אופטימיות היא שם המצב – פרק 1

"אמא הבנים יבוא בערב אני בינתיים יוצא להתאוורר" הארי אמר וסגר את הדלת לא נותן לאמו להגיב ראשו היה במחשבות על האלבום החדש שלהם הוא חייב לעשות את זה, הוא חייב להצליח, האלבום חייב להצליח!
"סליחה" הארי אמר ובחן את הנערה שהתנגש בה שער שחור כפחם עיניים אפורות ובגדיה שחורים ובידה תמונה שלו ועוד שני מבוגרים וילדה
"מאיפה יש לך את התמונה הזאת?" הוא שאל והצביע על התמונה שרבקה החזיקה ביד הימנית
"היא שלי" רבקה אמרה מתגוננת
"אז למה אני נמצא בה?" שאל בתקיפות
"לא יודעת מי אתה?" היא שאלה ושילבה את ידיה זו בזו
"הארי, הארי סטיילס" הוא אמר והושיט לה את ידו בנימוס "ולך היא קוראים?" שאל כאשר ראה שהיא לא מושיטה את ידה בחזרה
"רבקה" היא אמרה והמשיכה לטייל בפארק
"חדשה אה?" הארי שאל והלך לצידה
"מטומטם אה?" החזירה להארי
"אוצ' איפה את גרה?" שאל
"ברח' התפורד מס' 23" אמרה והלכה לכיוון בית סביה
"גרה לידי" אמר והצביע על ביתו
"איזה כיף" אמרה בזילזול ובאה להיכנס לחצר
"אפשר לפחות את המספר שלך?" הארי שאל
מה אכפת לי לתת לו את המספר שלי חשבה
"תרשום ותתקשר אליך" אמרה והגישה לו את האיפון
"קחי" אמר והביא לה את האיפון בחזרה
"נתראה" אמרה ונכנסה לבית סביה
"אייפה היית גברת צעירה?" אוליביה ,סבתה, התקיפה את רבקה בזמן שסגרה את הדלת
"יצאתי לנשום אסור לי?" רבקה כבר רתחה מעצבים גם לנשום אסור לה במקום הזה!!
"לא אמרתי שאסור" סבתה הייתה מפוחדת מהבעת הפנים של נכדתה בזמן כעסה
"אני למעלה" רבקה אמרה ועלתה במהירות לחדר נעלה אותו והלכה לפרק את המזוודות שלה.
"הלו אמיגוס" לואי אמר וקפץ על הארי
"קום ממני ישמן" הארי אמר בעצבים והעיף את לואי ממנו
"משהו פה במצב רוח רע מה קרה האזה?" לואי אמר בוחן את חברו הטוב הוא אף פעם לא היה כזה מבועס גם כאשר הבריזו לו לדייט הוא לא היה כל כך מתוח.
"לא יודע מה לעשות היא משגעת אותי אתה מבין?" הארי אמר לחברו וקבר את פניו בין כפות ידיו
"למה אתה מחכה תשלח לה הודעה או משהו תזמין אותה לפה לארוחת ערב" לואי אמר ולקח להארי את האיפון 'רוצה לבוא לארוחת ערב?' רשם והגיש להארי
"לואייי" הארי צעק וכל הבית שמע
"מה קרה?" אן נכנסה לחדר בנה
"הארי הזמין משהי לארוחת ערב" לואי אמר והארי זרק עליו כרית ונתן לו מבט של 'אתה הול למות' ולואי כתגובה הוציא לשון
ללכת לא ללכת כדי או לא? הרהרה רבקה אמא מצפה ממנה ללכת אז שתלך מילא היא אכזבה אותה מספיק אז שלפחות את זה היא תעשה מה שמצפים ממנה פעם אחת בחיים לא יזיק לה
'אין בעיה' רבקה רשמה במהירות ושלחה כי ידעה שהיא תתחרט אחר כך.
"סבתא אני הולכת לבית של השכנים לארוחת ערב" רבקה אמרה לסבתה בארוחת הערב
"איזה שכנים?" סבתה שאלה מסתכלת עליה ולוקחת מהצלחת שלה עוד קציצה
"משפחת סטיילס" ענתה כי היא ידעה שעדיף שלא תגיד הארי סטיילס אלה רק משפחת סטיילס.
