אהבה. כן או לא? עונה 2 פרקים 8+9

אחרי כמה שעות של שופינג ישבנו בבית קפה.
״אז מה אחר כך?״ שאלתי אותו לוגמת מהאייס קפה שהזמנתי
״לא אמרתי שזו הפתעה?״ הוא חייך
״נו… תגלה לי!״ הפצרתי בו
״אבל זה הפתעה! אני אמור לנסוע לשדה התעופה כי יש לי טיסה ב13:00 כי יש לנו הופעה.. ואז אני חוזר, ואנחנו נעשה משו… תהיי מוכנה בסביבות 22:00 אוקי?״ הוא שאל
״כן אהובי״ חייכתי 
״יופי״ הוא חייך ונשך את שפתו התחתונה
״מה?״ צחקתי עליו
״נשיקה מהר!״ הוא אמר והעפתי לו נשיקה באוויר
״לא! את יודעת למה התכוונתי!״ הוא התלונן
״הארי?״ שמענו קול חלש
אני והארי הסתובבנו לכיוון הקול ששמענו וראיתי ילדה קטנה בת 9 עם עט ודף
״אומיגאד! אתה באמת הארי סטיילס!״ היא צווחה והארי חייך אליה
״אומיגאד!! אפשר חתימה???״ היא חייכה חיוך ענקי
״בטח״ הוא חייך אליה בחזרה וחתם לה
״וואו תודה!!! אני חייבת להתקשר לחברות שלי!״ היא מלמלה והלכה משם
אני רק בהיתי בו כמו מטומטמת..,
שיחזרתי בראשי את המבט החם בעיניים שלו כלפי הילדה הקטנה הזו.. הרגע שהוא הגיש לה את העט בחזרה… הרגע שהוא דיבר אליה ברכות…
״מה?״ הארי שאל והעיר אותי מהבהיה בו
״אתה. כל. כך. הולך. להיות. אבא. לילדים. שלי.״ אמרתי לו כמו מטומטמת
״עכשיו אני יכול נשיקה?״ הוא חייך ושאל
״באוטו.״ סיכמתי איתו וקמתי מיישרת את הבגדים שלי
״אופפפ אז פיצוי על זה שאני צריך לחכות!״
״יואו קרצייה!״ הקמתי אותו מהכיסא
״אופפ אני בא!"
ואתה מאחר גם לטיסה שלך!״
"אופס?״
״הארי! אתה ממש מטומטם״ צחקתי ויצאתי החוצה מהקניון הולכת לכיוון המכונית
פתחתי את המכונית ונכנסתי
"הבטחת נשיקה!” הארי נכנס אחרי והבהיל אותי
"אתה בסוף תגרום לי להתקף לב!” נישקתי אותו נשיקה קצרה
"אופפפ קטנה?” אנחנו לא הצטרפתנו מלא זמן!” הוא שילב ידיים ואמר כמו תינוק
"את פגעת בי קשות!” הוא עשה את עצמו בוכה
"אם אני אנשק אותך, שוב, אתה תירגע?!” התייאשתי
"אולי..” הוא פתאום חייך
"אופפפ טוב!” אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קצת יותר ארוכה
"יותר טוב" הוא חייך והתחיל לנסוע
"הגענו" הוא חייך ועצר לי בבית. הרמתי את תיקי ודילגתי החוצה
"ואל תישכחי ב-22:00” הוא חייך אלי ואני נישקתי אותו
"למה צריך לנשום?” הוא שאל אותי מחייך, מנשק אותי עוד נשיקה קטנה ונוסע…
נכנסתי לבית, סידרתי אותו קצת עד שקלטתי שהשעה כבר 15:00.. בחרתי שמלת סטרפלס בצבע אדום ועקבים בצבע שחור. שמתי לק והתקלחתי, התאפרתי, והחלקתי את השיער. סיימתי להתארגן ב21:52, ושמעתי צופר מבחוץ. לבשתי את העליונית שלי, הרמתי את תיקי ויצאתי חוצה.
