אהבה אסורה❤על וואן די פרק 10+11

אני כבר מראש מבקשת סליחה><
תהנו(:

——–

״הדר !״ שמעתי קול מאחורי והסתובבתי מוצא את אור מוחצת את הדר בחיבוק .
״אורוש ! איך את ?״ היא שאלה מחייכת אליה , אור חייכה חזרה וחיבקה אותה שוב .
״הדרוש זו אלי , החברה הכי טובה שלי , ואני מניחה שאת כבר יודעת מי אלה לפני הצעקות שלך בטלפון..״ אור אמרה מצחקקת , אז כבר הייתי בטוח שהיא דיירקשנית.
״כן אני יודעת מי הם .. היי , אני הדר״ הדר הלכה אל אלי וחיבקה אותה , ואז אנחנו חיבקנו אותה .
״קיידי״ קיידי הלכה אל אור ואלי וחיבקה אותן .
״היא החברה שלי !״ לואי צעק .
״והחברה הכי טובה שלי!״ צעקתי גם מקבל מלואי מבט בגלל שהרסתי לו את הרגע ואז מיד אחריו צחוק .

נקודת מבטה של אור –

״אז הדר , מי הפייב שלך?״ קיידי שאלה מחייכת . היינו ארבעתנו בספה קטנה בקצה המכון כושר , מדברות וצוחקת .
״ניילר״ היא אמרה עם חיוך .
״אני יכולה לגרום לזה לעבוד ..״ מלמלתי והן צחקו . ראיתי את אלי עם מבט קצת מבואס , שכחתי לגמרי שהיא אמרה שהיא שמה עין על הארי ונייל ! טוב אבל עדיין יש לה את הארי ..!
״על מה אתן בנות צוחקות ?״ שמעתי קול מאחורי וסובבתי את הפנים שלי אחורה , מוצאת את הארי עם חיוך מעושה על פניו . מה הוא מתכנן ?!
״הדר חושבת שניילר חמוד..!״ קיידי אמרה צוחקת .
״אני יכול לגרום לזה לעבוד..״ הארי אמר וצחקנו .
״זה בדיוק מה שאני אמרתי !״ אמרתי פורעת את התלתלים שלו .
״אממ אני יכול לדבר איתך .. אממ .. לבד ..?״ הארי שאל קצת מהסס . הבנות הבינו את הרמז והלכו , ואני זזתי הצידה מפנה לו מקום בספה .
״על מה אתה רוצה לדבר ?״ שאלתי מחייכת . הוא נראה דיי לחוץ .
״אני חושב שזה הזמן המתאים להגיד לך את זה אבל אני לא יודע איך להגיד לך את זה ..״ הוא מלמל .
״רק .. את תביני כשתראי את זה..״ הוא אמר מוציא מהכיס שלו צמיד . צמיד כמו שלי ! יש לו צמיד כמו שלי ? למה יש לו צמיד כמו שלי ?? צמיד כמו שלי יש רק ל.. הארי. אז הארי הזה זה החבר הכי טוב שלי מהילדות ?
״ממתי אתה יודע ?למה לא סיפרת לי?״ אמרתי את מה שהיה בראשי בכעס קצת מוגזם , מודעת לזה שכשאני כועסת או עצובה קשה לי לשלוט בעצמי . אם תגידו שיש לי בעיות , אני אסכים – ככה נולדתי , ועם כל מה שעברתי , כבר הפסקתי לנסות לשלוט בזה , זה משתלט עליי . ועכשיו ,אני מחפשת אותו כבר יותר מעשר שנים, ועכשיו הוא נזכר ?
״כשניפגשנו ראיתי את הצמיד שלך וכבר ידעתי שזו את … לא ידעתי מתי לספר לך ! פחדתי שתגיבי כמו שאת מגיבה עכשיו..״ הוא מלמל .
