אהבה בילתי אפשרית פרק 23-עם וואן דירקשן

הלכתי במהירות לכניסה,לפתע אני רואה בנאדם מבוגר,עם חליפה,הוא היה מוכר לי.
"הי"אמר לי וחייך חיול מהסס
"מי אתה?"שאלתי
"אני..אני יספר לך את יכולה לבוא החוצה רגע?"שאל
"לא…אני לא מכירה אותך"אמרתי מהססת,אני צא סומכת עליו
"בבקשה זה חשוב"אמר והנהנתי,הוא הוביל אותי החוצה והתיישבנו על אחד הספסלים.
"אז מי אתה?"שאלתי לחוצה
"אני…אני אבא שלך"אמר והתחילו לרוץ לי פלאשבקים מהעבר,כשהייתי בת 4 או 5.
"מה אתה משקר?את לא אבא שלי"התכחשתי
"אני כן,שמי הוא פרננדו רוחלס…ושמך הוא קורל רוחלס נכון?"הוכיח והוציא תעודת זהות.
"בישבילי אתה לא אבא שלי,אבא שלי היה נישאר איתי ולא משאיר אותי עם מיפלצת שהרסה לי את החיים ונזכר בי רק בגיל 17…
"אני יסביר לך,אמא שלך כשהיית בת 4 התאהבה במישהוא,הוא הבטיח לה שהיו ביחד אם תעזוב אותי..היא נפרדה מימני וגילתה שהוט נשוי,אני ביקשתי מימנה להישאר איתי בעיקר בגללך,בגיל 5 היא נעלמה ולא מצאתי את עקבותיכן…ללא הצלחה,וליפני כמה חודשים ראיתי אותך בעיתון,כחברה של זאיין מאליק מוואן דירקשן.
אני שמחתי אך כשהגעתי ללונדון את כבר לא היית,ניסתי לשכנע את אמא שלך להגיד לי איפה את,היא לא הסכימה במשך 3 חודש… אבל אחרכך הצעתי לבעלה כסף בעד שיגיד איפה את..והוא גילה לי…והינה אני פה,באתי לקחת אותך…"אמר בקושי נושם וחיבק אותי חזק…
"אז את סולחת לי ובאה איתי?"שאל ועיניו נצצו,עיניו דמו לשלי.
"כן,בתנאי שאתה לוקח אותי ללונדון וגם חברה שלי באה איתי,קוראים לה עדן,אני לא עוזבת אותה כאן"אמרתי לו
"כאילו לגור איתנו?"שאל לא מבין
"כן…ולטוס ללונדון"השבתי
"אוקי,מסכים אבל לטוס ללונדון כדי ליראות את זאיין?"שאל
"כן…"אמרתי וחייכתי,דבר שלא קורה בחודשים האחרונים.
"אוקי,אבל לא ניפרדתם?"שאל
"כי…"ואז סיפרתי לו את כל מה שקרה לי ולזאיין מאז שהכרתי אותו…
"אני מצטער שלא הייתי שם כדי לעזור לך…את ה#&# הזה הבעל של אמא שלך אני יקרע אם אני יראה אותו,ומחר נוסעים ללונדון"אמר וחיבק אותי שוב
"יש תודה!!!'אמרתי וחיבקתי אותו…בזמן שהוא הלך לחתום אל מסמכים כדי לשחרר אותנו…
הלכתי לחדר וארזתי את התיק שבאתי איתו,אמרתי לעדן שהיא באה לגור איתי,היא שמחה אבל רואי היה עצוב ואמרתי לו שאנחנו ניפגש…והוא אמר שהוא יחפש אותנו כשיצא מהמנזר הזה…
"ביי רואי"אמרנו ביחד וחיבקנו אותו ואת שאר הבנים והבנות.
יצאנו למיחוץ למנזר ושמה היה לימוזינה ענקית,הוא היה שמה ומסמן לנו לבוא..
"וואו"התפלאתי,
""זה אבא שלנו עכשיו?"שאלה
"כן הוא לקח אותך על חסותו.."אמרתי והתחבקנו…
עלינו על הלימוזינה ונסענו בתוך ארגנטינה…הגענו לעיר סוענת,בוינוס איירס.
משם עברנו לשכונה עם וילות…
הגענו לוילה ענקית,אם בריכה והכל…"זה היה הבית שלך בארגנטינה"אמר אבא ויצא מהלימוזינה ואנחנו אחריו מתפאלות..הוא דיבר עם השומרים בספרדית…זו שפה נדירה!