"שלו-” הארי התחיל לומר ונעצר
"מה?” שאלתי אותו לאחר כמה דקות שהוא לא הפסיק לבהות בי
"את. כל. כך. יפה..” הוא מלמל
"לא אני לא!” הסמקתי קצת. הוא פתח לי את הדלת ונכנסתי
"כן את כן!” הוא קבע ונכנס אחרי
"אז לאן נוסעים?” שאלתי אותו
"כמה פעמים אמרתי שזו הפתעה?” הוא אמר והתחיל לספור
"אופפ תגלה לי!” לחצתי עליו
"טוב!” הוא נשבר
"יאיייי!!” הוצאתי לו לשון
"אז הולכים לאכול ואז לסרט" הוא חייך
"מגניב" חייכתי אליו בחזרה
"הגענו” הוא הצביע על ביתן
"אה?” התפלאתי
"חכי..” הוא חייך ופתח לי את הדלת של האוטו. ירדתי מהאוטו-יואו איזה קור…
"קר לך?” הוא חיבק אותי
"לא.. אני סתם רועדת כי אני רוקדת פופינג…!” (פופינג זה סגנון ריקוד כזה שכאילו מרעידים את הגוף. עזבו.. זה די מסובך..) אמרתי לו וטמנתי את ראשי בכתפו (בערך.. לא ממש הצלחתי להגיע לשם..)
"יואו! את ממש גמדה!” הוא צחק עלי
"שתוק אבל לפחות אני לא קטינה יותר!" נתתי לו מכה קטנה והוצאתי לו לשון
הוא פתח את הדלת של הביתן הזה, ונכנסנו…
היה שם שולחן עם נרות דולקים ואוכל על שולחן
"אומיגאד..” מלמלתי
"בואי!” הוא החזיק בידי ונכנסנו פנימה. הוא הזיז את הכיסא שאני אוכל לשבת עליו והתיישב מולי
"אומיגאד.. את הכנת את כל זה.. בשבילי?” הייתי מופתעת ולא הפסקתי לחשוב על איזה מזל בחיים ישלי שפגשתי אותו… שהכרנו.. שהתאהבנו..
"אמנ-” הוא התחיל ואני קטעתי אותו בנשיקה הזו שהוא חיכה לה (חחח אני מחייכת כמו מטומטמת)
"וואו.” זה היה הדבר היחיד שהוא הצליח לומר אחרי שהתנתקנו כי כבר לא היה לנו אוויר *~*
התחלנו לאכול וברקע התנגן" IRRESISTIBLE”
"תגיד,” שאלתי אותו פתאום
"עד מתי יש לכם הופעות?”
"עוד שנתיים..” הוא נראה די מבואס
"אמ…” אמרתי כי לא היה לי עוד משו להגיד
"אממ.. יש משהו די חשוב שאני רוצה לעשות…” הוא אמר לי וקם מהכיסא
"הארי?” שאלתי אותו די מבולבלת
"אמנדה, האם את-”
"ברור שכן!” התפוצצתי מבפנים כשהוא כרע ברך והוציא קופסא
הוא ענד לי את הטבעת ואני בקושי הצלחתי לנשום…
"הארי.” אמרתי פתאום. לא. די. רעיון מטומטם… לאלאלאלאלאלאלא.. עדיין לא…
"מה?” הוא חייך אלי והחזיק לי את היד
"אני רוצה ילד.” יריתי את זה והסתכלתי לו עמוק בעיניים
"נו? גמאני רוצה… רגע. את התכוונת-”
"כן. זה מה שאתה חושב.”
"אבל את בטוחה שאת רוצה עכשיו? יש לנו עוד שנתיים סיבובי הופעות ו-”
"כן הארי.” אמרתי בטוחה
"את מוכנה לזה? בטוח שתסתדרי עם ילד? לבד?”
"כן! זה כולה ילד…! אני עושה בייביסיטר כל הזמן!” הרגעתי אותו
"את בטוחה?” הוא שאל שוב
"אופפפ כן אבא!” נישקתי אותו שוב והוא הרים אותי ועלינו למעלה.
ומשם…
תנחשו מה קרה ;)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני מחייכת כמו מטומטמת… >.< חחח :)