״אבל למה ? כאילו שזה משנה לך אם אני כועסת או לא ! מה לעזאזל עובר עלייך הארי ? אם אתה באמת הארי מגיל 4 אז אתה השתנית .הוא אף פעם לא היה משקר לי !״ אמרתי לו כבר לא מנסה לשלוט על הפעולות שלי – לוקחת את התיק ויוצאת משם כשהדמעות מתחילות לזרום . אני יודעת שהגזמתי אבל באמת , אם הארי מגיל 4 היה פה , הוא בחיים אבל בחיים לא היה משקר לי ! הוא בחיים לא עושה את זה ! ואין מישהו שלא שמע על זה שהארי סטיילס הוא זה שרודף אחרי בנות בלי הפסקה ! הוא השתנה מקצה לקצה ..! וקשה לי להודות בזה כי תאמינו לי אני מנסה , אני מנסה להבין אותו , הוא לא רצה שאני אכעס אבל הוא ידע שזה יקרה ! הוא הרי מכיר אותי ! אז למה לא להקדים עם זה ולגמור עם זה מהר ?! הוא חושב שזה כיף לי לכעוס ?! הכל פשוט ממלא אותי ומתפוצץ ! אבא שלי , אמא שלי , הארי , יש עוד משהו בחיים שאלוהים רוצה לדפוק לי ?! ועם הבעיות שלי , כל הרגשות פשוט מתערבבים .רצתי למלון , נזכרת שאני עכשיו גרה אצל הבנים . בלי רצון נכנסתי לחדר שיועד לי . צפוי שיהיה ליד של הארי חוץ מזה שהוא ליד אלי . זה כאילו שהחיים רוצים שאני יתפוצץ . כאילו כל העולם נגדי . למה הייתי חייבת לפגוש את הארי ?! למה האבא המפגר שלי היה חייב להיות אלכוהוליסט דפוק ?! ולמה אמא שלי צריכה להיות כלכך אנוכית ?!?! החיים דפוקים . נשכבתי במיטה שלי , בוכה את נשמתי על למה אני פה בכלל ולמה באתי לטיול הזה , למה אמא שלי לא מתקשרת להתנצל ולמה אני בכלל נמצאת בעולם המגעיל הזה .. לא נרדמתי , אני גם לא חושבת שמרוב מחשבות אצליח להירדם . כל שניה נושא אחר קופץ לי לראש ומעסיק אולי לעוד כמה שעות . הפתרונות לא באים , אני פשוט מבולבלת ולחוצה וכועסת ומדוכאת ועוד כלכך הרבה רגשות לא מוסברים . אני נסערת . אי אפשר כבר לשלוט ברגשות שלי אחרי שאני כועסת או עצובה , הם פשוט מתפרצים בכל צורה אפשרית . זו אות הבעיות שלי , אני לא יכולה לשלוט בזה , זה פשוט..יוצא. אחרי כחצי שעה נשמע תקתוק בדלת . לא רציתי שידברו איתי ולא רציתי שישאלו מה קרה , ובמיוחד לא רציתי שזה יהיה הארי . עשיתי את עצמי ישנה , ולדעתי הצלחתי בזה . החזה שלי עלה וירד בנשימות כבדות , חבל שלא טרחתי לנגב את הדמעות על פני , כי מי שלא נכנס עכשיו לחדר , ראה שבכיתי וניגב לי את הדמעות עם האגודל שלו . זה היה חמים . לא זזתי , אני לא רוצה להרוס את ההצגה הזאת , אבל עברה בי צמרמורת . מי זה ? מי זה שמעביר בי צמרמורת ככה ? תמיד כשאני ישנה עוברות לי בראש מחשבות מכל סוג . אהבה , משמעות החיים , וגם מחשבות דיכאוניות למיניהן , גם הגרועות ביותר . בעצם הבנים ׳הצילו׳ אותי . כל שנה בתאריך הזה , היום שאבא שלי מת בו , הייתי מסתגרת בחדר שלי , לא יוצאת ממנו ונועלת את הדלת , והייתי רק יושבת בקצה החדר וחותכת את עצמי . ההרגשה הזאת שכשהודיעו לי שהוא מת , הבילבול , הפחד , השמחה , הכעס , הכל השתלב