איך התאהבתי בלואי טומלינסון (: פרק 2

אממ.. מוזר ..- חשבתי . אפשר להגיד שהייתי גם קצת בשוק .. :O מי כבר היה רושם לי את זה ?? ניסיתי להיזכר , אולי בבית-ספר איזה מישהו הסתכל עלי או משהו… :[ – לא , זה לא קרה .. למרות שניסו להתחיל איתי כמה פעמים אבל בזה זה נגמר .. והמשכנו לדבר כרגיל ..
אני מדברת עם כל הבנים בכיתה כרגיל .. וגם עם הבנים בשכבה סתם זורקים איזה היי מידי פעם אם פוגשים אותם במסדרון .. אבל אף אחד מהם לא היה נראה כאילו הוא מאוהב בי .. ומישהו מהבנים בבית הספר בטוח לא ..
ואני גם לא אחת כזאתי שמחפשת חבר .. טוב לי עם איך שאני עכשיו .. (:
~~~
כעבור יומיים:
השעה הייתה 17:06 ואמא שלי בדיוק הודיעה לי שהיא הולכת לעשות קניות לבית .
"אוקיי" – אמרתי לה בזמן שאני יורדת במדרגות בשביל לחפש לי משהו לאכול .
הוצאתי קורנפלקס, שמתי לי בקערה עם חלב והלכתי לראות טלוויזיה .
אחרי 5 דקות בערך נשמע הצלצול של הדלת.
"רק רגע !!" – אמרתי וקמתי לפתוח .
לא היה שם אף אחד .
"יש כאן מישהו ?? " – שאלתי .
-שתיקה-
באתי לסגור את הדלת אבל אז ראיתי פתק עם ורד על הרצפה , הרמתי את זה וקראתי , בפתק היה רשום: " אני יודע שאת לא יודעת מי אני , אבל רק שתדעי שאני אוהב אותך , ויום אחד את כבר תגלי אותי , אני פשוט מתבייש לחשוף את עצמי . "
שתקתי , וקראתי את זה שוב ושוב , מנסה להבין .
נכנסתי הביתה כשהדף והורד ביד שלי , סגרתי את הדלת , שמתי את הצלחת בכיור, כיביתי את הטלוויזיה ועליתי לחדר שלי . נשכבתי על המיטה, לקחתי את האייפון שלי והתקשרתי לענבר .
השיחה:
ענבר: " הלו ?, מאיי !! – אני מנסה להשיג אותך ואת לא עונה לי !! – מה קורה ? "
אני: "האמת אני לא ממש יודעת מה קורה איתי.."
ענבר: "למה מה קרה ??" -היא שאלה מופתעת .
אני: " אממ.. יש משהו שלא סיפרתי לך .." אמרתי לה .
ענבר: " נוו, אחותי , אז למה את מחכה ?? – דברי !!."
אני: " אממ..טוב את זוכרת שלפני יומיים, אחרי שאמרת לי שאת הולכת לקנות ציוד לבית-ספר נכנסתי סתם לפייסבוק והיה רשום לי שם הודעה ממישהו שהשם משתמש שלו היה חסוי .. היה רשום שם "אני אוהב אותך.."
ענבר: " נ.."
קטעתי אותה : – ו..היום דפקו לי בדלת .. וכשפתחתי לא היה שם אף אחד , רק פתק שרשום עליו: " אני יודע שאת לא יודעת מי אני , אבל רק שתדעי שאני אוהב אותך , ויום אחד את כבר תגלי אותי , אני פשוט מתבייש לחשוף את עצמי . " – קראתי לה מילה במילה .
ענבר: " פששש..סחתיין אחותי אני מקנאה בך !! את יודעת מי מאוהב בך ?? לא דברו איתך או משהו כזה ?? "
אני: "חוץ מהפתקים – לא ."
ענבר: "טוב .. אז .. תספרי לי כשהוא ישלח לך עוד דברים " – היא אמרה וצחקה .
אני: "אוקי..ביי יפשלי "
ענבר: "ביי חיימ' ."
אוף זה כזה מעצבן .
~~~
כעבור שלושה ימים:
התעוררתי בבוקר כרגיל , ההורים שלי הלכו לעבוד וכשקמתי מצאתי על המיטה פתק שעליו רשום : "תפגשי אותי בים , ביום הראשון ללימודים, אחרי שייגמר הבית-ספר .
– מהמעריץ הסודי שלך ;) "
~~~
כעבור יומיים:
קמתי בבוקר בתחושת הקלה .. סופסוף אני יוכל לגלות מי זה … התארגנתי זריז, אכלתי משהו, לקחתי את התיק וירדתי למטה לחכות להסעה .
נכנסתי והתיישבתי בכיסא לבד שהיה פנוי , ענבר לא באה בהסעה אמא שלה תמיד לוקחת אותה, אז אני אוהבת לשבת רוב הפעמים לבד .
"היי" – שמעתי מישהו אומר לי . "אני יכול לשבת פה ? פשוט כל שאר המקומות באוטובוס תפוסים" – הוא נאנח .
הסתובבתי אליו .
"כן, בטח, אמרתי לו ."
"תודה" – הוא אמר ואז הוסיף : " את לא מכירה אותי ? " הוא היה קצת מופתע .
"אממ, תסלח לי שאני לא מכירה את כל האנשים בעולם !! " – אמרתי לו.
הוא נאנח. האמת , שהוא היה חתיך ברמות שאני לא יכולה אפילו לכתוב ..
"אז..איך קוראים לך ? " – הוא שאל .
"מאי" – עניתי לו .
"לואי" – הוא אמר ואז הוסיף בביישנות: "אממ אני יכול רק את המספר טלפון שלך ??" – הוא צחקק.
"אממ, כן בטח " – אמרתי לו והבאתי לו את המספר שלי והוא הביא לי את שלו .
"טוב אז .. נראה לי שהגענו " – הוא אמר והסתכלתי בחלון . " כן, הגענו" – חשבתי לעצמי..
הייתי עדיין מסוקרנת לגלות מי כתב לי את כל הדברים האלה .. אבל ידעתי שזה לא לואי .. -הרי הוא לא הכיר אותי ואני לא הכרתי אותו לפני כן ..

-המשך יבוא ;) –