אהבה. כן או לא? פרקים 13+14+15

נקודת המבט של אמנדה:
"לי!!” טיילור התפרצה ועלתה לבמה
"מה?” זהר הסתכלה עלי ופתחה עיניים
"כן כמובן..” הארי היה מבולבל
"מה?!” נייל ולואי התלחששו וזאין ונייל החליפו מבטים משתאים…
"תירגעי.. הוא התבלבל.. חכי..” דנה כנראה ידעה מה אני הולכת לעשות
הייתה דממה במשך כמה שניות ואז התחיל להתנגן השיר…
זאין שר… ואז ליאם… ואז לואי.. ואז…
שהגיע הסולו של הארי, הוא הסתכל על טיילור ואפילו לא סובב את הראש שלו לכיווני…
קמתי ממושבי אבל דנה משכה את ידי והפילה אותי בחזרה לכיסא… יואו! אוף איתה!!
ואז בסוף השיר הגיע השיא…
נפל לי הנייד והתכופפתי להרים אותו ואז שמעתי צרחות מטורפות… הרמתי את הראש מהר וראיתי את
טיילור והארי מתנשקים… לא היה ברור מי התחיל אבל היה נראה שלשניהם היה מאוד כיף… -.-
בשלב הזה אפחד לא יכל לעצור אותי… קמתי מהר מכיסאי וברחתי לשירותים.
לא בכיתי. מוזר. כנראה שהשלמתי עם זה… כנראה שאנחנו כל כך לא נועדנו להיות ביחד…
הורדתי את האיפור מפני ושטפתי את הפנים ופתאום….
כריסטין נכנסה. אתם זוכרים אותה? כן. זו מתחילת הסיפור… (למי שלא זוכר כריסטין זו האויבת שלה..)
"מה את עושה פה?” הוא נבהלה
"מה שאת עושה פה" התחכמתי
"פריקית..” היא מלמלה
"כלבה…” עלו לי העצבים וכמעט התפוצצתי
ידעתי שאם אני לא רוצה לשבת בכלא על רצח אני צריכה ללכת משם מהר.
"איך קראת לי?” היא התקרבה אלי
"איך שכולם קוראים לך" זרקתי עליה נייר טואלט רטוב ויצאתי מהר החוצה
יצאתי מהאולם לגמרי ונשמתי אוויר צח.
מה עובר עלי? חשבתי שלא אכפת לי…!
ובלי שום אזהרות מוקדמות נפלתי לרצפה ובכיתי… אז כן. נשברתי. אז כן. כנראה שזה כן אכפת לי.
ופתאום הרגשתי יד חמה מרימה לי את הראש…
זה היה מישהו גבוה עם הרבה שיער (כמו של הארי) בצבע חום בהיר ועיניים כחולות שנראה בגילי…
"מה קרה?” הוא שאל בשקט
"מי אתה?” מלמלתי מבעד למסך הדמעות
"אני מקס… ואת?” הוא חייך והתיישב לצידי
"אני אמנדה…” מלמלתי ועצמתי עיניים
"אז מה קרה? אמנדה…” הוא חייך אלי בניסיון לא מוצלח לעודד אותי
"כלום.. פשוט כלום..” אמרתי וקמתי ללכת
"לאן את הולכת?” הוא שאל
"לשם" הצבעתי על הפארק שהיה לא רחוק
"אז חכי!” הוא קרא ורץ אחרי
"למה?” שאלתי והגברתי את צעדי
הגעתי לפארק זרקתי את נעלי על החול והתיישבתי על הנדנדה…
הוא התיישב בנדנדה לידי
"את לא קצת גדולה בשביל זה?” הוא חייך
"לא…” אני מודה שהוא הצליח להעלות לי חיוך קטן
"אז את יכולה לספר לי מה קרה.. אני גם מסוקרן.. ואולי אני יכול לעזור לך.. ואני לא אוהב לראות בנות יפות בוכות…” הוא חייך
"אני לא יפה…”
"את כן! ישלי שיר שמתאים לך! קוראים לו ליטל טינגס של וואן דיירקשין… מכירה?”
לא יכולתי לענות ובכיתי מחדש
"מה קרה עשיתי משו?” הוא ירד מהנדנדה שלו והתקרב אלי..