ביחד להרגשה אחת ופשוט נדבקה לי לגוף ודיכאה אותי יותר משכל הרגשה אחרת יכלה . אז זה נהיה הרגל כזה . כל שנה ביום הזה . אבל כנראה ׳שהמסורת׳ הזאת כבר נהרסה כי עוד מעט עובר היום , ולא , אני לא פגעתי בעצמי . המילים -עוד מעט- עברו לי בראש . אבל לא . אני לא . אני לא יכולה . יש את אלי , וכנראה שגם הדר וקיידי יבואו לפה , או שהם כבר פה , בגלל מי שבא לפני שניה וניגב את הדמעות שלי . רק לחשוב על זה העביר בי צמרמורת . מעניין מי זה היה .. כנראה שאני לא אדע . שמתי לב שהחדר ריק שוב וקמתי , מתיישבת , המחשבות חוזרות אליי . משהו בי המשיך להגיד לי , כמו בכל שנה , ׳ אבא שלך היה רוצה שתעשי את זה׳ ׳תקשיבי לאבא שלך׳ ׳הוא תמיד צודק׳ . הוא תמיד צדק .. הוא צודק גם עכשיו? כדאי לי ? התחלתי לשמוע קולות מהחדר שליד , החדר של הארי . מכיוון שהיה שקט יכולתי לשמוע את אלי שואלת אותו איפה אני . מיד רצתי לשירותים הסמוכים , לא רציתי שימצאו אותי , במיוחד כשאני בדיוק שוקלת אם כדאי לי .. אז כדאי לי ? מה כבר יש לי להפסיד ? זה לא שלמישהו אכפת. על מי אני עובדת ! ברור שלאלי אכפת ! אבל היא יודעת . זה לא יהפוך את זה לקל יותר ? למה כל השאלות האלה !!?!! אני לבד עכשיו . אף אחד לא יכול לראות אותי . אף אחד לא יכול לבוא ולהפריע לי . מצפה לקצת שקט שאולי יבוא ..שוב עשיתי את זה , ושוב לא יכולתי לשלוט ברגשות שלי . פעם נהגתי ללכת לפסיכולוג בגלל הדבר הזה , לא שהוא עזר .

ואז מישהו פתח את הדלת וכמעט גרם לי להתקף לב . הדמעות התערבבו בפתח השירותים. הדמעות דווקא לא מהכאב החד , אלא מהזיכרונות הקשים שלי , לכאב כבר התרגלתי .אבל אז שמתי לב שאלי נכנסה דרך הדלת והיא התחילה לצעוק עליי . היא באמת חשבה שהפסקתי עם זה לפני ארבע שנים . לא רציתי לאכזב אותה , אבל פשוט לא היה לי את החוזק להפסיק . אבל הייתי בת 13! אפילו את המילה חוזק לא ידעתי . היא פשוט לא הייתה בלקסיקון שלי כלכך הרבה שנים .
״תניחי את זה עכשיו ! את הפסקת עם זה לעזאזל ! את הפסקת !״ היא צעקה . אז כבר כולם רצו לפתח של השירותים עם מבטים לא מאמינים . עשיתי את זה אוקיי?! תפסיקו עם המבטים האלה ! חשבתם למה אני תמיד לובשת ארוך ? כדי שלא תראו את הצלקות המפגרות האלה ! אז דיי ! דיי להסתכל עליהן .
״קומי ! קומי עכשיו !״ אלי צעקה שוב . אבל לא היה לי את הרצון לקום .אני לא מאמינה שבאמת נתתי לנייל ולואי וזאין וכל הבנות לראות אותי ככה , ובמיוחד לא להארי.. במיוחד לא לו . הם רק עמדו שם , מסתכלים עליי בוכה את נשמתי ללא שום קול , לא מראה שום רגש שהוא לא כעס ועצב . אלי ניסתה לדבר איתי , היא היחידה שכבר ידעה מה גרם לי להפסיק בפעם הקודמת . היא הייתה ככה גם , אפילו גרוע יותר . כל פעם שהיא הייתה חותכת אני הייתי מנסה לגרום לה להפסיק ובדיוק ההפך . אז הבטחנו אחת לשניה שנפסיק . אבל אני לא קיימתי את ההבטחה שלי ..
