איך פגשתי את לואי טומלינסון?! פרק 10

~~פרק 10~~
נ'ק מבט של מאיה:
התחלנו להעביר את הבגדים והציוד שלנו לבית של טדי.
שמתי לב שליאם לוקח לרוב את הקופסאות שלי,ידעתי ברור שידעתילמה אבל לא רציתי להודות בזה שאני אוהבת אותו והוא אותי.
רציתי לשאול את טדי אם אני יכולה להעביר לדירה כמה חפצי נוי(גדולים) אבל לא מאצתי אותה, ניגשתי אל הדר לשאול אותה אם היא ראתה את טדי אבל הדר ענתה לי שטדי ולואי נעלמו לפני כמה דקות. הלכתי לחפש אותם אולי מאחורי המלון אבל הם לא היו שם.
אחרי כמה דקות של חיפושים ניגשתי לקחת את הקופסה האחרונה שלי אבל ליאם הקדים אותי, הוא לקח את הקוספה חייך אליי וקרץ לי, נורא הסמקתי.
הגענו לבית של טדי אבל הדלת הייתה נעולה, מצאנו את המפתח בעציץ שליד הדלת.
נכנסנו לדירה והתחלנו להכניס את הקופסאות.
אמבר הייתה צמודה להארי וכל פעם אחרי שהוא הניח קופסה במקום היא הביאה לו נשיקה קטנה.
נייל והדר גם היו צמודים וראיתי איך המבטים שלהם מתלכדים והם מחייכים אחד לשני.
רק אני ליאם וזאין ההינו לא צמודים אחד לשני ולקראת הסוף זאין נטש אותנו הוא אמר שהוא צריך ללכת דחוף לאנשהו כך שאני וליאם נשארנו שתינו ביחד (האמת שבכלל לא התבאסתי).
סיימנו להכניס הכל לבית לקראת הערב.
סידרתי את החדר וניהיה לי קצת משעמם אז הסתובבתי קצת בבית כשנכנסתי לחדר של טדי ראיתי שכל הקירות שלה בפוסטרים של וואן דיירקשן ועוד כמה תמונות של לואי.
אחרי כמה דקות שהסתובבתי בבית כבר לא ידעתי מה לעשות והחלטתי להכנס אל הבנים.
כשנכנסתי לדירה ראיתי שכל הבנים מפוזרים בחדרים שלהם(חוץ מלואי).
נכנסתי לחדר של ליאם וראיתי שהוא כותב שיר או יותר נכון מנסה לכתוב שיר.
"מה אתה כותב?" שאלתי אותו למרות שידעתי את התשובה.
"אני מנסה לכתוב שיר על מישהי שפגשתי והתאהבתי בה, אבל אני לא מצליח." הוא אמר מבואס.
"בסרטים תמיד יש סצנות שכאילו הבן אדם חושב על אותו האחד שהוא כותב לו ויוצא לו שיר מושלם, אבל אצלי זה לא עובד. אני חושב על אותה האחת ואני לא מתרכז בכלום חוץ מהיופי שלה." הוא הוסיף כמעט בנשימה אחת.
הייתה לי הרגשה שהוא מדבר עליי אבל שוב לא יכולתי להודות שזב נכון כי פחדתי שזה רק בראש שלי.
אחרי כמה רגעים של שתיקה שהרגישו כמו נצח ליאם שאל אותי:" מה עם המספר טלפון שהבאתי לך בבית קפה?"
"הוא שמור אצלי בתור החתיך מהקפה…" בטעות נפלט לי "למה אני לא יכולה לשמור על הפה?" חשבתי.
"ואת באמת חושבת שאני חתיך" הוא שאל אותי.
"את האמת כשראיתי אתכם בבית הקפה ישר חשבתי שאתה הכי חתיך" אמרתי והסמקתי.
"באמת" הוא שאל מופתע.
"כן" אמרתי והסמקתי.
"אם זה ככה אני יכול להגיד לך שזה הדדי" הוא אמר וטיפה הסמיק.
"אם את רוצה נלך היום לסרט" הוא הוסיף.
"מה כאילו דייט?" שאלתי וחיוך מרוח לי על הפרצוף.
"כן משהו כזה" הוא ענה.
"באיזה שעה" שאלתי.
"בשמונה אני יבוא אליכן" הוא אמר וניפרדנו בנשיקה על הלכי.