אני והוא פרקים 134-135-136 פרק משולש יצא ארוך

אני והוא פרקים 134-135-136:
פרק 134:
"וקייט" הוא אמר.
"מה?" שאלתי.
"הייתי מוכן אפילו לעשות לך הנשמה מפה לפה" הוא אמר וצחקתי.
"מה מצחיק?" הוא שאל.
"אתה" אמרתי.
"ואת מושלמת" הוא אמר.
"וגם אתה מושלם" אמרתי.
"אני יודע" הוא אמר.
"אבל את יותר מושלמת" הוא אמר.
"לא נכון" אמרתי.
"למה את חושבת ככה?" הוא שאל.
"כי אני מכוערת" אמרתי.
"את ממש לא מכוערת" לואי אמר.
"אני כן" אמרתי.
"את לא" הוא אמר.
"תראה איזה שמנה אני" אמרתי.
"תראי כמה הרזית מהפעם שנפגשנו" הוא אמר.
"אולי אתה צודק" אמרתי והוא חייך אז גם אני חייכתי.
פרק 135:
"תראה איזה שמנה אני" אמרתי.
"תראי כמה הרזית מהפעם שנפגשנו" הוא אמר.
"אולי אתה צודק" אמרתי והוא חייך אז גם אני חייכתי.
הוא נישק אותי נשיקה ארוכה וכעבור כעשרים דקות התנתקנו.
"בואי" הוא אמר אחרי שהתנתקנו מהנשיקה הארוכה מאוד מאוד מאוד הזאת והלכנו למגרש כדורגל הנטוש (המגרש שבאיזשהם פרקים נעם הלכה לשם אני חושבת שזה מגרש כדורגל נטוש~ הערת הכותבת).
התיישבנו על המגרש ולואי אמר "ג'ייד לא באמת גרמה לך לחזור בזמן".
"מה?!?" שאלתי.
"אני החזרתי" הוא אמר.
"מה?!?" שאלתי.
נ.מ לואי:
"כשמתת בפעם הראשונה ידעתי שכנראה אצליח להחזיר אותך לחיים כי מצאתי סוג של מכונת זמן" התחלתי להסביר לקייט.
"ו?" היא שאלה.
נ.מ קייט:
"והגעתי לשנת 2005" הוא אמר.
"ו?" שאלתי.
"ואז סיפרתי את האמת לעצמי מ2005 והוא לא האמין לי" לואי אמר.
"ו?" שאלתי.
"והוכחתי לעצמי ואז הוא האמין לי" לואי אמר.
"ואז?" שאלתי.
נ.מ נעם:
פרק 136:
"ואז?" שאלתי.
נ.מ נעם:
"אבא אני הולכת לנייל" אמרתי.
"אוקיי" הוא אמר והלכתי לנייל.
הגעתי לבית של 1D ודפקתי בדלת.
כעבטר כדקה נייל פתח.
"תיכנסי" הוא אמר ונכנסתי.
~בבית של 1D~
"רציתי לדבר איתך" אמרתי.
"על מה?" הוא שאל.
"אני מצטערת שזה ביום הולדת שלך אבל זה נגמר ביננו" אמרתי.
"למה?" הוא שאל כשדמעות מתחילות לצאת מעיניו.
"כי לא מגיע לך מישהי כמוני" אמרתי.
"אבל למה?" הוא שאל.
"בוא לחדר שלך ואני אסביר לך" אמרתי וגם אצלי הדמעות התחילו לצאת.
~בחדר של נייל~
"אני מרשיב" הוא אמר.
"אוקיי, אז כשהתחלנו לצאת לא באמת אהבתי אותך ועכשיו אני כן אוהבת אותך ו…" התחלתי לומר אך הוא קטע אותי ושאל "ומה?"
"ולא מגיע לך מישהי כמוני" אמרתי.
"אבל אני אוהב אותך" הוא אמר.
"גם אני אותך" אמרתי והוא נישק אותי והנשיקה הזאת הייתה מדהימה.
המשך יבוא…