אהבה עילמת פרק 5

פרק 5 another world
-נקודת מבט שאנל-
למחרת בשעה 6:30 בבוקר…
"נו צאי הגענו" פיהקתי והבטתי באד בישנוניות ושלחתי יד לעברו והוא נאנח, ג'ודי אמרה לו
"די אל תהיה כזה היא רק רוצה עוד קצת תשומת לב" היא קרצה לעברי ולחשה לו עוד משהו שלא שמעתי  הוא נשק למצחי והרים אותי.
ג'ודי שגררה את רוב חפציי אחרינו מתנשפת על הדלת. וזאיין פתח אותה בחיוך רחב
"בוקר טוב" אמר והביט בי צוחק 
"במקרה שלה לילה טוב" עקצה אותי ג'ודי 
אד העביר אותי לזאיין ופקחתי מעט את עייני והוא חייך
"בוקר טוב יפייפיה הנרדמת" חייכתי בישנוניות והוא גיחך והעמיד אותי על רגלי אך נתלתי על צווארו מסרבת לעזוב, הוא נאלץ להרים אותי שוב.
 
-נקודת מבט אד-
ברגע שנכנסנו לתוך הבית והנחנו את החפצים בכניסה הבחנו בבנים ששתו קפה במטבח.
זאיין העביר את שאנל לנייל שמהר לקבל אותה לזרועותיו בשמחה והיא צחקה כשדגדג אותה.
"טוב אז אני רואה שאתם מסתדרים אז אנחנו צריכים ללכת".
נטלתי את ידה של ג'ודי והתכוונו לצאת אבל שאנל זינה ממקומה וחבקה אותי בכוח ובוכה. 
ליטפתי ראשה באהבה
"אל תבכי מבטיח להתקשר כל יום ותקשיבי למה שהם אומרים לך טוב? הם האחראים מעכשיו ברור?" היא משכה באפה מהנהנת וניגבה את דמעותיה. השתחררתי מאחיזתה והלכנו.
 
-נקודת מבט שאנל-
ברגע שהם יצאו הבנים קמו והחלו להתרוצץ אוספים חפצים שלי ומעבירים אותם  לחדר כלשהו.
הלכתי אחריהם והתפלאתי- לראות חדר ענקי עם מיטת קומותיים שכנראה היה מיועד לי ולעוד משהו. וזזתי כשניל נכנס עם שני מזוודות האחרונות ונפל על השטיח הרך מתנשף.
"מי יהיה איתי בחדר?" רשמתי על הלוח שהיה שם, הוא הסמיק נבוך 
"בעיקרון זה החדר שלי אבל אם תרצי אני אעבור להיות עם הארי או זאיין" ואז התחרט
"או שאהיה בחדר האורחים".
מחקתי ורשמתי על הלוח בכתב המסולסל שלי "לא וזה בסדר, דווקא נחמד שיהיה עם מי לדבר"
הוא נשך שפתיו והבנתי, מצחקקת
"או להתכתב" והוא חייך ונעמד מסדר את בגדיו ומציץ בשעון ונבהל
"מה קרה?" רשמתי במהירות.
"אנחנו מאחרים להקלטות באולפן! ג'יימס יהרוג אותנו"
שאלתי בידי "אפשר לבוא?" הוא הרים את הגבה כאילו אומר לא הבנתי כלום.
גלגלתי את עיניי והצבעתי על עצמי ואז עליו ועשיתי סימן של הליכה והוא הבין
"כמובן מה חשבת להישאר לבד?"
חייכתי והוא תפס בידי ורצנו לסלון והבנים עמדו כבר בכניסה מתווכחים מי יקרא לנו עד שבסוף באנו לבד.
יצאנו ומלא עיתוניים וצלמים התקיפו אותנו.
הבנים נעמדו סביבי וחסמו להם את שדה הראייה ומגוננים עלי.
פול פילס לנו דרך וכשהיינו בתוך המיניבוס הוא הביט בי דרך המראה
"אז בסוף עשית להם את המוות?" הסמקתי ולואי כרך ידיו סמוך לכתפי ואמר
:"כן אבל היא מותק של ילדה" התכרבלתי תחת זרעותיו והוא הביט בי מתפלא ואז כולם צחקו כשהחל לגדגד אותי.
"איחרתם " נזף בהם אדם בן כ- 40 נראה מעוצבן וכעוס.
התחבאתי מאחורי פול שצחק על כך וזז.
האיש הביט בי ומצמץ בהפתעה "ומי זאת? ממתי מביאים אורחים לפה" שאל בכעס את הבנים.
נייל אמר מתנשף מהריצה "אנחנו שומרים עליה עד שאחיה יחזור מח"ול, ג'יימס בבקשה אל תעשה בעיות" 
הבנתי שזה ג'יימס נופפתי אליו בביישנות ונצמדתי לנייל שאמר 
"אחיה הציל אותנו ממעריצות ונשבענו לתת לו כל מה שירצה"
ג'יימס נעץ מבטו בי "למה היא צריכה שישמרו עליה?"
נייל פזל לעברי ואני הצבעתי על גרוני ופתחתי את פי להדגיש שאיני מסוגלת לדבר וחייכתי בעצב.
ג'יימס הבין ואמר "אוקיי אבל אסור לעשות בלאגן ותוכלי להיות בחדר שלי"
נבהלתי ונצמדתי לנייל, לואי שאל באנחה "אם היא תהיה שקטה מאוד היא תוכל להיות איתנו באולפן?"
ג'יימס קימט מצחו, סינן משהו ואז הסתובב ופלט "שיהיה" 
הם חייכו זה לזה והלכנו אחריו במהירות.
כשנכנסנו פנימה הם הלכו לעבר המקרופונים ואני התיישבתי ליד הפסנתר והתבוננתי בהם בשקט.
נשמע קולו של ג'יימס "תשירו את little things אוקיי? לפי סולואים…"
בשעה 12:30 יצאנו מהאולפן כדי לאכול צהריים בקפיטריה.
כשנכנסנו לקפיטריה הבחנו בעוד כמה מפורסמים שנופפו לבנים.
זאיין תפס בידי "בואי תכירי את חברה שלי"
הבטתי בנייל בבלבול והוא גיחך.