אהבה. כן או לא? פרק 6+7

נקודת המבט של הארי:
"קדימה! תיכנס!” טיילור משכה אותי פנימה
"נו? אני מקווה שהחלטת את החלטה הנכונה…” היא אמרה והתקרבה לנשיקה
"אני לא מרגיש טוב…. אני לא רוצה להדביק אותך…” השתעלתי חזק עד שנחנקתי באמת…
"אז ככה: אני ואתה ביחד ואתה לא יוצא עם "החברה" הזו שלך מי שהיא לא תהיה…. ואנחנו הולכים להתנשק בפומבי, במסיבת עיתונאים גדולה בחצות… ברור?” היא שאלה וחייכה.
הגענו לקניון, ירדנו מהרכב הצטלמנו עם מעריצים וגם לפאפרצים… לא יכולתי לחייך.. הייתי לחוץ…
כל שנייה הסתכלתי על הנייד לראות אם התקבלה איזו הודעה מאמנדה…
לא יכולתי לסבול את טיילור והפאפרצים ואת חוסר הוודאות… החלטתי שאני הולך אליה עכשיו…
"אני לא מרגיש טוב.. ביי טיילור…” אמרתי לה ונכנסתי למונית. ירדתי מהרכב מהר והסתתרתי מאחורי שיח עד שכולם נעלמו מהרחוב, ודפקתי ספרינט לבית של אמנדה…
"תפתחי! מהר..!” צעקתי ודפקתי על דלת ביתה.
ואז נזכרתי שהיא מחביאה את המפתח לבית שלה מתחת לשטיח של הכניסה…
נכנסתי מהר לביתה.. עשיתי חיפוש למטה והיא לא הייתה שם.. עליתי בשקט למעלה והצצתי לחדרה-
היא הייתה שם… היא שכבה על המיטה.. התקרבתי אליה….
העיניים שלה היו עצומות השיער שלה היה על כל פניה, והעיניים שלה היו נפוחות ואדומות…
הזזתי לה שערה שערה מהפנים בזהירות ניקיתי לה את הטיפות שהיו על לחייה…
גאדדד.. היא כל כך יפה… !
היא לאט לאט פקחה עיניים…
"לאב!" נישקתי אותה מאושר
"מה אתה עושה פה?” היא נבהלה
"לא יכולתי בלעדייך אז חזרתי…” עניתי לה. היא לא הסתכלה עלי..
"אני כל כך מצטער.. בכית? בגללי?” כאב לי… היא הסמיקה קצת וסידרה את השיער.
"לא…” רואים עליה שהיא משקרת…
"אני מכיר אותך זמן קצר ואני כבר יודע שאת משקרת…” משכתי אותה אלי והיא הניחה את ראשה על החזה שלי…
"אני אוהב אותך כל כך… את חשובה לי הכי בעולם…” לחשתי לה הרמתי את ראשה. העיניים שלה נצצו…
"תפסיקי לבכות בגללי!” ניגבתי לה דמעה שברחה…
"הארי.. טיילור תחזור איתך לאנגליה… אני אשאר פה לבד.. ואני לא מפורסמת ואני קטנה ממך…” היא בכתה חיבקתי אותה חזק וניגבתי לה דמעה-דמעה שזלגה…
"אין לך מה לדאוג.. אני אוהב אותך כל כך.. את אפילו לא יודעת כמה..” נשיקה ענקית וארוכה…
"הארי.. אוויר..” היא מלמלה
"אוי סליחה..” צחקתי ועזבתי את שפתיה
"עוד אוויר…” היא מלמלה וחייכה
"טוב…” צחקתי ושחררתי קצת את החיבוק… היא קמה ממני ניגשה לשולחן שלה, והרימה את לפטופ שלה
"בוא נראה איך בילית היום…” היא פתחה את הלפטופ נשענה עלי ונכנסה לאתר מעריצים שלנו…
"אממ… מעניין…” היא הסתכלה עלי וחייכה
"למה אתה לא מחייך?” היא שאלה והצביעה על התמונות שלי במחשב
"כי לא הפסקתי לחשוב עליך, וכאב לי וגם בגלל שהתגעגתי אליך…”
לא סיימתי את המשפט והיא נישקה אותי… : )
"תבטיח לי שלא ניפרד ככה סתם…”
"מבטיח..” חייכתי ונישקתי אותה

נקודת המבט של אמנדה:
"עוד יומיים המופע, ואתם מחרפנים אותי!!” צרחתי על הבנים. דנה נועה שירז ועומר עמדו בצד וצחקו..
"לואי תקום מהרצפה! זאין תעזוב את המראה והמסרק! ליאם תעזוב את המזלג ותפסיק להרביץ בעזרתו לכפית!!! והארי תפסיק לאנוס אותי!!!” צחקתי ודחפתי את הארי ממני
"לא רוצה..” הוא בא אחרי ונישק אותי
"אזעקת טיילור..” נועה צעקה להארי ואני התחלתי לצחוק… “אזעקת טיילור?”
"פאק!” הארי עזב אותי וירד מהר מהבמה
"הארי!” טיילור נכנסה קראה להארי וחיבקה אותו
"היי" הוא חייך חיוך מזויף ונישק אותה על לחייה
"אל תשכח את היום…” היא חייכה
"אני לא אשכח… אממ… את צריכה ללכת.. היינו באמצע חזרה… תודה שקפצת לבקר! ביי…” הוא דחף אותה בעדינות לכיוון היציאה.
"אני רוצה לראות את החזרה!” היא נדבקה אליו
"אבל אנחנו בהפסקה של שעתיים… ביי" הוא דחף אותה וסגר מהר את הדלת
"כמו שהארי אמר-קחו הפסקה…” התייאשתי
התיישבתי על הרצפה נשענתי על הקיר ונשמתי לאט…
"ילדים קשים…” הארי התיישב לידי
"אתה חלק מהם, אז אל תתלהב!” התעצבנתי מהר
"את כועסת עלי?” הוא התקרב לנשיקה
"נישקת את טיילור" דחפתי אותו ממני וקמתי
"אבלאבלאבל זה היה על הלחי…” הוא עשה פאפי פייס. החנקתי צחקוק וקמתי
"ההפסקה נגמרה ועכשיו מי שלא יקשיב ישלם על זה! אני עצבנית אז לא להתעסק איתי…!”
דחפתי את לואי לבמה, לקחתי את המזלגות של ליאם, את הסנדוויץ ועוד כל מיני מאכלים שנייל החזיק בידו, המראה המסרק ועכשיו גם הספריי לשיער שנוסף לזאין, ודחפתי את כולם לשורה
"טוב בנים החזרה נגמרה… מחר חזרה גנרלית, ועוד יומיים המופע, תתאמנו על מה שאתם צריכים…”
סיימון נכנס לחדר ואמר
"הא!” לואי הוציא לי לשון
"יש!” צרחתי מאושר
"ולואי תזהר ממני למה עוד שנייה אני תולשת לך את הלשון מהמקום!” זרקתי עליו את הנעל שלי
"טוב בנות.. קבענו אצלי.. קדימה בוא נלך…” עומר אמרה ויצאה החוצה
יצאתי מהר אחריה מתחמקת מהארי.. דנה נועה ושירז יצאו אחרינו.
"ביי…” קיבלתי אסמס מהארי. סגרתי את הנייד שלי ולא עניתי לו…