״תני לי את זה ..!״ אמרתי לה כשהיא לקחה את החפץ מידי .
״לא !״ היא אמרה אבל אז כבר לקחתי לה אותו . ליאם בא , ורץ לשבת ליד אלי , בדיוק מולי . לא יחסתי לזה חשיבות , רק הופתעתי שבאמת אכפת לו , לא יותר מזה .
״ תביאי לי את זה עכשיו ! את הבטחת לי!!״ היא אמרה עכשיו גם מתחילה לבכות קצת , לא מראה את זה . היא הצליחה לקחת לי את החפץ אבל הפעם הצמידה אותו ליד שלה
״לא !! תעזבי את זה !!!״ צרחתי עליה . אני לא מוכנה שהיא תחזור לזה ! אני אף פעם לא עזבתי את זה , אבל היא ? היא כן עזבה !
״אז תבטיחי לי שוב ! הפעם באמת ! אני לא מוכנה שנחזור לזה שוב !״ היא צעקה אליי
״תעזבי את זה !!! אלי ..״ הקול שלי נשבר כבר .
״אני מבטיחה . בבקשה תעזבי את זה ..!״ הקול שלי היה חלש .

פרק 11-❤❤❤ פרק כפול❤❤❤

״את באה עכשיו !״ היא אמרה עוזבת את החפץ וזורקת אותו ליד הפח , לוקחת אותי למקום לא ידוע כשאני עדיין בשוק.
״לאן אנחנו הולכות ..?״ שאלתי
״לדבר על זה״ היא אמרה בקצת כעס והובילה אותי לחדר שלה . שניה לפני שיצאתי מהחדר סובבתי את הראש שלי מסתכלת על השירותים . זה באמת לא היה המראה הכי נעים . אני לא מאמינה שהם באמת ראו אותי ככה .. אף אחד לא אמור לראות אותי ככה .
״את אמרת שהפסקת ! שאת הפסקת ! אני רוצה לשמוע למה שיקרת לי !״ היא אמרה בכעס .
״לא יכולתי .. הייתי חלשה אלי .. הייתי בת 13 ..! ולא רציתי שתמשיכי עם זה ..״ אמרתי .
״אני מצטערת שזה ככה .. אני ממש מצטערת .. בואי , הולכים לטפל לך ביד״ היא אמרה מתעשתת על עצמה ולוקחת אותי שוב אל השירותים , כולם עדיין היו שם , בשוק ממה שקרה עכשיו . אני בטח נראית להם כמו משוגעת שצריכה טיפול . מצוין ..
אלי נכנסה לשירותים סוחבת אותי אחריה וסוגרת את הדלת כמעט עד הסוף .
״אח לעזאזל ..זה כואב ..״ מלמלתי
״אני בטוחה שמה שקרה כאן לפני כמה שניות כאב יותר ! תרגיעי זה רק מים !״ היא אמרה
״בבקשה לא.. אני יכולה לעשות את זה לבד ! ״ מצאתי את עצמי צועקת את זה . אלי הסתכלה עלי ויצאה משם . לא הייתי צריכה להגיד את זה ..!
״אלי ..״ מלמלתי אבל היא לא שמעה אותי . הסתכלתי על הידיים שלי , אדומות , ומצולקות . אז ראיתי מישהו נכנס , לא טרחתי להרים את הראש אבל כבר ידעתי שהיחיד שיש לו את האומץ להיכנס לכאן היה ליאם .
״תעזבו אותי לבד .״ אמרתי בקרירות .
״תני לי לעזור לך ..!״ שמעתי את הקול של זאין.
״לא. זה כבר יפסיק לכאוב מתישהו. אתה יכול ללכת, אני לא צריכה עזרה !״ אמרתי שוב בקרירות .
