אני לא בת דודה שלה – פרק 25

יצא לי פרק ממש ארוך!!
אז אני לא בטוחה שאני יעלה מחר עוד פרק

~בוקר~
התעוררתי והייתי נורא עייפה, הסתכלתי בשעון וראיתי שרק שמונה בבוקר.
אני שונאת שאניבטעות מתעוררת מוקדם בבוקר כי אז אני לא יכולה לחזור לישון, נכנסתי למחשב וזה התחבר לי אוטומטי לסקייפ כרגיל, נכנסתי קצת לפייסבוק שלי שלא נגעתי בו כמעט שנה בשביל להתעדכן קצת, ראיתי כל כך הרבה בקשות חברות והייתי כל כך בשוק! אישרתי חלק מהם שזה היה דפי מעריצים לבנים ופתאום הופיעה שיחה נכנסת מנייל דרך הסקייפ, עניתי לו
״היי״ אמרתי עדיין עם הקול הצרוד של הבוקר
״אז אני רואה שרק התעוררת, בוקר טוב לאב״ הוא אמר עם החיוך הזה שלו
״בוקר טוב״ אמרתי מחייכת חיוך קטן
״אני כל כך עייפה״ אמרתי אחרי כמה שניות, נשכבתי חזרה על הצד ושמתי את המחשב מולי ככה שנייל ראה אותי על הצד, בלי ששמתי לב פתאום נייל צילם אותי
״הי הי מה אתה עושה?!״ אמרתי
״סתם, אסור שיהיה לי בטלפון תמונות של חברה שלי?!״ הוא אמר צוחק
״מותר מותר״ אמרתי מפהקת
״אז מה את מתכננת לעשות היום?״ הוא אמר
״יש לי עבודה…״ אמרתי פתאום נזכרת
״זה אומר שביום חופש שלי לא נוכל לדבר כל היום?״ הוא אמר מבואס
״לא… אבל המשמרת שלי מתחילה בשעה אחת ויש עוד חמש שעות אז יש לנו זמן לדבר, נו, תספר מה חדש!״
״אנחנו מתכוונים לשיר 3 שירים חדשים בהופעה שאת תיהי בה!״ הוא אמר מתלהב
״איזה מגניב!!! אני לא יכולה לחכות יותר!! רק עוד 5 ימים!״ אמרתי מתלהבת עוד יותר
~כעבור 4 שעות~
״אוקי, אני צריכה להתחיל להתארגן״ אמרתי לנייל אחרי שהסתכלתי מה השעה
״אל תלכיייי אל תשאירי אותי לבד!״ הוא אמר כמו תינוק קטן
״נייל, אני לא יכולה להבריז מהיום הראשון בעבודה שלי!״ אמרתי כמובן מאליו
״טוב.. אז נדבר כשתחזרי?״ הוא אמר עם חיוך קטן
״ברור, ביי״ אמרתי
״ביי לאב״ הוא אמר וסגרתי את הלפטופ.
הלכתי למקלחת, התאפרתי קצת וסידרתי את השיער.
אחרי זה הלכתי לארון ולבדתי את החולצה של העבודה וטייץ שחור, מעל החולצה שמתי מעיל.
לקחתי את התיק שלי וירדתי למטה.
נשאר עוד חצי שעה אז הכנתי לי קורנפלקס עם חלב , אכלתי רבע שעה ואז יצאתי מהבית.
הלכתי עשר דקות והגעתי בדיוק בזמן.
״היי״ אמרתי למנהלת, טרזה
״היי אמיליה! תשימי את התיק שלך בחדר הזה ותלכי לקופות״ היא אמרה והלכתי לחדר שהיא אמרה, זה היה חדר קטן שכל העובדים שמו את התיקים שלהם שם, הואדתי את המעיל והלכתי לקופה.
בקופה לידי עמדה נערה עם שיער בלונדיני , מכנס תחת ואת החולצה של העבודה היא קשרה, היה על הפנים שלה מלא מלא איפור והיה לה צמידים של וואן דיירקשן.
בצד השני שלי הייתה נערה עם שיער חום כהה, לא היה לה איפור והיא הייתה עם גינס שחור ארוך
״היי, קוראים לי אליסון״ אמרה הבת עם השיער החום
״היי אני אמיליה״ אמרתי לה בחיוך
״כן אני יודעת.. זה נשמע מוזר שאמרתי את זה עכשיו״ היא אמרה קצת במבוכה
״זה בסדר, התרגלתי, אז את מעריצה שלהם?״ שאלתי אותה
״לא, אבל מוניקה כן, היא לא מפסיקה לחפור עליהם, היה גם תקופה שהיא חפרה עלייך״ היא אמרה והצביעה על הבת הבלונדינית
״כן? מה היא אמרה עלי?״ שאלתי בסקרנות
״בהתחלה היא שנאה אותך, אבל אז הסברתי לה שאת לא עשית לב כלום, ואני בטוחה שאת חמודה, עכשיו היא מטורפת עלייך״ היא אמרה בצחוק
״וואלה? אז אני הולכת להגיד לה שלום, אני יחזור עוד מעט״ אמרתי והלכתי למוניקה ונגעתי לה בגב
״מה את רוצה עכשיו אליסון?! תעופו לי מהעיניים, עלית לי על העצבים את והדיבורים שלך״ היא אמרה בלי להסתכל עלי בכלל
״טוב אז אני ילך״ אמרתי והלכתי קצת אחורה , היא הסתובבה אלי כששמעה שזאת לא אליסון והייתה בשוק
״אומיגד אמיליה קלדר! אני כל כך מצטערת לא התכוונתי!״ היא אמרה מתרגשת
״זה בסדר, למה את שונאת את אליסון, היא כל כך חמודה״ אמרתי בחיוך
״זה.. סיפור ארוך… מה את עושה כאן?״ היא שאלה מבולבלת
״אני עובדת כאן״ אמרתי והצבעתי על החולצה שלי
״או.מי.גוד. אמיליה קלדר עובדת איתי!!״ היא צרחה ואני קצת התרחקתי ממנה
״אפשר להצטלם איתך?!״ היא קפצה מהתרגשות
״כן, ברור״ אמרתי, הצטלמתי איתה וחזרתי לאליסון
״אני ידמיין שזה לא קרה עכשיו״ אמרתי צוחקת
״רעיון טוב״ היא אמרה גם צוחקת.
~כעבור כמה שעות~
נגמרה לי המשמרת והלכתי לקחת את התיק שלי
״היי אליסון, את עסוקה היום?״ שאלתי אותה כשיצאנו מהחדר
״אממ לא, תיכננתי לשבת בחדר ולא לעשות כלום״ אמרתי אמרה בגיחוך
״את רוצה אולי לבוא אלי?״ שאלתי אותה
״בכיף, למה לא״ היא אמרה וחייכה אלי.
הלכנו ביחד לרגל והגענו אחרי עשר דקות
״ואו! את גרה כאן לבד?!״ היא הסתכלה על הבית כשנכנסנו
״אין לי כל כך ברירה״ אמרתי מבואסת טיפה
״מה זאת אומרת?״ היא שאלה מבולבלת
״אני יספר לך עכשיו משהו, ואסור לך לגלות אותו לאף אחד, זה באמת סודי״ אמרתי הציישבנו על הספה הגדולה
״אוקי, אני נשבעת שאני לא יספר״
״אז ככה…״ אמרתי וסיפרתי לה הכל.