אהבה בריטית – פרק 7 חלק ב' (1D)

יצאתי לבחוץ והסתובבתי . נעשיתי רעבה אז החלטתי ללכת לבית קפה הזמנתי לי קפה ומאפה . בדרך חזרה נעצרה לידי משאית .
" את עולה ? " הנהג שאל .
" לא למה נראה לך ?"
הנהג יצא מהמשאית והתקרב כדי להכריח אותי לעלות .
" תעזוב אותה " נשמע קול מוכר אבל לא מוכר .
זה היה זאיין . ( חבר של נייל אם אני לא טועה .)
הנהג עזב אותי והלך .
" את בסדר ? " שאל .
" כן .תודה . " עניתי .
" תגידי תודה לנייל , כול הלהקה התפצלה כדי למצוא אותך ."
" מה ?! באמת ?! "
" כן הוא דאג לך ."
" יכול להיות שקצת כעסתי עליו קצת יותר מידי שהוא חושב שבגדתי בו ."
" כן , יכול להיות .אני יודיע לשאר הלהקה שמצאתי אותך ."
הוא התקשר לכול הבנים והודיע להם שמצא אותי ואנחנו בדרך הביתה .

הגענו הביתה . עליתי לחדר שהבנים נתנו לי , והתחלתי לארוז את דבריי ולהודיע לקייטי שאני באה כדי לקחת את הדברים שלי עכשיו . אני לא יודעת איפה אשן , כנראה נישן היום במלון , ומחר אחפש דירה משותפת או דירה להשכרה .
" מה את עושה ?" נייל שאל .
" אני אורזת את הדברים שלי , לא תרצה לראות אותי אחרי כול הבלגן שאני עושה ."
הוא התקרב והתחיל להוציא את דבריי מהמזוודה , בזמן שאני שמה אותם .
" נייל , מה אתה עושה ? " שאלתי .
" את לא עוזבת , את נשארת פה ."
" נייל …" באתי לומר את המשפט .
" את נשארת פה וזה סופי ." אמר .
" טוב , מחר נלך לחפש לי דירה ."
" לא את נשארת פה לתמיד !!!! "
" נייל לא נעים לי . "
" אז יהיה לך נעים , את איתי ."
" טוב , אבל אני נשארת פה רק יום אחד !"
" נגיד ש… "
התחלתי לסדר את דבריי בחזרה למקום .

~כעבור שבוע -השעה 19:00~
אני והבנים מתכוננים להופעה . זו תיהיה ההופעה הראשונה שאני מופיעה בה . אני הייתי בחדר התלבושות לבד.
" את מוכנה ? " נייל פתח את הדלת .
" נייל , אני לא חושבת שאני יעלה לבמה ." אמרתי בכנות .
" למה ? "
" כי אני לחוצה ועומדת להתעלף ."
" זה טבעי , אבל אל תדאגי אני יהיה פה איתך ." הוא חיבק אותי ונשק לי תוך כדי . " אנחנו עולים ?"
" כן , אני נכנסת בסוף ההופעה ."
" טוב ."
נייל הלך ואני הסתכלתי מאחורי הקלעים . עכשיו זה הזמן שאני צריכה לעלות , אבל הם צריכים להזמין אותי .
" אני מכבד להזמין , " לואי אמר . " חברה מאוד טובה של הלהקה , שבמקרה תיהיה עוד מעט כוכבת קבלו את , גל ."
עליתי לבמה והתחלנו לשיר . בסוף ההופעה שיצאנו מההופעה , המעריצים קראו בשמי ובשמם של וואן דיירקשן . נשמע צלצול מהפלאפון שלי .
" הלו ?"
" הלו גל ?" סיימון שאל .
" כן ?"
" מחר תבואי למשרד שלי בשעה 17:30 ."
" טוב "
" להתראות " אמר וניתק .

נכנסתי יחד עם נייל לחדר תלבושות .
" איך היה ? " שאל .
" היה כיף ."
"מי זה היה בפלאפון מקודם ? "
"סיימון ."
" ומה הוא רצה ?"
" תאמין לי אתה יותר גרוע מחוקר במשטרה ."
" מה הוא רצה ? "
" שאני יבוא אליו מחר ."
" את רוצה שאני יבוא איתך ?"
" אם אתה רוצה . "
" ברור שאני רוצה ."

~יום למחרת – השעה 17:30 ~
" היי סיימון ." אמרתי .
" שלום."
" על מה רצית שנדבר ? "
" אני רוצה ש________________________________"