אני והוא פרק 162

אני והוא פרק 162:
נ.מ לואי ~בשנת 2012 אחרי שהוא היה בים עם קייט והגיע לבית שלו~:
'בטח קייט מצאה את הדלת בקיר בחדר שלה וחזרה לזמן שלה' חשבתי לעצמי.
"היי לו" הארי נכנס ואמר.
"האזה לא לימדו אותך לדפוק?!?" שאלתי עצבני.
"מצטער" הוא אמר, יצא מהחדר דפק על הדלת ונכנס.
"מה אתה רוצה?" שאלתי.
"אני חושב שאני מתחיל להתאהב בנעם" הוא אמר.
"ו?" שאלתי.
"ונייל אוהב אותה" הוא אמר.
"ו?" שאלתי.
"אני לא יודע מה לעשות" הוא אמר.
"גם אני לא יודע אז ביי ביי" אמרתי לו והוא ענה לי "ביי ביי" ויצא מהחדר.
נ.מ קייט ~בשנת 2013 בבית שלה~:
"את יודעת שאני אוהב אותך?" לואי שאל כששכבנו על המיטה (לסוטים ולסוטות שבינינו הם לא עשו שם דבר סוטה רק שכבו על המיטה~ הערת הכותבת).
"לא" אמרתי ואז שאלתי "אתה אוהב אותי?" והוא ענה לי "כן נסיכה שלי" ונישק אותי.
"לואי" אמרתי כאשר התנתקנו מהנשיקה.
"מה?" לואי שאל אותי.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי לו.
"באמת?" הוא שאל ועניתי לו "כן" והוא שוב נישק אותי.
"לואי" אמרתי כאשר התנתקנו מהנשיקה.
"מה?" הוא שאל.
"מה נעשה?" שאלתי.
"בקשר למה?" הוא שאל.
"בקשר לזה שליאם, הארי, זאין, נייל, נעם, ג'ייד (ל-מ), ג'ייד, פרי, ג'סי ולי-אן לא זוכרים כלום" אמרתי והוא ענה לי תשובה פשוטה "לא יודע" ואני נאנחתי.
נ.מ הארי ~בשנת 2012~:
אוף! אני אוהב את נעם ולא רוצה לפגוע בנייל כי הוא חבר שלי ולואי לא עזר לי בכלל.
"היי הארי" זאין נכנס לחדרי.
"מה?!?" שאלתי.
"משעמם לי" הוא אמר.
"לא אכפת לי, צא!" צעקתי עליו.
"אוקיי, לא צריך לצעוק" הוא אמר.
"ביי" אמרתי.
"ביי" הוא השיב ויצא מחדרי ואני ניסיתי לישון.
~חלום~
"הארי" נייל אמר לי.
"מה?" שאלתי.
"אני שונא אותך" הוא אמר.
"למה?" שאלתי.
"כי נישקת את נעם היום" הוא אמר.
"ו?" שאלתי.
"ביום שאני והיא חזרנו" הוא אמר ואז הוסיף "אפילו לא התחשבת ברגשות שלי!"
"מצטער" אמרתי.
"זה לא יעזור לך" הוא אמר ואז הוסיף "אני שונא אותך ותמיד אשנא אותך" ואחרי שהוא אמר את משפט שפגע בי קשות 'אני שונה אותך ותמיד אשנא אותך' רציתי למות כי נייל הוא אחד החברים הכי טובים שלי.
~סוף חלום~
התעוררתי בבהלה ומלמלתי לעצמי "תחזור לישון הארי זה לא יקרה תחזור לישון" וחזרתי לישון אך הסיוט חזר על עצמו מלא מלא מלא פעמים.
המשך יבוא…