אחד באפריל?? וואן שוט זואיס..

אוקיי אז עשיתי את זה דיי בסלנג כי זה לא וואן שוט מקצועי באנגלית, וגם זה מהנקודות מבט שלהם אז זה בדיבור יומיומי גם בעברית..

~נקודת מבט של זאין~
"אהבה זה חרא. שונא להתאהב. זה תמיד פוגע בי בסוף".
התחלתי להתבכיין לאלינור שישבה איתי בסלון, והתעקשה לדעת למה אני מדוכא.
"אוקי, ובכל זאת למה אתה ככה? מי האהובה שפגעה בך? "
"סתם, את לא מכירה.."
שקר. פשוט ש-ק-ר. בטח שהיא מכירה. אפילו מכירה טוב מאוד.
"אההה.. טוב, אני בכל זאת לא חושבת שהיא שווה את העצבים והדיכאון שלך" אם רק היית יודעת..
"יכול להיות, אבל זה לא אומר שאני לא מדוכא עכשיו"
"אמרת לה בכלל שאתה אוהב אותה?"
"לא, אני פשוט יודע שזה חד צדדי אז ויתרתי מראש.. אוף! אני שונא להיות מאוהב!"
"מי מאוהב?" לואי נכנס לחדר ונתן לאלינור נשיקה. הלב שלי עמד לצאת מהמקום באותו רגע..
"זאי זאי מאוהב" היא אמרה בחיוך מתוק כזה.
"אוווווווווווו! מי זאת? מאיפה היא.? איך קוראים לה? איך היא נראת? אני בכלל מכיר אותה?" לואי התנפל עלי בשאלות
"לא, עזוב נו.. זה סתם.. אני בטוח שעוד רגע זה יעבור.." שיט נו! למה אני מגמגם?! הם עוד יבינו..
אוף, אני לא באמת חושב שאיי פעם זה יעבור..
"אה טוב" לואי אמר.

~נקודת מבט של אלינור~
נכנסתי לסלון, וזאין נראה ממש מדוכא. אהבה נכזבת מסכן. לא מגיע לו שמישהי תפגע בו ככה. הוא נשמע ממש ממש מדוכא בגללה.
אחרי שדיברנו קצת לואי פתאום נכנס לחדר ונדחף לשיחה.
רגע? זאין מתכוון..? לא, לא יכול להיות! אבל, אבל.. בגלל זה אולי הוא טוען שהוא יודע שזו אהבה חד צדדית בלי להגיד לה?

~נקודת מבט של לואי~
יצאתי מהמטבח והלכתי לסלון. שמעתי את זאין לאלינור מדברים.
"מי מאוהב?" נדחפתי להם לשיחה.
"זאי זאי מאוהב".
התחלתי לשאול אותו מלאמלא שאלות אליה, לא יודע למה- אבל נלחצתי.
"..אני בטוח שעוד רגע זה יעבור.." למה אני מרגיש פתאום תחושת הקלה?
"אה טוב" עניתי לו

~נקודת מבט של אלינור~
אוו גאד.. נראלי שאני מתחילה להבין..
העיניים של זאין ממה נפתחו כלואי נכנס לחדר, ואני גם חושבת שהוא התחיל לגמגם.
כשלולו שמע שזאין מאוהב, שנייה לפני שהוא התנפל עליו בשאלות, נראלי שראיתי מבט מאוכזב.
רגע, רגע.. אולי אני סתם ממציאה? לא, אני רואה את המבטים המבוישים שהם מחליפים עכשיו, זה חייב להיות זה..
you must be kidding me..
"לולו, בוא שנייה למטבח.."

~נקודת מבט של זאין~
"לולו בוא שנייה למטבח.." יופי. עכשיו הם ילכו למטבח והם בטח ידברו כזה דיבורי אוהבים וכל השטויות האלה..
הם לא רואים שיש פה קורבן אהבה פגוע קשות?
די כבר. נמאס לי מזה.
למה הצד השני לא יכול פשוט להבין לבד ולאהוב חזרה? יודעים מה? בסיטואציה הזו מספיק רק להבין לבד..