"אפשר להיכנס?התיקים כבדים"התלוננו..
נכנסנו לבית,הוא היה ממש גדול ומעוצב בטוב טעם.
עלינו לקומה השנייה שם היו כמה חדרי שינה.
הוא נתן חדר שינה לכל אחת אבל לא פירקנו את התיקים כי מחר טסים ללונדון,התרגשתי כלכך הבטן שלי התהפכה.
אני מתגעגעת לשפתיו הממכרות וחיבוק החם שלו…אני מתגעגעת אליו,זאיין.
"קורל בואו יש אוכל"קרא לנו אבא וירדנו לחדר אוכל.
היה שם מכל טוב האןכל הארגנטינאי:אמפנדות,אסאדו על האש,צימיצורי וכל מיני כאלה.
"בתיאבון…ומחר בעשר בבוקר נטוס ללונדון ונגיע לשם בשניים בצוהורים"אמר
"תודה.. ומאיפה כל הכסף הזה?"שאלתי בחוצפה
"אני מנהל את היכל האירועים הגדול ביותר בארגנטינה וגם שותף בחברת TNT " "אמר מתגאה בעצמו.
אכלנו והמשכנו לספר אחד לשני דברים…
נגמרה הארוחה,אני בקושי אכלתי בגלל שהתרגשתי למחר.
הלכנו לישון ובבוקר הצארגנו מהר ונסענו לשדה התעופה…אני עוד יחזור לארגנטינה.
נכנסנו לשדה תעופה ואבא ישא משך אותנו לדיוטי פרי.
"קחו ותהנו"אמר והוציא 300 אירו לכל אחת.
"לא אני לא רוצה"אמרתי וגם עדן הנהנה
"אני אבא שלכן ואני לא ראיתי אותך 10 שנים ויותר,עכשיו תורי לפנק אותך"אמר והנהנתי להסכמה.
קנינו מלא דברים…
המודיעין אמר לנו לעלות למטוס…תוך יום הגענו ללונדון,עדן התרגשה מאוד,בנוסף היא ואבא התחברו מאוד וגם אני ואבא שלי.
פיטפטנו חצי מהדרך וחצי ממנה נירדמנו…
הגענו ואז ניזכרתי בשני..
"אבא אני יכולה להתקשר לשני?"שאלתי אותו
"כן בטח"אמר
"יאו ואין לכן פאלפון,נילך לקנות ואז נילך לבית מלון ומשם תילכו לאן.שאתן רוצות"אמר וקרץ לי בסוף.
"סבבה"אמרתי והוא הושיט לי את הפאלפון.
זכרתי את המספר שלה במדוייק,
כמו המספר של לואי,ניקול וזאיין.
"שניי?"שאלתי
"כן מיזה?"שאלה
"קורלל"צעקתי ודמעה נזלה לי
"קורל אני לא מאמינה איפה היית?כולם חיפשו אותך כמו מטורפים. ."אמרה נירגשת
"אני ידבר איתך..יש לי מלא לספר לך,אני גיליתי את אבא שלי…אני יתקשר אילייך מאוחר יותר ונדבר"אמרתי וניתקתי
"קורל בואי תיבחרי פאלפון"קראה לי עדן,היא רצתה גלקסי2 ואני לקחתי גלקסי3.
הגענו למלון,זה היה המלון ששני שההתה בו,עלינו לחדר,הייה חדר לאבא וחדר לי ולעדן.
"עדן את באה?"שאלתי
"לאן?"שאלה
"למה ביקשתי שנבוא ללונדון ניראלך?"שאלתי ושילבתי ידיים
"חחח זאין כן אני יודעת,שניה בואי ניתלבש ונילך"אמרה
התלבשנו,ויצאנו.
עדן לבשה עקבים ושימלה שנגיעה לה על מעל הבירכיים ושמה מעיל מעליה כי חורף עכשיו בלונדון.
אני לבשתי גינס בהיר חולצה שחורה ומעל גקט עור שחור ומגף קצר שחור.
"שניה בואי ניכנס לקיוסק לקנות מסטיק"אמרתי עדן הנהנה לחיוב.
ניכנסנן לקיוסק ולפתע אני רואה תמונה ענקית על שער המגזין של זאיין עם מישהי בלונדינית מחזיקים ידיים באחד המגזינים הנימצאים הקיוסק 'בחברתו החדשה של זאיין מאליק,אימי…,פרטים בעמ 20',תפסתי את המגזין ובהיתי בו,ליבי ניחצה לשניים….
ההמשך יבוא….