אהבה אסורה❤ על וואן די פרק 17(;

השעה הייתה 10 בבוקר וכבר הייתי ערה , הייתי עסוקה בלחשוב על מה אני עושה עם זה שזאין גם בא היום לאזכרה של אבא שלי . אני לא רוצה לראות אותו ! לא אחרי איך שהוא השתמש בי ככה ! אבל אין לי גם את האומץ להגיד לו לא להגיע . דיברתי עם הארי בטלפון כמה פעמים , לחוצה קצת ממה שצריך לבוא .
10 דקות לאחר מכן הארי וזאין היו בפתח של החדר שלי , הארי מחייך אליי וזאין לא יוצר קשר עין . הבנתי כבר שהוא מצטער אבל זה לא עוזר או מכפר על מה שהוא עשה. הגענו למקום , תמיד שנאתי אזכרות , זה מעביר בי צמרמורת . אבל זה לא שהייתה לי ברירה אם לבוא או לא לבוא . הנחנו שם זר פרחים קטן , למרות כל הזכרונות הרעים שלי מאבא שלי , למרות כל מה שהוא עשה לי , לנו , הוא היה בן אדם . ואני אתייחס אליו כאילו שהוא היה בן אדם רגיל . אחרי הכל , אני לא אוכל לראות אותו שוב . לא נשארנו שם המון זמן . בכל זאת הרגיש לי לא בנוח שזאין שם . הייתי בטוחה שהוא יוותר . אבל לפחות הארי היה שם כדי להפיג את המתח בינינו . אבל כנראה שזאין לא היה מרוצה מזה , אחרי כמה דקות הוא הלך . ונשארנו אני והארי . הלכנו הפעם ברגל חזרה למלון , המזג אוויר היה נעים ככה שלא הייתה בעיה ללכת ברגל .
״מתי אתם חוזרים ללונדון ? אתם לא ממשיכים עם הסיבוב הופעות ?״ שאלתי מנסה לפתח שיחה .
״יש לנו פה עוד שבוע או קצת יותר , תלוי בהנהלה ואז אנחנו ממשיכים עם הסיבוב הופעות . מתי את חוזרת ?״ הוא שאל .
״עוד יומיים״ אמרתי קצת בעצב . אני חייבת להודות שלמרות כל הבלגן שהיה פה , היה לי ממש כיף .

