אני והוא פרק 60

אני והוא פרק 60:
נ.מ זאין:
"תעזבי אותי!" צעקתי על קת'רין שסחבה אותי לאיזשהו מקום.
"לא רוצה!" היא צעקה.
היא סחבה אותי והגענו ליער.
"שב ליד העץ!!!" היא פקדה עליי והתיישבתי.
היא התחילה לקשור אותי.
"קת'רין" אמרתי.
"מה?!?" היא שאלה.
"כואב לי" יללתי.
"תשרוד" היא אמרה.
היא התחילה ללכת ואז שאלתי "לאן?!?"
"למצוא לנו אוכל" היא ענתה לי.
"למה?!?" שאלתי.
"כמה זמן אתה חושב נשרוד פה בלי אוכל?!?" היא שאלה.
"פה?!?" שאלתי.
"כן, עכשיו תהיה בשקט" היא אמרה והלכה להביא אוכל.
אחרי כרבע שעה קת'רין עוד לא חזרה.
נ.מ נייל:
"לאן אתם חושבים שהם הלכו?!?" קייט שאלה.
"לא יודע" אמרתי.
"ואתה הארי?" קייט שאלה.
"גם לא יודע" אמרתי.
"תתקשרו לזאין" הארי אמר והוצאנו את טלפונים.
"אין לי טעינה" הארי אמר.
"גם לי" אמרתי.
"מה גם לך?!?" הארי שאל.
"גם לי אין טעינה" אמרתי.
"אהההההההה…" הוא אמר.
"גם לי אין טעינה" קייט אמרה.
"בואו נתקשר מהטלפון בית" אמרתי.
הלכתי לכיוון הטלפון בית היחידי שלנו בבית וראיתי שהכבל חתוך.
"הארי וקייט בואו!!!" אמרתי.
"מה קרה?!?" הם שאלו ביחד.
"מישהו חתך את הכבל של הטלפון" אמרתי.
"בואו נצא מפה" קייט אמרה.
"רעיון טוב" אמרתי והלכנו לכיוון הדלת.
"הדלת נעולה" אמרתי.
"תגידו זו רק אני או שהקירות בבית מתקרבים פנימה?!?" קייט שאלה.
"הם באמת מתקרבים פנימה" הארי אמר.
"נכון" אמרתי.
"אוי לא, אנחנו לכודים בבית" אמרתי.
המשך יבוא…