אהבה ללא גבולות.. פרק 6!

ללחי שלי,
דמעות עמדו בעיניי,
היא סטרה לי כל כך חזק,
ואז הוא בא..
הארי נעמד לידי וסטר לפניה של אשלי,
"יכלבה, איך את מעיזה,
אני יהיה עם מי שאני רוצה,
ושלא תעזי להתקרב אל אמה שוב וכמובן שלא אליי,
חולת נפש.." הארי סיננן בכעס ותפס בידי ומשך אותי לבחוץ,
הוא התיישב עצבני על הדשא התיישבתי לידו,
"איך היא מעיזה,
איזה כלבה,
חתיכת בת זו.." הארי קילל אותה בקול, ואני קטעתי אותו באמצע,
"הארי די עם הקללות האלה,אני לא אוהבת לשמוע אותם" אמרתי ונשכבתי על הדשא הארי הביט בי ונשכב גם הוא,
"אני מצטער,היא פשוט עצבנה אותי," הוא אמר והביט לשמים, ואז עצם את עיניו ואני הבטתי לשמים,
"הארי," אמרתי לאחרי כמה דקות של שתיקה בינינו, הארי פתח עין אחת
והביט בי, "אהה אמה," הוא אמר וסגר את העין שוב,
"תודה," מלמלתי במבוכה,
הארי הביט בי וחייך,
"אני צריך להגיד לך,
מבחן ראשון במתמטיקה שידעתי לפתור את את השאלות חוץ מהשם שלי,," הארי אמר ואני צחקתי בצחוק מתגלגל,
"יש לך צחוק יפה,"הארי אמר והביט בי ואני הסמקתי הארי חייך אליי ועצם את עיניו שוב ואני המשכתי להסמיק,

עבר כבר חודש אני והארי התידדנו בינינו יותר הוא דאג לי ואירח לי חברה,
ואני עזרתי לו בלימודים,
ההורים שלו ממש שמחים ממנו ומרוצים הציונים שלו עלו והארי נינוח ורגוע,
הוא לא עושה שטויות יותר,
ואני מיום ליום נהנית יותר מהקרבה שלי אל הארי,
אני אוהבת את השיחות שלנו, ואני תמיד מחכה לראות אותו ולדבר איתו,
אני מרגישה כלפיו משהו מוזר אך אין לי מושג מזה!!
כשאני רואה ליבי מחסיר פעימה,אני תמיד שמחה לראות אותו כשהוא מחייך אליי אני מחייכת,
אני יכולה לבהות בו שעות ולא ימאס לי,
אני מרגישה משהו כלפיו אך אין לי מושג מזה או שאני פשוט יודעת אלא מנסה להדחיק את זה ממני?! אולי אני..