אולי אנחנו מיועדים אחד לשניה? – פרק 7 (אביה?)

אביה? אם נכנסת אז הפרק מנקודת מבטך, אז תקראי ^^ מקווה שאהבת!! ואם הפרק לא יהיה ארוך אני יעשה מנקודת מבטה של אלינור ♥
*מנקודת מבטה של אביה*
"לא רוצה אני הולכת!" אמרתי משחררת את אחיזתי מידו של ליאם.
"הארי" ליאם אמר והארי תפס אותי.
"נו די!" אמרתי.
"די אביה את מסוגלת!!" אמר ליאם.
"אבל אני מפחדת" אמרתי.
"זה כלום, גם אני פחדתי, ככל שתפגיני יותר ביטחון הם יתרשמו ממך!" נייל אמר הרגשתי כאילו כולם נועצים בי מבטים.
"טוב לכו לחפש את סיימון, אני רוצה להיות עם ליאם לבד!" אמרתי ובדקתי שההורים שלי לא בסביבה.
"פליז תגיד לי איפה המקום שאפשר לברוח" אמרתי לליאם.
"ימינה מאחורי השירותים" ליאם אמר מחייך.
"לאב יה בייבי, נדבר בבית" אמרתי מנשקת אותו.
"בואי לפה, סתם אמרתי את זה" אמר ליאם.
"אוף! נו גם אתה ברחת!" אמרתי לליאם.
"כן ועשיתי טעות, את ראית בסוף באתי עוד שנה.. אביה את הגעת לאקס פקטור! הרבה אנשים חולמים על זה!! תהני מהרגע הזה!" ליאם אמר ושמתי לב שהתור הולך ומתקצר. שיט הנה המצלמות!
"איך אני נראת?" שאלתי וסימנתי להורי לבוא ואיתם באו כולם.
"כמו גברת פיין" ליאם ענה מחייך ונישק אותי.
"אוקיי מספר 7869?" אמר הצלם והארי החל לצחוק.
"חחחח ישלך 69 במספר" הארי אמר צוחק וההורים שלי הסתכלו עליו. ליאם העיף לו כאפה בעורף.
"אחמאחמ" הארי אמר מנסה לחזור להיות רציני.
"אוקיי, בואי איתנו" אמר הצלם, הסתכלתי על ליאם, הוא חייך ולא זז, כן זה נראה מוזר.
"אז תגידי איך קוראים לך, בת כמה את ומאיפה באת" אמר הצלם.
*מנקודת מבטו של הארי*
"זה ממש כואב" אמרתי מלטף את העורף שלי.
"ההורים של אביה הסתכלו עליך דביל!" נייל אמר.
"למה ליאם לא זז?" זאין שאל. ההורים של אביה הסתכלו עלינו מוזר עד שקראו להם להצטלם עם אביה.
"ליאם?" שאלתי מזיז את ידו.
"ליאם, ליאם!" זאין אמר והעיף לו כאפה, נראה לי שיותר כואבת ממה שאני קיבלתי cx
"איפה אביה?" ליאם שאל.
"היא הלכה כבר להצטלם" זאין אמר.
"אני מפחד בשבילה!!" ליאם אמר והתחיל לרעוד.
"עכשיו הבנתי למה ברחת" אמרתי מלטף את סנטרי.
"אוקיי סתומים הגעתייי!!" לואי אמר וצץ משום מקום.
"הייייי!" אמרתי וחיבקתי את לואי.
"איפה היית?" שאל נייל.
"אני.. אני דיברתי עם הדייט שלי" לואי אמר.
"איך קוראים לה?" שאל זאין.
"אלינור, או אמילי.. אני מבולבל" לואי אמר.
"אתה יוצא עם תאומות?!" שאלתי.
"בנות דודות, ואני לא יודע מה קורה בואו נדבר על ליאם!" לואי אמר.
"ליאם לא חי כרגע" נייל אמר.
"ליאם תתעוררר!" צרח לואי וליאם התעורר.
"אביה התעלפה?" ליאם שאל.
"לא אבל אתה בקרוב" אמרתי מצחקק.
"מה ישלך אתה כל היום צוחק?" שאל נייל.
"לצחוק זה משחרר" אמרתי ברצינות.
"היי ליאם הם רוצים לצלם אותך עם אביה" אמרה טיילור, אחות של אביה.
"מה ישלו?" שאלה.
"הוא בלחץ בשביל אביה" אמרתי.
"נו תעירו אותווו!" היא אמרה.
"ליאם!" זאין אמר והעיף לו עוד כאפה.
"אביה סיימה?" ליאם שאל.
"לא!" כולם אמרו ביחד.
"בוא אתם צריכים להצטלם!" אמרה אחוזת בידו של ליאם וליאם נגרר אחריה. אחרי כמה דקות ליאם חזר בחיוך וטיילור איתו.
"איך הוא היה?" שאלתי.
"ליד אביה או אחר ופה הוא אחר!" טיילור אמרה מופתעת.
"משהו לא טוב איתו" אמר זאין והתחלתי לצחוק.
"זה לא מצחיק, רציני" נייל אמר וחזרתי להיות רציני.
"טוב יאלה אתם באים לראות את האודישן?" שאלה טיילור.
"כן!" לואי ענה בשם כולנו ונכנסו פנימה. ראינו את אביה מתכוננת ופתאום ליאם חזר לחיים. הוא חיבק אותה ונישק אותה והיא עלתה לבמה.
*מנקודת מבטה של אביה*
זהו עשיתי את זה! עליתי על הבמה! ועכשיו אני נראת מטומטמת!!
"שלום איך קוראים לך?" שאל לואי (נו השופט הזה ^^)
"אביה ברוק" אמרתי.
"סליחה אבל את ממש מוכרת לי" אמר סיימון.
"אני חברה של ליאם פיין" אמרתי וצרחות נשמעו.
"רגע אז ליאם והבנים פה?" שאל סיימון.
"כן" אמרתי בחיוך.