נקודת מבטו של הארי –

״מה הולך עם זאין ?״ שאלתי שם לב לחוסר נוחות שלב כשהזכירו את שמו.
״אמ.. מ.. מה הולך עם זאין?״ היא שאלה בתמימות.
״אור .. את יודעת על מה אני מדבר . מה הולך ? למה הוא ככה? הוא גם לא דיבר איתי כל היום, זה לא רגיל אם תשאלי אותי״ אמרתי .
״אה..אממ הארי תקשיב , אממ אנשים חושבים שאנחנו .. ביחד .. וזאין בטח כועס או משהו כזה .. אבל זה מוזר כי הוא יודע שאנחנו רק חברים .. אוף הכל מסובך מדי״ היא אמרה נאנחת . חיבקתי אותה והמשכנו בדרכנו .
״אני רוצה לעודד אותך קצת ,נשאר לך רק כמה ימים פה.. רוצה נעשה היום לילה לבן ? נלך להמון אתרים פה ונאכל , ואז נחזור למלון ונראה סרטים עם פופקורן וסוכריות ?״ שאלתי , יודע בדיוק מה היא אוהבת .
״כן ..! זה רעיון מעולה !״ היא אמרה מתלהבת ומחייכת אליי חיוך גדול .
״אז קבענו, אני אבוא לחדר שלך בתשע?״ אמרתי מוודא שהשעה מתאימה לה.
״אוקי, נתראה אחר כך״ היא אמרה מחייכת ואז כבר הגענו למלון והיא נכנסה לחדרה כשאני לשלי.
״מה השעה ?״ שאלתי את לואי שהיה הראשון שזיהיתי. הוא היה נראה מוטרד ממשהו.
״אממ.. אני חשוב שחמש״ לואי מלמל אבל כבר היה חושך , אני לא חושב שחשוך בחמש .
״לא משנה אני אבדוק… מה קרה? זה נראה כאילו משהו מפריע לך, עוד פעם קיידי?״ שאלתי אנח ממספר הפעמים שהוא יושב ככה וחושב , רק בגללה . פתחתי את הטלפון שלי רואה שעכשיו כבר שמונה .
״אני פשוט לא יודע. לא דיברנו כבר יומיים ולא ראיתי אותה באה לכאן בכלל , אפילו לא לזאין ! לעזאזל אני לא יודע מה לעשות!״ הוא אמר בועט בספה בכוחניות.
״היי לו׳ תרגיע , אני בטוח שהיא עם המשפחה שלה או החברים שלה ושהיא תחזור , ואם לא היום אז תתקשר אליה.. אל תהייה נמושה״(אני פשוט אוהבת את המילה הזאת><) אמרתי לו במבט רציני
״אממ אוקיי.. תודה האז .. רוצה לראות סרט אחר כך?״ הוא שאל
״מצטער , קבעתי עם אור״ אמרתי פורע את השיער שלו ועולה לחדר שלי להתארגן . זה לא שרני צריך להיראות טוב , הרי כבר מאוחר , אני לא חושב שהפפרצי יעקבו אחרי בשעה כזאת ..בכל זאת לבשתי טי שירט וג׳ינס שחור, חובש לראשי כובע צמר אפור ושם נעליים . לאחר כמה דקות של סידורים אחרונים, יצאתי לכיוון החדר של אור.
״היי הארי ..! אז הולכים?״ היא שאלה מחייכת . הנהנתי והתחלנו ללכת לכיוון המכונית שלי.
״קודם כל נלך לאכול , אחר כך תכננתי לראות סרט במלון ,אולי יותר מאחד ואני לא יודע , לדבר או אפילו לשיר״ אמרתי והיא חייכה , כך שהסקתי שזוהי תשובה חיובית.
״נשמע נהדר , אז קודם אוכלים?״ היא שאלה מחייכת.
״כן , הנה אנחנו פה, אני יודע שאת לא הכי אוהבת מסעדות יוקרתיות כאלה ובגלל זה אנחנו ב..מקדונלדס !״ אמרתי מתעכב קצת במילה האחרונה . היא חייכה וחיבקה אותי , היא באמת לא הכי טיפוס של מסעדות כאלה .
״ תודה הארי זה מאוד מתחשב מצדך״ היא אמרה צוחקת קצת.
״אז איזה סרט כדאי שנראה אחר כך?״ שאלתי לאחר שהזמנו והאוכל הגיע במהירות.
״לא אכפת לי, העיקר לא סרטי אימה !״ היא אמרה וגיחחתי . היא באמת פוחדת מסרטי אימה ?
״פחדנית !״ אמרתי לה וחייכתי חיוך מנצח כשהיא התעצבנה .
״זה לא הולך לך סטיילס״ היא עלתה עליי וחייכה לעצמה כשחזרה לאכול . שווה לנסות.
״אני חייבת להודות שאני בטוחה שהולך להיות כיף , חבל שנשארו לי רק יומיים כאן בוושינגטון . אני אתגעגע אליכם״ היא אמרה וחייכתי.
״אני אתגעגע גם, אני שמח שזכיתי להכיר לך את הבנים״ אמרתי לה וחיבקתי אותה . אני באמת מצטער שהיא צריכה ללכת.
״אתה תלווה אותי בשדה תעופה?״ היא שאלה וצחקתי.
״את שואלת בכלל ? גם אם היית אומרת לי לא לבוא הייתי בא !״ אמרתי לה צוחק עוד קצת .
״אז חוזרים למלון?״ שאלתי והיא הנהנה . חזרנו למלון , אמא שלה לא הייתה בחדר שלה ככה שיכולנו להיות שם .
״שים איזה סרט שאתה רוצה , לי זה לא משנה כלכך . אני אלך להביא את הפופקורן!״ היא אמרה וחייכה אליי במתיקות .

