אמת ושקר – סיפור על לואי טומלינסון – פרק 7

"נוווו….." ניקול אמרה לי.
"נוווווו.. מה?" שאלתי כאילו שאני לא יודעת
"מה יש בינך לבין לואי?" היא שאלה והסמקתי
"אז ככה.." התחלתי לספר לה את הכול…
"אוומייגאאד איזה מושלם הואאא!!! רגע! הוא החבר הראשון שלך! הוא יודע מזה?" היא שאלה והנהנתי בסומק.
"תגידי.. יש לך משהו להארי או שאני יכולה אותו?" היא שאלה וישר התעקם לי הפרצוף
"איככ לא! הוא בן דוד שלי.. תהני" אמרתי לה והיא חבקה אותי ואז שתינו נפלנו.
"עאעאעאעאעא" צעקנו ביחד ופתאום לואי והארי נכנסים כשאני וניקול שוכבות כל אחת בצד השני של החדר ומנסות להבין מה קרה..
"אתן שתי משוגעות…" לואי אמר וצחק
"יופי נו.. הבאנו עוד אחת.. עכשיו יש שלוש…" הארי אמר
"היי!! אני לא כמו אנני ואמת! אני חכמה!!" היא אמרה ונתתי לה כפאת שטות.
"הגיוני.." הארי ענה
שניהם פשוט התיישבו לי בחדר והתחילו לדבר.
"תצאו לי מהחדר!" צעקתי עליהם
"אתם יכולים להיות בחדרים שלכם או איתנו בחדר של ניקול עכשיו.. אבל אליי אתם נכנסים רק כשאני מרשה או כשאני נמצאת בו ומרשה לכם!!" צעקתי להם מחדר לחדר והם רק צחקו..
"אני הולכת לראות מה הם עושים לי בחדר…" אמרתי לניקול ויצאתי
"אחי! יש פה חוטיני!" שמעתי את לואי צועק.. שיט הם חיטטו לי במגירת התחתונים.
"אחי.. איכסס זאת בת דודה שלי!!" הארי צעק ואני רק דפקתי על הדלת עד שתיפתח כי נחשו מה? הם נעלו אותה..
"תסגרו את המגירה שלי מיד…" אמרתי להם והם פתחו את הדלת..
"אתם לא פתחתם את המגירה שלי בכלל!!" צעקתי והם רק צחקו על המיטה שלי.
"אני הולך." הארי אמר ולואי חייך.
"אז למה זה היה?" שאלתי אותו וסגרתי את הדלת.
"יש לך חוטיני?" הוא אמר וחייך וקרץ.
"אתה לא נורמאלי…" אמרתי לו והוא קם ונשק אותי

סליחה על הפרק הקצר אני אמשיך בקרוב