״תפסיקי ! את כן צריכה עזרה !״ הוא אמר בכעס ורוגע בו זמנית.
״לא אני לא ! תשאירו אותי לסבול בשקט ..!״ צעקתי . הוא לא הקשיב והתיישב לידי .
״זה בגלל הארי ? הוא דואג שם . הוא חושב שזה בגללו״ זאין אמר ברוגע .
״למה שזה יהיה בגללו ?! זה האבא המפגר שלי ! הכל רק בגללו !!״ אמרתי מתעצבנת .
״מחר זה יום חדש , הכל יעבור. כל הרגשות וההרגשה המגעילה יעברו.. את תהיי בסדר, אני מבטיח״ הוא אמר וחיבק אותי . שתקתי , לא יודעת מה להגיד .
״את צריכה להתעודד , כבר מאוחר , בואי לחדר שלי , אני לא רוצה שתיהי לבד״ הוא אמר לוקח את היד שלי ואני עם המבט ברצפה .
״בואי , תנוחי, אני כבר חוזר״ הוא אמר וסימן לי ללכת לישון במיטה שלו . הייתי שניה מלהירדם כשהוא נכנס לחדר עם כוס מים .
״היי , קחי״ הוא אמר והגיש לי את הכוס
״תודה״ אמרתי .
״את אממ.. רוצה לדבר..? אני ממש לא טוב בדברים האלה..״ הוא מלמל .
״זה .. זה בסדר.. זה רק אבא שלי..״ אמרתי . הוא שתק לרגע .
״בגללו הצלקת הזאת על הגב שלך?״ הוא שאל מתיישב ישיבה מזרחית בדיוק מול איפה שהראש שלי שהיה מונח על הכרית היה .
״כן״ עניתי בקצרה .
״הבטחת לאלי שלא ..תעשי את זה יותר נכון ..? למה עשית ?״ הוא שאל מתרכז בכל מילה שיוצאת לו מהפה .
״בחיים לא הפסקתי .. אבל כדי שהיא תפסיק הייתי חייבת גם . בגלל זה שיקרתי לה ..״ אמרתי כבר מרגישה את עיניי מתמלאות בדמעות .
״אבל.. למה ?״ הוא שאל .
״אבא שלי מת היום .. טוב לפני כמה שנים ..הוא היה מרביץ לי ומקלל אותי , אני לא זוכרת מאיפה הצלקת שעל הגב שלי , רק שהיא ממנו , וכל שנה מאז שהוא מת אני מבולבלת ומדוכאת , ואני פשוט .. חותכת .. כל שנה בתאריך הזה ..מנסה להעביר את ההגשה המגעילה הזאת ולפחות להחליף אותה בהרגשה אחרת ..״ הסברתי לו מוחה דמעות מעיני .
״זה כואב ?״ הוא שאל כשהביא טישו והתחיל לנקות את היד שלי .
״כן..״ אמרתי נושכת את שפתיי בחוזקה ומשתדלת לא להאנח מכאב .
״היי תיזהרי על השפתיים שלך , את פוגעת בהן״ הוא אמר מעביר אצבע על השפתיים שלי שניהיו אדומות . שוב הצמרמורת הזאת . למה אני מרגישה אותה ?
״גם.. גם את מרגישה את זה ?״ הוא שאל עיניי נפתחו . גם הוא הרגיש את הצמרמורת הזאת ? זה לא רק אני ??
״א.. אני .. זאין אני לא יו…״ גמגמתי לחוצה מהשאלה . אבל הוא עצר את משפטי עם השפתיים השמנמנות שלו על שלי . ההרגשה של השפתיים שלו הייתה חמימה ומרגיעה , כלכך שונה ממה שעבר עליי אמש . היא הייתה נעימה , אבל לא יכולתי להפסיק לשאול את עצמי אם זה אותו הדבר אצלו .תמיד איכשהו הייתי יוצאת פגועה מדברים כאלה. היו ניצוצות , היו רגשות בנשיקה הזאת , אבל לא יכולתי לדעת אם הוא צמא לעוד כמוני . נישקתי אותו גם , אחרי שיצאתי מהשוק . הוא סגר את עיניו כשהתחלתי לנשק אותו בחזרה , כאילו מתענג על כל רגע . למה זה ? לא ידעתי . היד שלו עלתה והונחה על הלחי שלי , מונעת ממני להתנתק מהנשיקה , לא שהתכוונתי ..