לרגע איבדתי שיווי משקל וכמעט שנפלתי אחורה אבל הוא תפס אותי…
"את ממש מוכרת לי..” הוא הזיז קבוצת שערות מהפנים שלי
"עכשיו הבנתי. את אמנדה. אמנדה מהגליונות. מהשערים. את החברה של הארי סטיילס. אני מצטער…
לא הייתי אומר לך שומדבר שקשור אליו אם רק הייתי יודע קודם…” הוא אמר והחזיק את ידי
"זה בסדר.. זה לא אשמתך.. אני לא סיפרתי לך..” אמרתי והתחלתי לרעוד.. (מקור).
"אז למה יצאת?” הוא שאל והתיישב לידי
"הארי עם טיילור והנה הגיעה ההוכחה…” לא הייתי צריכה להסביר יותר כי הוא הבין לבד…
"את לא צריכה לפרט.. הבנתי..” הוא חייך
"ומה אתה עושה פה?” שאלתי אותו
"אני נגררתי עם אחותי הקטנה להופעה כי לא הסכימו לה ללכת לבד…”
"מסכן..” חייכתי
"לא ממש… כי תראי מה יצא… אני הכרתי אותך..” הוא חייך חיוך חמוד
"אולי אתה צודק..” גמאני חייכתי
ואז צעקה הפרה את השקט
"אמנדה!!!” זיהיתי את קולו של הארי
"פאק.. זה הוא.. והוא מתקרב..” נבהלתי
"אמנדה!!” הוא רץ לכיווני
"תנשק אותי!! מהר!!!” אמרתי למקס ולפני שהוא הספיק להגיב משכתי אותו אלי והתנשקנו שם…
והארי עצר והביט בנו במשך כמה דקות עד שסובב את גבו והלך עם מבט שבור בעיניו…
״תודה״ אמרתי לאחר שהארי הלך
״הכבוד הוא כולו שלי״ הוא חייך לי
הנייד שלי צלצל ואז גם שלו התחיל לצלצל
״את לא מתכוונת לענות?״ הוא צחק והצביע על הנייד שלי
״לא סגורה על זה…״ עניתי וצחקתי
״הלו?״ עניתי
״אמה!!! איפה את?!?!״ שמעתי את זהר צורחת לתוך הנייד
״ביי״ ניתקתי לה. טוב לי פה. בשקט הזה עם מקס…
״אני אוהב אותך״ קיבלתי אסמס מהארי
זרקתי את הנייד שלי בכוח על הריצפה והוא נשבר. הדמעות זלגו מחדש…
מקס חיבק אותי מאחורה. הוא כנראה הבין לבד… ואז גם הנייד שלו צלצל
״הלו? אני בא…״ הוא ניתק את הנייד שלו ופנה אלי
״אני ממש מצטער.. אני צריך ללכת…״ הוא פנה אלי ונישק אותי נשיקה קטנה על השפתיים. זה העביר בי זרם…
״חכה!״ קראתי
״מה אמה?״ הוא חייך אלי
"אני אבוא איתך! חברות שלי גם מחכות לי שם.." אמרתי לו והלכנו לכיוון הכניסה
ואז הארי לואי נייל ליאם וזאין יצאו עם דנה זונדר עומר ושירז…
נתלתי על הצוואר של מקס והתנשקנו ארוכות… כאילו רק אנחנו שם… כולם החליפו מבטים משתאים
אחרי שניתקנו את השפתיים לחשתי למקס:
״אני חייבת לך ובגדול..״
״לא את לא… אני נהנה מכל רגע…״ הוא ענה וחייך לפני שנפרדנו הוא נישק אותי עוד נשיקה קטנה… הוא הלך ואני הלכתי לכיוון הפארק בשביל להרים את שאריות הנייד שלי…
XXX
נקודת המבט של הארי:
היא עשתה את זה מולי. למה?
רצתי אחריה לפארק..
היא הייתה על הרצפה אוספת משו…
״אמנדה.״ התיישבתי לידה
היא לא ענתה. היא אפילו לא הסתכלה עלי.
