אהבה אסורה❤ על וואן די פרק 18(: קצת קצר

נכנסתי אל החדר והדלקתי את האור , השמש כבר התחילה לצוץ בחוץ והשמיים נצבעו בצבע יפיפה . החלטתי שאני צריכה קצת שעות שינה והלכתי אל המיטה שלי , נשארת שם קצת עד שנרדמתי לכמה שעות טובות . כשהתעוררתי המשפט היחיד שעבר לי בראש היה ׳זה היום האחרון פה!׳. לא ידעתי מה לעשות , רבתי עם הארי וזאין , לא לשכוח את אלי שממש התנתקה ממני לגמרי , משהו שלא היה ברור לי למה. אני מניחה שעם שאר הבנים אני לא אוכל לבלות את היום האחרון מכיוון שאצטרך לראות את הארי וזאין , כך שנשארו לי הדר וקיידי . כבר הייתי מוכנה נפשית שזה הולך להיות יום ארוך מאוד , ושהמפגש הקטן עם קייט לא קרה סתם , היא בטח השיגה את מה שהיא רצתה.. אני.. פיג׳מה..שרוולים קצרים .. כועסת… אוי לעזאזל ! שרוולים קצרים ! אוח .! אין לי כוח להתמודד עם כל זה שוב .. מאז ׳המקרה׳ , אני כבר לר מפחדת להסתובב איתן גלויות , הבנים והבנות כבר ראו אותן לא ? מה יש לי להסתיר ? בכל מקרה החולצה מכסה את זאת שעל הגב שלי . זה עדיין מפתיע אותי שאני לא יודעת איך יש לי אותה , ברור שהיא נגרמה על ידי אבא שלי , אבל השאלה היא איך , למה , מתי ? התקשרתי לקיידי והדר ונפגשנו בקניון אחרי שהתלבשתי בבגדים קצת יותר מתאימים ליציאה לקניון וכמובן שסידרתי את השיער שלי , שמה קצת איפור , ויוצאת לקניון. הבנות כבר היו שם.
״היי קיידי , הדר״ אמרתי מחבקת אותן , לפחות איתן אני אוכל לבלות את היום האחרון שלי..
״היי אורוש״ הן אמרו בהתרגשות . הרבה זמן לא יצאנו ככה .
״אני לא מאמינה שזה היום האחרון שלך ! מה נעשה פה בלעדייך ?״ הדר אמרה וחיבקה אותי שוב , חייכתי וצחקתי קצת.
״אתן תסתדרו מעולה כאן בלעדיי..!״ אמרתי מחייכת. עשינו קניות , דיברנו , והגענו לנושא אחר.
״קיידי מה איתך ולואי לאחרונה ? הוא נראה קצת מוזר״ הדר שאלה.
״הכל בסדר . מה זאת אומרת נראה מוזר ?״ היא שאלה.
״אני לא חושבת קיידי , לא היית איתו כבר שבוע וחצי והוא דיי דואג , הוא חושב שמשהו קרה״ אמרתי לה והיא השפילה את המבט שלה.
״אוח.. טוב אני חוזרת חזרה עם ההורים שלי לנו יורק ..! ואני לא טיפוס של ׳יחסים מרחוק׳ אם אתן מבינות אותי אבל אני לא רוצה לשבור את הלב שלו..!״ קיידי נאנחה וחיבקתי אותה.
״אנחנו נסביר לו ! אל תדאגי ! הכל יהיה בסדר ..! אנחנו נסדר את זה לפני שאני אלך , אני מבטיחה לך!״ אמרתי וחיבקנו אותה שוב. היא חייכה.
״יודעת מה ? אני יתקשר אליו עכשיו!״ הדר אמרה. ושלפה את הטלפון שלה , היא התקשרה ללואי.
״לואי ? היי , תקשיב , זאת הדר ואני פה עם אור וקיידי . וקיידי צריכה לדבר איתך״ היא אמרה . יכולתי לשמוע מהקו השני את לואי ממלמל ׳לעזאזל׳ קצר כשהטלפון הועבר לקיידי.
״לו׳.. אני עוזבת לנו יורק״ היא אמרה את זה בלי לחכות או לבזבז זמן נוסף. וואו יש לה אומץ .
״ואת נפרדת ממני נכון ..?״שמעתי את לואי . הוא נשמע על סף דמעות .
״אני אוהבת אותך לו׳ אבל זה לא יעבוד מרחוק..״ היא אמרה לו והיו לה כמה דמעות על הלחיים הורדרדות שלה.
״אני אוהבת אותך לו׳״ היא אמרה וניתקה . היא מחתה כמה דמעות וחיבקנו אותה חיבוק קבוצתי . היא באמת אהבה אותו אבל אני מסכימה איתה שקשר מרחוק לא עובד בצורה מוצלחת . משום מה זה הזכיר לי את הארי . את ׳הנשיקה׳ אם אפשר לקרא לה ככה , זה היה יותר כמו – השפתיים של הארי על שלי ושניה אחר כך הן לא.
אחרי יום ארוך של קניות עם הבנות וניסיונות דיי מוצלחים לעודד את קיידי , חזרתי לחדר שלי במלון. לקחתי את הטלפון שלי – ששכחתי בחדר – וראיתי שיש לי אקבע הודעות קוליות מהארי. לא רציתי לשמוע את התירוצים שלו, אבל רציתי לשמוע . הייתי דיי מבולבלת . אבל לבסוף לחצתי על ׳השמע׳ וחיכתי שקולו של הארי יבקע מהמכשיר.

