אהבה בילתי אפשרית פרק 4 (עם וואן דירקשן)

~נקודת מבט זאיין~
צרחתי על ליאם ולאי,עכשיו היא חושבת ששיקרתי לה,שאני שקרן,והכל באשמת המטומטמים האלא!!
"סליחה זאין לא התכוונו,רק רצינו לדעת למה הייתה כלכך מסתורי כשבאת"התנצל לואי עם מבט חרטה .
"זה ממש עוזר לי"אמרתי עצבני בועט בספסל שישבו עליו לואי וליאם..
"טוב..אני הולך להביא את הרכב"אמר לואי
"אני בא איתך …"אמר ליאם ,
"אני נישאר קצת פה"אמרתי,מה אני הולך לעשות עכשיו??ללכת אליה,
לא ללכת ?ישבתי וחשבתי….
~נקודת מבט קורל~
'מה הוא חושב לעצמו?הוא לא יודע כמה זה מסכן אותי!!
אחרי שהוא הבטיח?'חשבתי לעצמי,מבולבלת,תוך כדי שאני דוהרת
לכיוון החווה.
ירדתי מאפל הסוסה שלי,קשרתי אותה למעקה ונשענתי על המעקה.
'מה זהו?קורל לא לבכות לא לבכות!!'חשבתי לעצמי עם דמעות חונקות את גרוני ומטשטשות את ראייתי,לא נתתי להם לצאת,לא שוב.
לפתע הרגשתי קול נשי מאחורי "הכל בסדר?"שאל הקול..
הסתובבתי משפשפת את עיניי,זאת הייתה רום.
"כן הכל בסדר"שיקרתי
"לא נכון..רואים שלא,תספרי לי"אמרה
"פעם אחרונה שסיפרתי ראיתי איך זה ניגמר"אמרתי עצבנית
"אולי אני לא ניראת כלכך חברותית,אבל תאמיני לי,את יכולה לסמוך עלי"אמרה מחייכת,אולי תעיתי לגביה?.
"אוקי…..(סיפרתי לה הכל)"ודמעה זלגה על הלחי שלי,רום תפסה אותי וחיבקה אותי חזק …כן חשבתי עליה רע,שפטתי אותה מבלי לתת הזדמנות.
"אז חברות?"שאלה
"בטח"אמרתי בחיוך קולי.
"קורל אפשר לדבר?"שמעתי קול גברי הפעם .
הסתובבתי,זה היה אחד הנערים ההם ,חברים של זאיין.
"אני לואי,והוא ליאם"הציגו את עצמם,ליאם הסתכל על רום וכך גם רום על ליאם.
"אממ…טוב נו"אמרתי בלי רצון.
"לבד?"לואי רמז לרום ללכת..
"אני יקח אותה"אמר ליאם קורץ לה.
"אממ…ט..וב"אמרה רום קצת מתרגשת.
נישארנו אני ולואי לבד.
"שמעי,זאיין לא אשם שאנחנו פה,או יודעים עליכם בכלל..הוא פשוט בא עם חיוך מאוזן לאוזן ולא רצה לספר אז אני וליאם היינו חייבים לדעת למה"הוא אמר,איזה מטומטמת אני!!!
"ועכשיו אני גם מבין למה"הוסיף בחיוך חושף שיניים…
"תודה…אבל אני לא רציתי שאף אחד ידע כי אם זה יוודע לתקשורת הלך עלי!"
אמרתי קצת מאוכזבת,בעיקר מעצמי,איך לא הקשבתי לו??
"אל תידאגי…אנחנו נעזור לכם "אמר,תחושת הקלה עברה בי!
"אז ידידים?"שאל,איזה מתוק הוא..
"בטח"אמרתי וחיבקתי אותו..
התנתקנו מהחיבוק ,הסתכלתי בשעון השעה ההיתה שלוש וחצי,ואז ראיתי את ניקול מרחוק.
"קורל???אנחנו מסיימים"אמרה ולואי הסתכל עלייה.
"אוקי"אמרתי.
"אז איך קוראים לך?"שאל לואי
"ניקול,ולך לואי נכון?"שאלה
"כן"חייך .
"אז אולי תישארו איתנו קצת פה? "שאל לואי.
"אנחנו צריכות ללכת ואם אוטובוס זה שעה נסיעה"אמרה ניקול אם פרצוף מתנצל.
"אז אנחנו ניקח אותכם אם אוטו עשר דקות"אמר לואי מתגאה בעצמו.