לפני שרבקה צלצלה בבית משפחת סטיילס בדקה את הופעתה, חולצה קצרה בצבע שחור שחושפת את כתפה הימנית, מכנס גיינס רגיל, נעלי סירה שחורות, עיפרון, מסקרה ואילינר שמבליטים את עניה האפורות, ואודם אדום בהיר שמבליט את שפתיה התפוחות, שערה השחור והארוך היה פזור מסביב פניה ובביליס בקצוות ועגלי פרפר שאביה קנה לה ליום הרביעית בחייה
"ואוו" זה הדבר היחיד שהארי הוציא מפיו כאשר ראה את רבקה
רבקה פלטה צחקוק ושאלה "אפשר להיכנס?"
"כן כן תכנסי" הארי אמר מתעשת על עצמו
"אן אמא שלי, ג'מה אחותי, לואי, זאין, נייל, וליאם חברי הלהקה שלי" הארי אמר לרבקה שנכנסו למטבח לשבת לאכול
"היי" הם אמרו ונתנו מבט חטוף ברבקה רק לואי בהה יותר מדי זמן
"זאת רבקה השכנה החדשה" הציג אותה הארי בפני יושבי השולחן
"היי" היא אמרה והתיישבה במקום שהארי סימן לה לידו וליד ג'מה
"אז רבקה תספרי על עצמך" אן אמרה והפנתה את כל תשומת הלב שלה אל רבקה וכולם עשו כמוה
"אני רבקה בת 17 עברתי לגור פה מלוס אנג'לס היום לשנה שלמה כי אמא שלי לא רצתה אותי בבית" רבקה אמרה ואכלה מה עוף שהיה מונח בצלחתה
"מזאת אומרת העיפה אותך מהבית?" לואי שאל
"היא לא בדיוק העיפה היא פשוט רוצה שאני ישתנה אז היא שלחה אותי לפה לשנה האחרונה שלי בתיכון בתקווה שאני ישתנה" רבקה אמרה וכולם נשמו בהקלה
"רגע את גרה לבד?" אן שאלה בדאגה האופיינית לה
"לא, אני גרה עם הסבים שלי אוליביה ומרטין" רבקה אמרה ופניה של אן נעשו חיוורות
"אמא את בסדר?" הארי שאל כשראה שאת אימו מחווירה
"כן אני בסדר מה השם המשפחה שלך?" אן שאלה שותה כוס מים להירגע
"קוקס למה?" רבקה שאלה לא שמה לב למתרחש
"קו..קוקס" אן מילמלה בגימגום "אני לא מרגישה טוב אני למעלה שאתם גומרים לאכול תפנו את כלים למדיח" אן אמרה במבולבל ועלתה לחדרה
"מה קרה לאן?" רבקה שאלה את הארי מתי שהם היו ליד דלת ביתה
"לא יודע אבל אני יבדוק אני ידבר איתך על זה" הארי אמר
"ביי תודה זה היה כיף" אמרה נישקה אותו בלחי ונתנה לו חיבוק
רבקה עלתה לחדרה החליפה את בגדיה למכנסון שחור וגופיה אדומה עם קשקושים, הורידה את האיפור והלכה לישון.
"אבא… אבא!!!!" רבקה צעקה שראתה את אביה תלוי על חבל כלו דם היא התחילה לבכות היא ראתה לידה ילדה קטנה צבע שערה שחור וצבע עיניה אפורות רגע זאת היא!
"רבקה אני בבית" נשמעה צעקת אימה הילדה הקטנה רצה אליה בוכה
"אב…אא" הילדה אמרה בגימגום והצביע על פתח החדר שבכניסה נעמדה רבקה אנה נכנסה לחדר ראתה את בעלה תלוי בחבל וכיסא נפול לידו
"אבא אבאאאאאאאאא!!!!!!" רבקה צעקה והתעוררה במיטתה הרכה
"זה היה חלום סך הכל חלום אבא מת מתאונת דרכים קטלנית אבא לא התאבד" רבקה ניסתה להרגיע את עצמה הלכה למטבח ומזגה לעצמה כוס חלב כדי להירגע.