אני והוא סיפור על וואן דיירקשן פרק 2

אני והוא סיפור על וואן דיירקשן פרק 2:
"תגידי איך קוראים לך?" הוא שאל.
"קייט" עניתי.
~ללללללללללללללללללללללללל צלצול פלאפון~
"הלו?" שאלתי בפלאפון.
"קייט זו נעם בואי מהר" היא אמרה.
"מה קרה?" שאלתי.
"פשוט בואי!!!" היא אמרה ורצתי הביתה.
פתחתי את הדלת שלי הדירה שלי ושל נעם ושאלתי "מה קרה?".
"גנבו לנו גיטרה חשמלית אחת, גיטרה קלאסית אחת, דרבוקה אחת ו1550 פאונד" היא אמרה.
"מה?" שאלתי.
"כן" היא ענתה.
~סטופ~
נעם:
גיל: 21
מראה: ששיער בלונדיני קרה ועיניים ירוקות, רזה אבל לא אנורקסית.
אוהבת: שופינג, סופטבול ולשיר.
לא אוהבת: לרוץ.
מאכל שנוא: דגים.
מאכל אהוב: סלט ממלפפון, עגבנייה, גמבה וטופו.
רקע: נעם נולדה בישראל והיא יהודייה בגיל 13 עברה לאנגליה, כיום עובדת בחנות בגדים וסיימה את הבגרויות בהצטיינות יתרה.
~חזרה לסיפור~
נ.מ הארי:
"בוקר טוב זאין" אמרתי לזאין שבדיוק ירד במדרגות.
"בוקר טוב" אמר.
"טוב אני חייב ללכת" אמרתי.
"לאן?" כולם שאלו אותי.
"סוד כמוס לפרה ולסוס" אמרתי.
"אני הפרה" לואי אמר.
"לא בעצם אני הסוס" הוא אמר.
"ביי" אמרתי והלכתי.
הלכתי לחנות כלי נגינה כדי לקנות לנייל גיטרה ליום הולדת שיש לו בעוד שלושה ימים.
"היי" אמרתי.
"היי" מישהי מהממת ענתה.
"שלום אפשר גיטרה חשמלית כחולה?" שאלתי.
"ברור" המהממת ענתה.
"הנה" היא אמרה.
"כמה זה עולה?" שאלתי.
"1550 פאונד" המהממת ענתה (תזכו שהם בבריטניה אז משתמשים בפאונד ולא בשקל).
"אוקיי, הנה" אמרתי והוצאתי 1550 פאונד.
"תתחדש" היא אמרה.
"זה לא בשבילי זה בשביל חבר טוב שלי" אמרתי.
"רגע אתה לא הארי סטיילס?" היא שאלה.
"זה אני" עניתי.
"אפשר חתימה?" היא שאלה.
"ברור" עניתי והיא הוציאה דף ועט חתמתי לה.
"תמסור לחבר שלך שיתחדש" היא אמרה.
"כן אני אמסור לנייל" אמרתי.
"תמסור לו גם מזל טוב" היא אמרה.
"ברור עוד שלושה ימים" הוא אמרתי, והלכתי.
~בבית~
רק לואי היה בסלון איזה מזל.
"היי לואי" אמרתי.
"היי" הוא ענה והסתובב אליי.
"גיטרה?" הוא שאל.
"לנייל אל תגלה לו" אמרתי.
"זה למה הלכת, רגע למה לא סיפרת לחבר הכי טוב שלך?" הוא שאל.
"כי הייתם לידו" אמרתי.
"אהההה…" הוא ענה, ועליתי לחדר שלי להחביא את הגיטרה.
חשבתי הרבה זמן עד שהחלטתי להחביא את הגיטרה בארון.
~השעה שבע~
"הארי בוא לשופינג" לואי אמר לי.
"סבבה" אמרתי, ויצאנו.
~כעבור חצי שעה~
"בוא נשים את השקיות בבית" אמרתי.
"סבבה" לואי אמר, והלכנו הביתה.
~בבית~
עליתי לחדר וזרקתי את השקיות.
ירדתי למטה ולואי שאל "רוצה ללכת לטייל?"
"סבבה" עניתי.
ירדנו לטייל וכשיצאתי ראיתי את המוכרת המהממת.
"הארי?" היא שאלה.
"מה?" הוא אמרתי והסתובבתי.
"היי" היא אמרה.
"היי" אמרתי.
"היי לואי" היא אמרה.
"היי" הוא ענה.
"תגידי איך קוראים לך?" שאלתי.
"קייט" היא ענתה.
~ללללללללללללללללללללללללל צלצול פלאפון~
אחרי כדקה היא פשוט רצה.
המשך יבוא…