"אוקי אני ישים את אפל בתא שלו ובאה"אמרתי מתקדמת לכיוון הכניסה לאורווה.
"טוב אנחנו ניתקדם לכיוון ליאם וחברה שלך"אמר לואי תופס את ידה של ניקול,היא נעשתה אדומה …הוא קרץ לי והם הלכו .
שמתי את אפל בתא ויצאתי…שניה אבל לאן הם הלכו??
הלכתי לכיוון המעקה שהיינו שם מקודם ולא ראיתי אותם..נישענתי על המעקה מתגאה בעצמי על כך שהכרתי לרום וניקול את לואי וליאם…'מעניין מה איתם עכשיו'חשבתי לעצמי מדמינת דברים…
עד שזרועות חיבקו אותי חזק והרגשתי ראש מונח על כתפיי.
זה היה מגע די מוכר,חום גוף מוכר ואהוב כלכך,ריח נעים…הסתכלתי הצידה,"זאיין??"שאלתי מתפלאת ..
"אני מצטער בבקשה תקשיבי לי"אמר בקול מתחנן.
הסתובבתי בתוך ידיו שעטפו אותי שמתי ידי סביב צווארו ונישקתי אותו…
"וואו"אמר זאיין לא הבין מה קרה..
"אז זהו שאני מצטערת שלא הקשבתי לואי הסביר לי הכל'אמרתי מחייכת.
"אוקי..אז איפה הם בכלל?"שאל
"הם הלכו אם חברות שלי והייתי אמורה ללכת אילהם אבל הם נעלמו לי,הפ אמרו שהם יחזירו אותנו לבית"אמרתי .
"אוקי אז בואי נחכה להם בחניה"אמר ןהנהנתי.
הלכנו יד ביד לכיוון החנייה.
"הינה האוטו שלו"הצביע על המכונית .
ישבנו בספסל לייד הרכב וזאיין התקרב איליי ודיברנו קצת וצחקנו,הוא ממש מצחיק…
"אז זה בסדר שהחברה ידעו אלינו?"שאל
"כן בטח..אבל שלא יתפרסם"אמרתי מחייכת
"יששש"הוא שמח והתקרבנו מסובבים מעט את הראש הצידה ושפתינו נוגעות אחת בשנייה ומזיזים את שפתינו בתיאום.
עבר בערך חמש דקות ואז…"אחממ אחממ"זאת הייתה רום,התנתקנו והסתכלנו לכיוונם.
"אני מצטער להפריע אבל אני הבנתי שאתם ממהרות"אמר לואי
"מה מה השעה?"שאלתי
"ארבע וחצי"אמרה ניקול חשידה מקופלת אם ידו של לואי,הם כל כל מתאימים,הגובה,העיינים,הכל.
"מה????"צרחתי
"יואו..אני יאחר"אמרתי לחוצה.
"תירגעי ילחץ אנחנו אם אוטו"אמר ליאם כשידו תופסת בידה של רום,גם הם התאימו ממש.
"טוב אז יש חמש מקומות זה אומר שאחד נישאר"אמר זאיין שם ידו על כתפי.
"אוקי ליאם נישאר …וזאיין שלא היה לבד"אמר לואי תןפס פיקוד
"לא אני נוסע אם קורל""לא אי נוסע אם רום"אמרו ביחד..
"אי אפשר תתנתקו קצת יא דביקים..אני נוהג אז אני לא יכול להישאר"אמר לואי מחייך חיוך מנצח .
"אוקיי"אמרו ביחד ליאם וזאיין מאוכזבים.
"אז קבענו היום ?"שאלה רום
"אמ..כן"אמר ליאם ..
"לאן??"שאלתי
"לריקודים,שכחת?"שאלה ניקול
"אהה אוקי…איזה כיף ובחמישי יש את הקרבות "אמרתי מתרגשת
"זה בעייה אם נייל והארי יבואו?"שאל ליאם
"לא כל עוד תישמרו על דיסקרטיות"אמרתי…
"טוב ביוש"נשקתי לזאין וניכנסתי לרכב.
"ביי"נשק ליאם בלחי לרום ןהיא ניכנסה ןגם ניקול..
"בערב אתן מספרות לי הכל"לחשתי להן והן הנהנו להסכמה.
לואי ניכנס ונסענו לקחו אותי הביתה ןאת ניקול הם ניפרדו לשלום ויצאנו מכאן כבר לואי לקח את רום הביתה ..
נכנסתי הביתה ו…..
-סוף פרק-