~נקודת מבט של אלינור~
"תראה לואי, אני אוהבת אותך. באמת שכן. הכי בעולם! ואני יודעת שגם אתה אוהב אותי- אולי אפילו בדיוק כמו שאני אוהבת אותך.. אבל אני גם יודעת שאותו אתה אוהב יותר.."
"מה? אלינור, מאיפה הבאת את זה?"
" ראיתי איך הסתכלת עליו ושמעתי בקול שלך את התגובות על כל מה שהוא אמר.. זה בסדר, אתה לא צריך להתבייש בזה. זה קורה. האמת? בהתחלה היו לי חשדות שמי שזאין מדבר אליה זו אני.. אבל הבנתי מה באמת קורה כאן, ולולו- זה אתה!
"אני? מה?" הוא שאל אותי, כאילו מבולבל, אבל ראיתי את החיוך שעולה על פניו.
"מצטערת, זה נגמר" אני מודה שאת זה אמרתי בקול טיפה יותר רם כדי שזאין ישמע (;
"באמת שאני אוהבת אותך לואי, אבל אני לא רוצה לעמוד באמצע.." (כאן כבר חזרתי לקול חלש- לא בדיוק רציתי שזאין ידע שאני יודעת..)
כשבאמת אוהבים מישהו רוצים שיהיה לו הכי טוב, נכון? טוב, ללולו יהיה הכי טוב עם זאין..
נישקתי אותו נשיקת פרידה אחרונה והלכתי.

~נקודת מבט של לואי~
באמת? אני עד כדי כך גלוי? היא גמרה איתי כי היא ראתה שאני אוהב גם אותו..
כמובן שאני אוהב גם אותה- אחרת לא הייתי איתה. אבל.. לא יודע.. משהו בו מושך אותי חזק אליו..
אני ממש מקווה שהיא צודקת ושהוא מרגיש אותו דבר.. כי אחרת התגובה למה שאני הולך לעשות לא תהיה טובה, והיא עלולה להרוס הכל..

~נקודת מבט של זאין~
"מצטערת, זה נגמר" שמעתי את אלינור אומרת ללואי. אני לא מאמין שאני שמח בגלל זה, איזה מין בן אדם אני?!
רק תשתדל לא להראות ללואי שאתה שמח, תתמוך בו.
לואי נכנס לחדר והתיישב לידי.
"מצטער אחי, אני יודע שהיה לך ממש טוב איתה ואהבת אותה. אבל אל תדאג- בסוף יהיה בסדר.."
"כן, יהיה בסדר בסוף.." הוא אמר.
אחרי כמה שניות של שתיקה – שהרגישו כמו נצח אני חייב לציין, פתאום הרגשתי את השפתיים של לואי על שלי.
"אל תצטער" הוא אמר לי והמשיך לנשק אותי.
בהתחלה קצת הופתעתי, אבל מיד זרמתי איתו.
"אני אוהב אותך" מלמלתי תוך כדי נשיקה.
"גם אני אוהב אותך"
וככה נסחפנו לנשיקה פראית על הספה .
אני אודה לאלינור על זה כל ימי חיי.

~נקודת מבט של נייל~
הגענו אני, ליאם והארי הביתה וירדנו מהאוטו.
היינו על שביל הגישה ובדיוק ראינו את אלינור יוצאת מהבית, היא סיפרה לנו מה קרה.
"אחד באפריל?" הארי שאל אותה.
"אה, האחד באפריל היום? לא, זה לא זה.. הכל אמת"
נכנסנו פנימה, וראינו את זאין ולואי מתנשקים כמו מטורפים על הספה.
"אתם בטוחים שלא אחד באפריל?" ליאם שאל אותנו בלחש כשהלכנו לכיוון המטבח כדי לא להפריע להם.
"כנראה שלא, זה נראה ממש אמיתי.." עניתי לו.
פתאום שמענו צחקוק, אוי הארי.. הוא כנראה נשאר שם אחרי שאני וליאם הלכנו.
רצנו לשם, וראינו את זאין ולואי מסתכלים עלינו מובכים
"אז זה באמת לא אחד באפריל?" הארי שאל שוב.
"לא.." לואי ענה ושניהים השפילו את מבטיהם.
"אוווו איזה חמודים!" ליאם אמר..
"אז אתם בטוחים שזה לא אחד באפריל?"
"הארי שתוק."
"אבל.."
"פשוט שתוק".