אהוב ליבי…פרק 10 (סיפור על וואן דיירקשן!!!!!)

"היי ג'קי" אמרו לו הבנים בחיוך.
"רוצה לאכול?" שאל אותו זאיין.
"לא לא, רק באתי להגיד שאם ג'סיקה לא תמהר היא תאחר" אמר בחיוך.
"אני מוכנה" קפצתי מהשולחן ולקחתי את התיק שליאם נייל קנה לי, אין לי מושג מתי הוא הספיק.
"ג'סיקה, לפחות תגמרי לאכול" אמר זאיין .
"אני שבעתי" אמרתי לו.
"אבל לא אכלת כלום" אמר הארי.
"אני לא ממש רעבה" אמרתי, הלחץ של היום הראשון, שוב.
"קחי" זאיין נאנח והביא לי כסף.
"בשביל מה?" שאלתי.
"תקני לך אוכל בקפיטריה או משהו" אמר.
"אוקיי,ביי" אמרתי להם ולקחתי מזאיין את הכסף, אין לי כוח להתווכח איתו…
"ביי, בהצלחה" אמרו.
"תודה".
"ג'קי, אתה חושב שאני אשתלב מהר?" שאלתי את ג'קי אחרי כמה דקות של נסיעה.
"אני בטוח" אמר לי בחיוך.
"באמת??" שאלתי
"ברור, אני בטוח שיהיו לך מלא חברים" אמר.
"תודה ג'קי" אמרתי בחיוך.
"הגענו" הכריז אחריי כמה דקות.
"תודה ג'קי" אמרתי ויצאתי מהרכב.
נכנסתי בשער הגדול.
הלכתי במסדרונות, מנסה לשחזר איפה המזכירות.
"שלום" נעמדה מולי מישהי.
"אממ.. היי" אמרתי
"את חדשה כאן?" שאלה אותי.
"כן" עניתי בחיוך.
"מחפשת את המזכירות?" שאלה.
"כן, איך את יודעת?" שאלתי.
"גם אני הייתי חדשה עד שנה שעברה" אמרה צוחקת.
"אני רוני אגב" הוסיפה בחיוך.
"ג'סיקה" אמרתי לה.
"בואי אחריי" אמרה ומשכה אותי למזכירות.
אחריי שהמזכירה הנחמדה מאתמול הביאה לי את המערכת ולא שכחה לקרוץ לי בסופו של דבר, חייכתי אליה הסוד שלי נשאר אצלה…
"איזה כיתה את?" שאלה.
"י"א 3" אמרתי.
"את בכיתה שלייי" אמרה בהתרגשות.
נשמע צלצול . "בואי נלך לכיתה" אמרתי לה בחיוך.
הלכנו לכיתה (יותר נכון היא הלכה ואני הלכתי אחריה).
מישהו מתקע בי, "תראו תראו מי כאן, איך הגעת לפה?" שאלה סטפני, לעזאזלללל!
"סטפני??" שאלתי בשוק.
"כן, טיפשה, מה את עושה פה?" שאלה , עדיין אותה סטפני, מטומטמת ומתנשאת.
"בדיוק מה שאת עושה פה, מה שלום השיער?" שאלתי מחזיקה בשיערה המחומצן שהוחלק על ידי מחליק יד שנייה.
"השיער מעולה, שכחתי להודות לך, אחרי שהעיפו אותי מבית היתומים המסריח הזה , מצאתי משפחה חדשה! ועשירהה!" אמרה בחיוך.
"סטפני תעזבי את ג'סיקה בשקט" אמרה לה רוני וכעס ונכנסה איתי לכיתה.
המורה לא הציג אותי, אבל בירך אותי באופן אישי אחרי השיעור על בואי…
אני ורוני ישבנו במדשאות. היה רוח, בכל זאת..חורף.
"רוצה להיכנס?" שאלה אותי רוני.
"לא אני בסדר, דווקא נעים לי" אמרתי.
"כן, גם לי" חייכה.
היה שקט, נתתי לרוח להעיף את שירי אחורה ולנשום את האוויר הקר.
"אז ג'סיקה, מה התחביבים שלך?" שאלה, בוהה בנקודה לא מזוהה.
משכתי בכתפיי "לא יודעת" עניתי.
"אני אוהבת לשמוע את וואן דיירקשן, מכירה את הלהקה?" שאלה.
גיחכתי, מכירה יותר מידי הייתי אומרת.
"כן, מי הפיבוריט שלך?" עניתי לבסוף ושאלתי.
"ליאם, הוא כזה מקסים, וחתיך ומושלם" אמרה בחולמנות.
"ליאם אכן מקסים" מלמלתי.
"שלא תחשבי אפילו לשנייה לגנוב לי אותו" היא כניראה שמעה.
"אל תדאגי" אמרתי צוחקת.
"סתם, אני צוחקת, הלוואי ויכולתי רק לפגוש אותו, אמרה בחיוך.
"את לא יכולה?" שאלתי ברוב טמטומי.
"מה הסיכוי שלי לפגוש אותו?" שאלה.
"לא יודעת" משכתי בכתפיי.
היא נשכבה על הדשא, אני חייבת להפגיש בינה לבין ליאם.
לפתע דמות גברית התקרבה אלינו, גייק. חייכתי לעצמי…