נקודת מבטה של אור –

״הנה ! זה פופקורן חמאה כמו שאתה אוהב !״ אמרתי מחזיקה את הקערה הגדולה שתכנה יפסיק לשנינו . כבר בתחילת המשפט התיישבתי ליד הארי בספה ובוא נגיד שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי אחרי שעיקלתי את מה שהוא עשה.
״תודה !״ הוא אמר ונישק אולי על השפתיים נשיקה קצרה . מה הולך כאן ?!
״ה..הארי..!?״ שאלתי ממסה להבין למה שהוא יעשה דבר כזה.
״מה ?״ הוא שאל עם אותו החיוך שהיה לו לפני שחזרתי עם הפופקורן.
״הא.. הארי מ..מה זה היה ..?״ שאלתי שוב , לא מצליחה להיפטר מהבלבול ששרע עליי.
״מה היה מה ..?״ הוא שאל שוב . מה הולך פה ..?!?!
״הארי ! למה נישקת אותי .?!״ שאלתי כשנמאס לי כבר לשתף פעולה במשחקים שלו. הוא יודע בדיוק על מה אני מדברת !. הוא לא ענה לי . הוא רק ישב שם והסתכל על הנעליים החומות שלו . למה שהוא יעשה דבר כזה ?! למה שהוא ינשק אותי ?!
״אתה לא הולך לדבר נכון !?״ אמרתי ביאוש כשהוא ל דיבר . הוא רק חייך את החיוך הדבילי שלו .
״אז גם אני לא״ אמרתי קמה . לא הייתי מרוצה מזה שהוא נישק אותי ולא הייתי מרוצה מזה שהוא לא רוצה לתת לי הסבר . אתה לא יכול פשוט לבוא לנשק את מי שאתה רוצה ! זה פשוט.. לא ככה. במיוחד אם זאת החברה הכי טובה שלך! יצאתי מהחדר ומהמקום בכלל , מוצאת את עצמי הולכת סתם ברחוב בשעה 12 בלילה. כנראה ממש הייתי צריכה קפה עכשיו כי מצאתי את עצמי נכנסת לסטארבקס . אפילו לא שמתי לב שהלכתי לכיוון הזה. כנראה שהמחשבות העסיקו אותי. נכנסתי לשם מחייכת אל המוכרת ומזמינה את הקפה עם הקצפת מלמעלה , תמיד אהבתי אותו , חבל שלא מוכרים אותו בסניף שקרוב לבית שלי בלונדון. היא הגישה לי את ההזמנה שלי , אפילו לא היה אכפת לי שאני לובשת עכשיו פיג׳מה שהייתי לובשת בגיל 10 , לא רק בגלל שהיא קטנה וקצרה עליי בשרוולים , אלא גם בגלל שהיא מלאה בציורים של כלבלבים קטנים . אני זוכרת שבאחד הימים התקשיתי לישון והתחלתי לספור את הכלבלבים על הפיג׳מה , ובסוף נרדמתי . חייכתי אליה ושילמתי על הקפה , יוצאת עם הכוס החמה בידי , היא חיממה אותי בהתחשב בעובדה שקצת קר כאן בלילות . היו כמה בנות פה ושם ,לא הבנתי למה הן מסתובבות בשעה כזאת בחוץ , אבל לא העזתי לשאול. הן דיברו איתי והן היו נחמדות . ברור שאם יש מעריצות נחמדות יהיו גם כמה קצת פחות נחמדות .. אבל לומדים להתמודד עם זה . מאז שהתחלתי להיראות יותר עם הבנים בציבור , המון בנות שואלות אותי עליהן , זה לא מפריע ל . אני מבינה את הצורך שלהן לדעת דברים על אלה שהן אוהבות . אני מתייחסת לזה בצורה הגיונית , אני הייתי מסוגלת לאהוב מישהו ולא לרצות לדעת עליו יותר ? ברור שהתשובה כאן היא לא , אז אני אפילו שמחה לענות על השאלות שלהן .
״למה אתן כאן בחוץ ?״ העזתי לשאול כשדיברתי עם חבורת ילדות שהיו קצת יותר צעירות , בנות 9 לפחות , ליוותה אותן נערה בת 19 בערך .
״זה בסדר , הן האחיות שלי , אנחנו בדיוק בדרך הביתה״ הנערה אמרה מחייכת לעצמה , לא ידעתי למה , אבל משום מה לא היה לי אכפת לשאול.
״את נראית שמחה , אכפת לך לספר לי למה ? אולי זה יצליח לעודד אותי גם״ אמרתי מחייכת חיוך חצי מזויף . לא הייתי במצב רוח טוב כלכך אחרי מה שקרה עם הארי.
״זה כלום , צריכה שיעודדו אותך?״ היא שאלה .
״אני קצת מבולבלת .. אפשר להגיד כועסת , לא משהו מיוחד״ עניתי
״שמעתי על אבא שלך , אני מצטערת..״ היא אמרה . רגע מה ?
״איך את יודעת על אבא שלי?״ שאלתי מבולבלת יותר מתמיד.
״או , לא הצגתי את עצמי , אני קייט , אני הבת של העיתונאית של אמא שלך ..לא באמת נפגשנו אף פעם. אני שמחה שנפגשנו עכשיו , מאוחר עדיף מאף פעם״ היא אמרה עם חיוך מזויף . אוקיי היא לא מה שחשבתי שהיא .. כל מי שמקושר לעיתונאים הוא בדרך כלל רוצה רק רכילויות. כבר יכולתי לראות על הפרצוף שלה שהיא מצאה את מה שהיא רצתה . או מצויין. אני בפיג׳מה המביכה שלי .. חייכתי אליה והמשכתי בדרכי. קצת גס רוח מצידי , אבל אני לא אוהבת אנשים כאלה . חזרתי למלון, שומעת את הקול של הארי מתוך החדר שלו ושל הבנים , נשמתי בהקלה ונכנסתי לחדר שלי , יודעת שאני לא אצטרך לפגוש בהארי . אני רוצה שהוא יסביר לי בדיוק למה הוא עשה .. את מה שהוא עשה . למה שהוא ינשק אותי ?