״זאין…״ אמרתי חסרת אוויר .
״אנ.. אני מבין .. אני .. ״ הוא אמר במהירות עם עיניים עצובות ובדיוק אז כבר הספקתי לנשום ולחזור לנשק אותו . הפעם הוא היה זה שבשוק . תהיתי לעצמי אם רק השפתיים שלו ממכרות כלכך . תהיתי אם השפתיים שלו עם שלי אמור להרגיש נכון . תהיתי אם זה מרגיש נכון . אבל זה כן , ידעתי את זה .
״את מדהימה,״ הוא אמר כשהתנתקנו .
״וחזקה , ויפה , ואני מחבב אותך״ הוא אמר מחייך חיוך ביישן .
״תודה אבל אני לא חזקה , ואני מחבבת אותך גם״ אמרתי מחייכת . אף פעם לא הרגשתי ככה . והוא גרם לי לחייך . אני תמיד ׳מתגברת׳ על זה שאני חותכת מהר מאוד , כל דבר קטן יכול להפוך את המצב רוח שלי אחרי דבר כזה . אני לא שולטת על הרגשות שלי , למדתי לחיות עם זה .
״אפשר ..להכיר אותך יותר טוב ? אני באמת לא יודע למה אבל .. אני ממש רוצה להכיר אותך , לדעת עלייך הכל״ הוא אמר מתבייש ממה שיצא לו מהפה .
״ברור״ אמרתי עדיין עם החיוך . ממתי בן אדם יכול לגרום לי להרגיש ככה ? לגרום לי לחייך ? סימנתי לו להתיישב לידי במיטה וכך הוא עשה .
״עם מה להתחיל ? השמח ..? או העצוב ?״ שאלתי כשהחיוך ירד , עם הזכרונות .
״איך את רוצה להרגיש ? שמחה ? או עצובה ?״ הוא שאל . התחלתי לספר לו הכל אל עצמי ובאמת הרגשתי שאנחנו מתחברים , הוא הקשיב לי והנהן – ואהבתי את זה שמישהו מקשיב לי כי אכפת לו .
״ואתה יודע מה הקעקועים שלך מזכירים לי ?״ סיימתי את ההסבר שלי .
״מה הקעקועים היפים -מאוד- שלי מזכירים לך יפה ?״ הוא אמר גורם לי להסמיק.
״תמיד רציתי קעקוע..״ אמרתי והוא חייך .
״אז מחר נלך לעשות אחד , אני גם יעשה״ הוא אמר וחייכתי .
״מה אתה תעשה ?״ שאלתי .
״ממ אני לא יודע , מה את תכננת ?״ הוא שאל
״I'm always there for me״ אמרתי (זה אמיתי ^_^)
״עמוק״ הוא אמר מחייך . כבר הייתי עייפה ומצאתי את עצמי מפהקת ומניחה את הראש על הכתף של זאין.
״את עייפה נסיכה ?״ הוא שאל גורם לי שוב להסמיק.
״אל תקרא לי נסיכה .. וכן אני עייפה..״ אמרתי שמה את הראש שלי עליו מדגישה שאני רוצה לישון.
״בואי לכאן נסיכה״ הוא אמר גורם לי לגחך . הוא פתח את הידיים שלו מסמן לי לשים את הראש שלי על החזה שלו . כך עשיתי .
״תודה שגרמת לי להרגיש טוב יותר זאין , לא כולם מצליחים..״ אמרתי והוא חייך . החיבוק שלו היה חמים ותוך שניות הוא נרדם , הנשימות הכבדות שלו על הראש שלי . אחרי כמה שניות גם אני נרדמתי , אבל לקול משהו אחר – הבכי של .. הארי ..?