״אמנדה.״ המשכתי להציק לה
״אמנדה.״
״אמנדה.״
״אמנדה.״
״אמ-״ התחלתי לומר שוב אבל היא קטעה אותי
״די כבר מטומטם!״ היא הרכיבה את הנייד שלה
״אני יודע. אני מטומטם. אני אדיוט. אני מפגר. אני פיגור. אני הטיפש הכי גדול שקיים. אבל אני אוהב אותך.״ הרמתי לה את ראשה.
״זה כל כך לא הולך להצליח לך״ היא העיפה את ידי וקמה מהרצפה
״אמנדה…״ הרגשתי שהולכת להיות פה נקודת שבירה. לא ידעתי של מי…
היא הסתובבה אלי ואמרה:
״אני שונאת אותך״ והיא התכוונה לזה?
״כן תתמודד. אני שונאת אותך. מה אתה חושב?! שאני לא יכולה להמשיך הלאה?!?! שכל החיים שלי תלויים בך?!״ היא הסתובבה בחזרה והלכה משם.
״ביי אמנדה…״ לחשתי בעצב
ונ.ב-בסוף אני זה שנשברתי…
XXX
נקודת המבט של אמנדה:
אני לא מאמינה שאמרתי לו כרגע שאני שונאת אותו… הוא פשוט פגע בי כלכך!!!
והוא עוד חושב שאחרי כל משפט קטן שלו אני אחזור אליו… אני לא הבובה שלו!! מתי הוא יבין את זה כבר?!?!!?!!?!!? קל לו להוציא מהפה שלו כל הזמן: :”אני אוהב אותך….” הוא לא מבין שלמילים האלו יש משמעות גדולה בשבילי?!?!?!?!?!?! הלכתי בחזרה לאולם מתעלמת מקריאות החברים שלי… הרמתי את התיק שלי שהיה זרוק על המושב שם… יצאתי החוצה ונתקלתי בטיילור.
"שלום..” היא אמרה לי בנחמדות
"היי.” לא היה לי מצב רוח לאפחד
"ההופעה הייתה נהדרת נכון?” היא חייכה. אההה היא חושבת שאני מעריצה…
"מהממת מעלפת נהדרת מדהימה הכל…!” הייתי קרובה ללשבור משו
"ודרך אגב…” הוספתי
"שיהיה לך טוב עם הארי. אתם מאוד מתאימים.” אמרתי לה
"יואו תודה!! הארי שמעת?” היא נופפה לו
פאק. הוא היה מאחורי?
"כן…” הוא התקרב
"אתה חייב להכיר את המעריצה הזו שלך..!” היא אמרה לו
"אני חייבת לזוז ביי" רצתי החוצה
"רגע! לאן את בורחת..?” היא קראה אבל אני כבר לא שמעתי כי הספקתי לעלות על האוטובוס לפני שהוא נסע….
הגעתי במהירות הביתה החלפתי בגדים והתיישבתי מול הטלוויזיה.
הערוץ שנפתח לי היה האמטיוי… מאז אותו היום שאני והארי התנשקנו לראשונה ושהוא ישן אצלי לא ראיתי טלוויזיה.. השיר שהתנגן היה השיר שלהם… ליטל טינגס… העברתי מהר ערוץ…
ובערוץ אחר התחיל להתנגן השיר של ג'סטין שהארי שם היום ברדיו… :/ אולי דיי כבר?!
אנחנו לעולם לא נחזור! שיכנעתי את עצמי…
העיניים נעצמו לי לאט לאט… חלמתי חלום ממש מוזר…
התעוררתי מצלצול הנייד שלי… זה היה אסמס מהארי.
"אני מצטער על הכל. היה לי כיף להכיר אותך. אני אתגעגע…” לא עניתי.
"להתראות… המטוס שלי המריא. אוהב…” קיבלתי עוד אסמס מהארי…
שתקתי. הסתכלתי על הנייד. לא ידעתי מה לעשות או מה להגיד.
עד שהרמתי את הנייד שלי והתקשרתי למקס.
"היי.. כן.. זו אמנדה.. מה אתה עושה? נהדר אני בדרך אליך..” סיכמתי עם מקס וניתקתי את הנייד.
חייכתי לעצמי. מעכשיו הכל יכול רק להשתפר…