אהבה בילתי אפשרית פרק 18-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט קורל~
הייתי בשירותים קרוב לשעה,הייחס של זאיין היה כלכך מגעיל…
למרות שהוא ידע שאני עכשיו סובלת אם החתונה הזאתי לא היה אכפת לו…
אני לא רוצה ליראות אותו…פשוט ישבתי ובכיתי בתוך תא השירותים.
חזרתי לחתונה אחרי שרוב האיפור שהיה לי ירד וגם ליפני לא היה הרבה …
באותו רגע פשוט לקחתי כוס עם שתייה חריפה שלא היה לי אכפת בכלל מה היא
ולגמתי אותי,איככס זה היה מגעיל-אבל עשה את העבודה.
"קורל את בסדר"שאלה שני
"אני נפלא..את לא רואה זה היום הכי מאושר בחיי…אמא שלי מתחתנת עם בנאדם שמאיים להרוג אותי וזאיין ואני ניפרדנו"אמרתי בציניות
"קורל בואי"אמרה שני
"בקשה לא עכשיו שני,לא באלי עוד פעם ליבכות..אחרי החתונה נדבר"התחננתי
"טוב,כרצונך…אבל את עוברת אילי לשלוש ימים שאמא שלך לא בבית,הבנת?"אמרה וחייכה
"כןן!!ישמה בריכה?"שאלתי וקצת התעודדתי
"כן בטח,ונזמין את מי שאת רוצה"אמרה וחיבקה אותי,החיבוק כל כך עזר לי באותו רגע.
החתונה ניגמרה.זהו אמא שלי עכשיו נשואה למישהו שרק מנצל אותה כספית…הם נסעו לשלוש ימים לירח דבש ואני נישארתי עם שני.
"שני את יכולה לקחת אותי לניקול?"שאלתי את שני
"כן בטח,השכרתי אוטו אז אני לשרותייך"אמרה ומשכה אותי לרכב..
אני נירדמתי קצת בנסיעה אבל תוך עשר דקות התעוררתי כמו חדשה.
"נייקול"צעקתי וחיבכתי אותה,היא הסתכלה עלי…
"מה קרה?"שאלה
"מה לא קרה??"אמרתי
"בואו לבית שלי ותספרי לי,אני בישבילך כאן"אמרה ניקול וניכנסנו לבית שלה,שמה סיפרתי להם הכל
ובכיתי,שוב..
"קורל הוא לא שווה את זה,בואי נכיר אותך למישהוא שומר מיצוות צדיק …"אמרה שני
"שניייי"אני וניקול קטענו אותה..
"כןכן שחכתי שאן לא דתיות"התנצלה וצחקנו,דיברנו ושני אמרה שמחר אני לא ילך לבצפר ושהיא תשיג לי אישור מרופא ונעשה מין יום כיף כזה,כמובן שהסכמתי רק בתנאי שאני הולכת לעבוד אחרכך..
ניקול אמרה שהיא גם לא הולכת ללימודים והיא נפגשת עם לואי.
הלכנו מהבית של ניקול לבית מלון…היה לה שמה חדר מושלם.
דיברנו וישנו מוקדם כדי שנקום מוקדם..
בבוקר טיילנו בכל רחבי העיר,שני התעקשה לשלם עלי ובסוף הסכמתי..:)
בבוקר הלכנו לאכול ארוחת בוקר,אחרכך הלכנו וקנינו קצת בגדים והמשכנו לטייל.
אחר כך חזרנו למלון ואני שמתי בגד ים ושני בגד ים של דתיות כזה וניכנסנו לבריכה…
ממש נהננו ,אבל עדיין חשבתי על זאיין,כל היום יותר נכון,כל שניה וכל דקה…אני רוצה להוציא אותו מהראש שלייי!!!
הלכתי לעבודה וניקול לא הייתה שמה,רק רום.
סיפרתי לה שאני וזאיין ניפרדנו וכל מה שקרה…
היה לה מבט מוזר ,לא יודעת כאילו הי מתכננת משהוא…לכו תבינו,בנות.(חחחXD)
יצאנו קצת עם הסוסים שלנו לסיבוב והיא אמרה לי ללכת אחריה…אותו דרך כמו שאני וזאיין הלכנו
בפעם השנייה שניפגשנו..
כן זה היה אותו אגם עם העצים היפים,מקום מלא זיכרנות שלי ושל זאין בתקופה האחרונה…
כל פעם שהוא היה בא אלי לעבודה היינו בורחים לפה,זה המקום הכי יפה בכדור הארץ לדעתי.
"רוםם?"צעקתי,לאן היא נעלמה לי עכשיו??
ירדתי מאפל(הסוסה שלי)ושמעתי קוול מתקרב וצעדים
לפתע שמעתי שיר—
"i wont let these little things slip out of my mouth but if i do its you oh its you they add up to im in love with you and all these little things …."זאיין שר והתקדם צעד אחר צעד לכיווני
"קורל ..אני מצטער…בבקשה תסלחי לי…"אמר
אני הבטתי בו ולא הגבתי…
"קורל בבקשה תגידי משהוא"אמר ותפס את היד שלי
"זאין…."
ההמשך בפרק הבא…