אני והוא פרק 61

אני והוא פרק 61:
"בואו נתקשר מהטלפון בית" אמרתי.
הלכתי לכיוון הטלפון בית היחידי שלנו בבית וראיתי שהכבל חתוך.
"הארי וקייט בואו!!!" אמרתי.
"מה קרה?!?" הם שאלו ביחד.
"מישהו חתך את הכבל של הטלפון" אמרתי.
"בואו נצא מפה" קייט אמרה.
"רעיון טוב" אמרתי והלכנו לכיוון הדלת.
"הדלת נעולה" אמרתי.
"תגידו זו רק אני או שהקירות בבית מתקרבים פנימה?!?" קייט שאלה.
"הם באמת מתקרבים פנימה" הארי אמר.
"נכון" אמרתי.
"אוי לא, אנחנו לכודים בבית" אמרתי.
"אההההההההההההההההה!!!" קייט צעקה.
"נייל תראה!" הארי צעק הסתכלתי עליו והוא הצביע לכיוון הקיר.
על הקיר היה כתוב בדם:
אתם הולכים למות!!!
"אהההה!!! נייל תראה!!!" הארי צעק והצביע על קייט שהשכבה ללא הכרה ונזל לה דם מהיד.
"אהההההההההההההההההההההההההההההה!!!" צעקתי.
נ.מ זאין:
נזכרתי שהטלפון שלי בכיס וניסיתי להגיע עליו.
ניסיתי וניסיתי להוציא את הטלפון מהכיס שלי אבל לא הצלחתי.
כעבור כחצי שעה הצלחתי והתחלתי לחייג את המספר של נייל אבל אז מישהו בא ושיחרר אותי.
"מי זה?" שאלתי.
"אני" שמעתי את קולה של קת'רין.
"אהההההההההההההההההה…" אמרתי.
"מצאתי אוכל" היא אמרה.
"ומים?!?" שאלתי.
"לקחתי מראש" היא אמרה.
אחרי כשתי דקות היא לקחה לי את הטלפון ושברה אותו על הקרקע.
"מה את עושה?!?" שאלתי.
"זה לא ברור?!?" היא שאלה.
היא נתנה לי לאכול ואחרי כחמש דקות סיימתי.
"אני מצטערת זאין" היא אמרה ודמעה ירדה מעיינה הירוקה.
"על מה?!?" שאלתי.
"על זה" היא אמרה ונתנה לי אגרוף לפנים.
המשך יבוא…