אהבה. כן או לא? פרק 11+12

נקודת המבט של הארי:
"בואי רגע!” קראתי לנועה ומשכתי אותה
"אח! דביל!” היא נתנה לי מכה
"אתן יכולות כבר ללכת? אני רוצה להשלים עם אמנדה.. לצרפת אותה.. ואתן קצת מפריעות לי!” אמרתי
"טוב… טוב… הבנתי את ה"רמז" אבל תדע לך שאני בחיוג מהיר אצלה למקרה שתתחיל לאנוס אותה…” היא צחקה.
"אל תדאגי.. אני לא הולך לאנוס אותה…” אמרתי והסתובבנו לכיוון הסלון ואז הוספתי:
"לא שאתן פה..” היא נתנה לי מכה ונכנסנו בחזרה לסלון.
"בנות אנחנו חייבות ללכת….” נועה אמרה קרצה לכולן ומשכה אותן החוצה.
"לא רגע אל תלכו…” אמנדה ניסתה לקרוא להן אבל הן כבר הספיקו לצאת…
"הו יופי!” אמנדה התעצבנה היא סיימה להאכיל את הגורה קמה מהספה ועלתה לחדרה.
הסתכלתי עליה מהופנט עולה ואחרי כמה שניות התעשתתי ועליתי אחריה
"את מוכנה להקשיב לי?” הייתי כל כך מיואש
"לא!” היא התיישבה על המיטה שלה ותקעה אוזניות באוזניה
"אני באמת מצטער… אני אוהב אותך הכי שבעולם…” דיברתי לעצמי… היא לא הקשיבה
ויתרתי והחלטתי לסמס לנועה:
"תגרמי לה לבוא להופעה!” ואז אחרי 2 דקות הנייד של אמנדה צלצל
"מה נועה? אני לא רוצה! לא. אמרתי לך שלא. לא. לא לא לא ולא! יואו!!! אוף איתך!! בסדר…”
היא ניתקה את השיחה וסיננה לי:
"אני מקווה שאתה מרוצה כי אני כן באה להופעה המפגרת הזו שלך היום!” (חחח עלק מפגרת..)
"אני מאושר!” אמרתי לה וחייכתי
"הארי מיי-לאב?” היא פתאום התרככה
"מה לאב?” פקחתי עיניים לרווחה.. התעוררתי מחדש!
"תעשה לי טובה ותזרוק את עצמך מהגג או שתחסוך לי אנרגיה ותנעל אותך בשירותים?” היא הייתה קרובה ללהעיף לי סטירה… אני פשוט תפסתי את ידה ולא עזבתי
"תעזוב לי את היד ועכשיו!” היא ציוותה עלי בכעס
"דיי הארי!”היא צעקה
קפאתי. פשוט לא יכולתי לעזוב אותה. רק עכשיו הבנתי שאני לא יכול לחיות בלעדיה…!
היא האוויר שלי ואנחנו מכירים בקושי חודשיים ואני כבר הספקתי להתאהב בה…
שנינו היינו הרוסים מהפרידה הזו..
"הארי..” היא מלמלה בשקט
"אני אוהב אותך….” אמרתי בפעם המי-יודע-כמה היום…
הופנטנו שנינו ואז התקרבנו לנשיקה… היינו כל כך קרובים… אבל בשנייה האחרונה היא הסיטה את הראש וקמה מהמיטה…
"למה?” שאלתי בשקט. היא לא ענתה ופשוט יצאה מהחדר….
נקודת המבט של אמנדה:
אני לא יכולה בלעדיו וגם לא איתו… הוא מחרפן לי את הלב ואת השכל…
אבל מה שבטוח זה שאני ממש לא הולכת לוותר לו בכזו קלות! אפחד לא בוגד בי לא משנה עד כמה הוא מפורסם, לא משנה עד כמה הוא אוהב אותי, ולא משנה עד כמה אני אוהבת אותו…!
הוא לא יודע כמה כאב לי לראות את הנשיקה שלו ושל טיילור…
הוא היה האהבה הראשונה והאמיתית שלי… העפתי מבט לשעון… פאק…! היינו צריכים להיות במקום של החזרה הגנרלית לפני חצי שעה… רצתי למעלה ואז ראיתי את הארי מלטף לאט לאט את לאקי…
וזה רק גרם לי להתאהב בו יותר…
נכנסתי מהר והוצאתי בגדים מהארון. הנחתי אותם על המיטה והכנתי תיק ושמתי את האייפון שלי בטעינה.
הרמתי את המגבת שהייתה זרוקה על הריצפה שלי ונכנסתי למקלחת.
התקלחתי מהר-מהר התעטפתי במגבת ויצאתי החוצה. ואז הבחנתי ש…
ששכחתי את הבגדים על המיטה. בחדר.
כמה שכל. כמה. אני פשוט שופעת מחוכמה מכל הכיוונים. היא נוטפת ממני החוצה…!
