אני והארי עונה שלישית פרק 12

*אחרי יום.*
"טורי, את איתי?" ג'יין אמרה לי, מעירה אותי ממחשבותיי. היינו בדרך חזרה מבית הספר.
"כן.. כן.. אני מקשיבה לך." אמרתי לה, למרות שלא הפסקתי לחשוב.
"אז כמו שאמרתי.." ג'יין המשיכה לדבר ולדבר, אך אני לא הקשבתי כל כך. אני רק חשבתי על שון..
אני לא הגעתי לשדה התעופה, כמו שהוא ביקש.. פחדתי. אבל עכשיו, אני מפחדת יותר. ידעתי על שון אחד, שהייתה לו היסטוריה לא כל כך טובה עם ההורים שלי.. ואם הוא באמת יעשה לי משהו?
"אז מה כדאי לי לעשות?" ג'יין שוב, העירה אותי ממחשבותי..
"אני לא יודעת.. לא הייתי מרוכזת." אמרתי לה,משפילה את מבטי.
"קרה משהו?"ג'יין שאלה אותי, ואני הנדיתי ראשי לשלילה.
"לא.. הכל בסדר!" זייפתי חיוך, והגעתי לבית. "ביי!"
הייתי לבד בבית. ג'ייק היה בבית הספר, ואמא ואבא היו בבית החולים, לבדוק משהו בקשר לתינוק.
הדלקתי את הטלוויזיה, ורצתי למטבח. לקחתי משם קורנפלקס עם חלב, וקפצתי על הספה. זפזפתי בערוצים,נאנחת כשאני מגלה שאין משהו מעניין לראות.
קיבלתי הודעה. התלבטתי אם לראות אותה.. יכול להיות שזה משון!
אבל יכול להיות שג'ייק צריך משהו, או שאבא ואמא צריכים לדבר איתי.החלטתי לקחת סיכון, ולקרוא את ההודעה. שכמובן, הייתה משון.
'שון: אם את לא מגיעה עכשיו לשדה התעופה, לא יהיה לך אח חדש.ותאמיני לי שעכשיו אני מסוגל להכל..' הוא רשם לי, ותוך שניה שלח עוד הודעה. 'שון: לא כדאי לך להתעסק איתי ולהבריז לי ככה..'
'אני: מה עשיתי לך שאתה עושה לי את זה?" רשמתי לו במהירות, מחכה לתשובה. הייתי חייבת לדעת למה.. למה?
'שון: במילה אחת, נקמה.' הוא רשם לי, ואני זרקתי את הטלפון על הספה. מפחדת.
אני חייבת לבוא לשם.. אם הוא עשה בעבר דברים להורים שלי, אני לא אתפלא אם הוא יעשה זאת שוב. אני חייבת להגן עליהם!
סגרתי את הטלוויזיה, זרקתי את האוכל וכתבתי בפתק להורים 'אני בשדה התעופה.' ופתאום, הודעה.
'שון: תכתבי להורים שאת אצל ג'יין.'
שיניתי את הכיתוב, ופתחתי את הדלת, מביטבה בבית שוב לפני שאני סוגרת אותה, והלכתי ברגל לשדה התעופה, שהיה במרחק 5 דקות מהבית שלי.
מעניין מה יהיה שם.. :/