילי והם לא היו שם
״צריך משהו?״ פתאום שמעתי את אמילי אומרת, קפצתי מבהלה והיא צחקה
״אפשר דקה עם אמיליה?״ שאלתי
~נקודת המבט של אמיליה~
לקחנו מהחדר אוכל גלידת תות ושוקולד, וכמובן שהם נתנו לנו רק בגלל שאנחנו עם הבנים, נו טוב שיהיה.
עלינו במעלית וכשבאנו להיכנס לחדר ראינו את נייל בכניסה
״מה הוא עושה שם?״ אמרתי לאמילי בשקט
״צריך משהו?״ אמילי פתאום אמרה ונייל קפץ מבהלה, אמילי צחקה ואני התאפקתי לא לצחוק אבל חיוך קטן היה לי על הפנים
״אפשר דקה עם אמיליה?״ הוא שאל והחיוך שלי ירד
״ברורר״ אמילי אמרה בציחקוק
״לא לא לא לא לא״ אמרתי נדבקת לאמילי אבל לא הילדה הזאת רק רע היא עושה, היא רצה לחדר וסגרה את הדלת ונשארתי לבד במסדרון עם נייל
״אז.. מה אתה רוצה?״ שאלתי אותו והוא התקרב אלי
״מה אתה עושה?״ אמרתי מתרחקת ממנו
״אני כל כך מצטער אמיליה.. אני יודע שזה פוטושופ.. עכשיו אני יודע, בבקשה תסלחי לי, את הכל בשבילי, אני לא יכול להיות שניה בלעדייך, כל כך שמחתי ששמו אותנו באותו חדר, אני צריך אותך לידי, לחיים שלי אין משמעות בלעדייך״ הוא אמר עם דמעות בעיניים
״אתה לא האמנת לי כשאמרתי לך שזה פוטושופ״ אמרתי לו מתאמצת לא לקפוץ עליו בחיבוק
״אני יודע אב..״ הוא התחיל לדבר אבל נכנסתי לדברים שלו
״אתה לא האמנת לי, אתה לא בוטח בי מספיק, אם זה היה ההפך הייתי מאמינה לך! מליון בנות רוצות להיות איתך, מחזיקות שלטים של ״נייל תתחתן איתי״ או ״תנשק אותי״ או כל דבר אחר, אבל זה לא מזיז לי כי אני בוטחת בך, כנראה זה לא אותו הדבר אצלך״ אמרתי עם כל הכאב
״בבקשה״ הוא אמר מתחנן
״אני מצטערת, אני פשוט.. לא יכולה״ אמרתי עם פרצוף מצטער ונכנסתי לחדר
״אני הרגע ניפנפתי את אהבת חיי״ אמרתי ברגע שסגרתי את הדלת וסיפרתי לאמילי מה שהיה בחוץ
״מל, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, אתם תחזרו להיות ביחד ותהיו ממש זוג מהאגדות״ היא אמרה ואני צחקתי
״טוב, אז היינו באמצע לארגן יום סרטים, יאלהה לא סתם ירדנו למטה״ אמרתי, החלפתי חזרה לפיגמה שלי
״קדימה, בואי להתיישב ליד המאסטרית״ היא אמרה אחרי שקפצה על המיטה וסימנה לי לבוא לידה, נשכבתי לידה והיא שמה אתה ״אבא מתארס״ סרט ישן אבל ממכר