אני לא בת דודה- פרק 36

אומיגדדדגדדג
דיברתי עכשיו עם אמא שלי והיא אנרה לי שהיא דיברה עם אמא
של החברה הכי טובה שלי ושאני החברה הכי טובה שלי אמא שלה ואמא שלי
נטוס בחופש שבועות נראלי או שחופש אחר לארבע ימים לצרפת ונישן במלון בדיסני לנד בפריז
אומיגדדדדדדדדדדדדד

דפקתי בדלת ונייל פתח אותה
״אנחנו חייבים להיות באותו חדר, אין עוד חדרים״ אמרתי והוא נתן לי להכנס.
פתחתי את המזוודה והתחלתי לסדר את הדברים
״כמה זמן נשאר כאן?״ שאלתי
״שבוע״ הוא אמר לא מייחס אלי הרבה תשומת לב, החלטתי ללכת להתרחץ, לקחתי מגבת ונכנסתי למקלחת שבחדר.
פשטתי את הבגדים ועשיתי אמבט קצף, אחרי שכל האמבט היה מלא בקצף, נכנסתי ונרגעתי קצת, מסדרת את הראש שלי ומנסה לא להישבר, אבל הנסיון לא הצליח, אני פשוט התחלתי לבכות שם , בהתחלה זה היה בכי חלש שאף אחד לא היה יכול לשמוע, אבל הבכי התגבר יותר ויותר שהבנתי שנייל שומע אותי בוכה לפי השיחת טלפון שעשה כנראה עם אחד הבנים
״היא בוכה, אני שומע אותה בוכה״ הוא אמר בטלפון
״אני לא יכול פשוט להיכנס! היא מתקלחת!!״ אמר אחרי דקה
״לא אין מצב שהיא חותכת! אני מכיר, אותה, היא לא תעשה את זה בחיים״ הוא אמר
״אני דואג לה…״ הוא אמר , הוא עדיין אוהב אותי, הוא עדיין דואג לי, הרגשתי הקלה והפסקתי לבכות
״זהו, היא לא בוכה יותר.. בי״ הוא אמר וכנראה ניתק את השיחה, אחרי עשר דקות רציתי לצאת, חפפתי את הראש, רוקנתי את האמבטיה ושטפתי את כל הקצף שהיה על הגוף שלי.
יצאתי מהאמבטיה ושמתי עלי את המגבת , התכוונתי ללבוש את הבגדים שהבאתי למקלחת אבל אז קלטתי שאני שחכתי לקחת בגדים
״פאק״ מלמלתי לעצמי בלחץ, לא ידעתי מה לעשות.
אחרי כמה דקות שהייתי בלחץ, החלטתי לעשות משהו ולא להשאר לעמוד באמצע החדר כמו מטומטמת רועדת מקור.
פתחתי את הדלת והלכתי בשקט לכיוון הארון, ברגע שפתחתי את הארון נייל הרים את הראש והסתכל עלי, הוא היה נראה מופע ולא הזיז את המבט שלו ממני
״שחכתי לקחת בגדים..״ אמרתי מובכת, לקחתי בגדים אקראיים ורצתי מהר לחדר אמבטיה, ממש לפני שנכנסתי לחדר המגבת נפלה לי, אני מקווה שנייל לא ראה את זה.
שמתי סקיני גינס בצבע שחור וחולצה לבנה יפה.
יצאתי מהחדר עם הבגדים מהטיסה שהתלכלכו לי קצת כי אני מגושמת והמגבת, שמתי אותם על המיטה שלי.
״אני הולכת לאכול״ אמרתי לו קצת בזילזול וסגרתי את הדלת, עכשיו כבר ערב ואני מורעבת!
נכנסתי למעלית וירדתי לחדר אוכל.
״חדר מספר 153 קומה 3״ אמרתי לאיש שהיה בכניסה לחדר אוכל
״יש עוד מישהו איתך נכון?״ הוא שאל
״כן הוא בטח יבוא אחר כך, מה זה משנה״ אמרתי ונכנסתי, לקחתי צלחת ועמדתי בתור לאכול, העמסתי מלא סושי וקצת סלטים והלכתי לשולחן זוג שהיה בקצה חדר האוכל והתחלתי לאכול
״היי״ לואי אמר והתיישב מולי עם צלחת אוכל
״היי. איפה אלינור?״ שאלתי אותו
״היא נרדמה ואני מת מרעב, היא בטח תבוא לכאן אחר כך״ הוא אמר לוקח ביס מהסטייק שלקח
״אז מה קורה איתך ועם נייל?״ הוא שאל
״הגיעה שעת סיפור…״ אמרתי וסיפרתי לו הכל, גם מה שליאם אמר לי
״ליאם צודק, יקח לנייל הרבה זמן להבין שאת לא באמת בגדת בו, הוא כזה״ הוא אמר עצוב בשבילי
״אם הוא לא מאמין לי, אם הוא באמת חושב שאני בגדתי בו שיהיה לו בכיף, אני לא מתכוונת לרדוף אחריו לכל מקום שיהיה לו ברור, הוא לא מספיק בוטח בי אם אני אומרת לו שאני לא בגדתי בו, אז אחר כך יבין מה הוא עשה, ואני לא בטוחה שאני בכלל יסלח לו״ אמרתי מעוצבנת אבל עצובה, לואי לא אמר כלום. כנראה לו ידע מה להגיד.
כל שאר האחורה אני ולואי דיברנו בלי הפסקה, גם על הדברים הכי מפגרים.
״טוב, אני מלאה״ אמרתי כשגמרתי לאכול
״גם אני״לואי אמר ויצאנו מהחדר אוכל למעלית.
״תזמין את המעלית״ אמרתי בזמן שהסתכלתי על איזה תמונה שתפסה לי את העין, ואז נעמדתי מול המעלית, חיכינו דקה והמעלית נפתחה, באתי להיכנס אבל אז נייל יצא , הסתכלתי עליו ומהר נכנסתי
״סליחה..״ הוא מילמל אבל יכולתי לשמוע אותו, עליתי לחדר וסגרתי את הדלת