אני והוא פרק 29 חלק ב'

אני והוא פרק 29 חלק ב':

כתבתי את זה כפרק ארוך אז העלאתי אותו בשני חלקים וזה חלק ב'

פרק 29 חלק ב':
נ.מ קייט:
אני והארי דיברנו סתם על כל מיני דברים כמו האהבה שלו אל נעם ועוד כל מיני דברים.
~כעבור רבע שעה~
"הצילו… הצילו…" התחלתי לצעוק.
"שתקי עכשיו!!!" ציווה קול תוקפני ומפחיד.
"לא רוצה!!!" צעקתי ומיד התחרטתי על זה.
הרגשתי את האיש מתקרב "תיזהרי אני האיש שיודע הכי הרבה עלייך" הוא אמר.
"אתה לא מפחיד אותי" צעקתי.
~לפני עשר דקות~
פתאום נכנסו אנשים מפחידים עם מסכות וקשרו לי את הידיים צמודות מאחורי הגב ואת הרגליים וכשבאתי לצעוק אחד מהם אמר "מילה אחת והוא מת" ורק אז הבחנתי בו מחזיק אולר קרוב לגרונו של הארי.
"תעזוב אותו" אמרתי והתחלתי לבכות.
"קחו אותה" הוא אמר לעוד שני אנשים (היו בסך הכל שלושה חוטפים) והם לקחו אותי ואת הארי נראה לי שכעבור חמש דקות הגענו לאיזשהוא מין מקום והכניסו אותנו לשם.
"שבי על הכיסא או שהחבר הזה שלך מת" אותו אחד שאיים אליי שיהרוג את הארי והצמיד לו אולר לגרונו עשה זאת שוב, ושוב הצמיד סכין לגרונו של הארי.
~חזרה לזמננו~
"את יודעת שהחבר הזה שלך הארי שפה לידך עלול למות בכל רגע" הוא אמר וחייך חיוך זדוני.
"תעזוב אותה בבקשה" הארי התחנן.
"הארי לא יעזור לך! בגדת בי זה מספיק כדי שחשבוננו יהיה לא סגור!" המפקד שלהם כנראה כי הוא לא היה עם השלושה שחטפו אותנו.
"אבל רון תקשיב שניה" הארי אמר.
"אופס עברה שניה" מסתבר שקוראים לו רון אמר.
"מה שעשיתי זו לא אשמתה של קייט" הארי אמר.
"נכון אבל אני צריך משהו מכמה אנשים ואני משער שאתה יודע ממי אתה והיא מספיקים כדי שהם יעשו מעל ומעבר כי אתם כל-כך חשובים להם" הוא אמר ומחה דמעה דמיונית.
"תקולל" הארי אמר.
נ.מ לואי:
המשך יבוא…