חיזקתי את המגבת על גופי ויצאתי מחדר האמבטיה על קצות האצבעות…
עצמתי עיניים ונשמתי לרווחה ופתחתי את הדלת מהר.
הארי הרים את מבטו והסתכל עלי מופתע. הסמקתי קצת אבל התעלמתי…
הרמתי במהירות את הבגדים מהמיטה ויצאתי מחדרי מהר ונכנסתי לחדר האמבטיה.
התלבשתי מהר ייבשתי את השיער ואספתי אותו לקוקו גבוה.
יצאתי משם ונכנסתי לחדרי זרקתי את המגבת על המיטה ונעלתי נעליים.
הארי קם מהמיטה והתקרב אלי
"מה זה היה אמור להיות מקודם?” הוא שאל וחייך
"מטומטם…” מלמלתי הוא חיי בסרט…!
"איך את מגיעה להופעה?” הוא שאל
שתקתי. לא חשבתי על זה
"אני לוקח אותך.” הוא קבע עובדה. איך הוא כבר הספיק להכיר אותי?!?!
"לא אתה לא.” גם אני קבעתי עובדה
"כן אני כן.” הוא התווכח
"לא. אתה כל כך לא.”
"כן. אני כן.”
"לא.”
"טוב.. נחכה ונראה..” הוא חתם את הוויכוח
הרמתי את התיק שלי מהרצפה וליטפתי את לאקי. הנחתי אותה במיטה שלה והיא נרדמה…
יצאתי מהחדר שלי וסגרתי את הדלת והוא בא אחרי.
שתיתי מים מנסה למשוך את הזמן לא יודעת למה…
הארי הכניס את הנייד שלו לכיסו ופתאום, משום מקום הרים אותי.
"מה אתה עושה?!” צווחתי
"אמרתי שאני לוקח אותך להופעה..” שמעתי שהוא מחייך
הוא נעל את דלת ביתי ופתח את האוטו.. יואו.. כמה פאדיחות…
הוא הושיב אותי בכיסא ליד הנהג עקף את האוטו והתיישב לצידי. הוא כנראה חשב שאני אנסה לברוח מהאוטו מתישהוא והוא נעל את כל הדלתות.. גררר…
"הוא הדליק את הרדיו והתנגן השיר:as long as you love me של ג'סטין
הארי הגביר את הרדיו ואני המנכתי… ונחשו מי ניצח? הארי… כמה לא צפוי…
אוף עם הילד הזה!!!! תחבתי אוזניות לאוזני ושמעתי שירים אחרים…
והשיר הראשון שהתנגן לי היה: this kiss באמת? רציני?!
זה רק אני או שזה צירוף מקרים?
העברתי מהר שיר… לאחר שעה וחצי הגענו למקום ההופעה…
הגענו בדיוק כשהבנים היו כ10 דקות לפני העלייה לבמה…
לסיימון לא היה מספיק זמן בשביל להתעצבן עליו והוא רק אמר לו להחליף בגדים
לואי נישק את דנה, ניילר את נועה זאין את שירז וליאם את זהר, ורק אני והארי עמדנו רחוקים…
לקחתי את נועה הצידה למקומות שלנו בשורה הראשונה וחיכינו.
"אהההה" דנה פתאום צרחה
"דנה תפסיקי לצרוח!!!” זהר הרביצה לה
"אההההה" גם שירז התחילה לצווח
"מה קרה לכן?! חולות נפש!! כולם מסתכלים!!!” זהר התחילה להרביץ גם לשירז
"אההההההההההה" נועה גם דפקה צרחה
"דיי כבר!!!!!!!!!” זהר גם התחילה לצרוח
קמתי והסתכלתי לאותו כיוון שדנה נועה ושירז הסתכלו עליו.
צמצמתי את עיני בשביל לראות יותר טוב ואז קלטתי.
זו הייתה טיילור.
"תירגעי…” נועה החזיקה לי את היד
"אההההההההההההה" גם אני התחלתי לצרוח
זהר צרחה על כולנו ואז התחיל המופע ונהיה שקט וכולם שמעו אותה צורחת… חחח פאדיחות…
התחילה הספירה לאחור ואז התחילו הצרחות ואז הבנים נכנסו לבמה…
הם שרו את השירים הידועים שלהם ולבסוף הם שרו את ליטל טינגס….
"אנחנו רוצים לשיר שיר מיוחד…” ליאם פתח וקרץ לזהר
"הוא מוקדש לדנה…” לואי העיף נשיקה לדנה באוויר.
"ולשירז" זאין עשה סימן של פיס
"וכמובן לאהובתי היחידה…” נייל נופף לנועה
"וגמאני רוצה להקדיש אותו למישהי…” הארי גמגם וכולם הסתכלו עליו בציפייה.
"הוא מוקדש ל…” הוא בלע את רוקו