״אממ אור ? את שם ? טוב אני מניח שלא כי לא ענית לי.. טוב רק רציתי להגיד שאני מוכן לתת לך הסבר , אבל זה קצת קשה להסביר את זה , אז החלטתי להקליט את זה במקום להגיד לך את זה ,כי אני לא כלכך טוב בדיבורים . תעברי להודעה הבאה.״ קולו של הארי נתפס בזיכרוני ועברתי להודעה הבאה , לוחצת על ׳השמע׳.

״אני״ היה כל מה שהוא הקליט , אז עברתי להודעה הבאה . חוזרת על הפעולות ולוחצת על ׳השמע׳ פעם נוספת.

״מחבב״ שמעתי עוד פעם מילה אחת , התחלתי לחשוב שמשהו לא בסדר בטלפון שלי עד ששמעתי את ההודעה הבאה.
״אותך .
אני – מחבב – אותך״ חייכתי לעצמי כי זה היה ממש חמוד מצידו. אבל כמו שאמרתי , גם אם יש לי משהו אליו, יחסים מרחוק זה לא הקטע שלי , תמיד איכשהו הזוגות האלה נפרדים ומישהו נפגע. אני מעדיפה לחסוך מעצמי סתם כאב. אבל לא יכולתי שלא לחייך מהעובדה שהארי בהחלט יפיפה ונחמד , אני לא אכחיש ואגיד שהוא לא מעניין אותי , כי הוא כן מעניין אותי . אני עדיין לא בטוחה אם כחבר הכי טוב או כקצת יותר מזה . אני לא רוצה שנריב ואז לא יהיה לי לאן ללכת, לא יהיה את הארי שיהיה לצידי כי הוא יהיה פגוע כמוני . חשבתי על זה הרבה , אני תמיד מרבה בלחשוב לפני פעולות משמעותיות בחיים שלי, ואנו מתכננת הכל לפני . כזאת אני , חייבת שהכל יהיה מסודר ומאורגן בראש שלי ואם הראש לא מסודר , אני יכולה להשתגע. החלטתי שאני לא רוצה את זה. אני לא צריכה את זה.
הוא נחמד והכל , אבל גם אם איי פעם הייתי רואה אותו בצורה אחרת , זה לא היה מסתדר ושנינו היינו יוצאים פגועים. אבל לפחות אני יודעת שאם דעתי תשתנה , אני תמיד יכולה להתקשר אליו ולדבר איתו , לא על הרגשות שלי אלה סתם על נושאים שבאים , וזה תמיד עוזר שאת יודעת שאת יכולה לדבר עם מישהו מתי שאת צריכה ושהוא יהיה שם בשבילך. אפילו שחזרה בבית בלונדון , יש לי המון ׳חברים׳ , אבל אני לא אדבר איתם באמת על מה אנח מרגישה , אף פעם. אולי אמא שלי. איך הגעתי לנושא הזה ? כנראה שדעתי הוסחה מהארי , אני אסרב .
מערכת יחסים מרחוק ? אני לא חושבת.
שנאה ממעריצות ? אני לא רוצה.
להיות מזוהה כ׳החברה של הארי סטיילס׳? לא במשמרת שלי.