אהבה אסורה❤ על וואו די פרק 12(:

נקודת המבט של הארי –

זה אכל אותי מבפנים . זה בגללי . אני בטוח ! למה הייתי צריך להגיד את זה היום ??? למה לא יכולתי לחכות למחר ?! לזמן שהיא לא הייתה יכולה להישבר ככה בידיים שלי ?! אני הבן אדם הכי מגעיל שיש ..! האשמה אוכלת אותי ! אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה ..! חוץ מהסיבה שבחיים לא באמת ראיתי מישהו כשהוא שבור ככה עד כדי כך שהוא פוגע בעצמו ככה ..! וגם מהסיבה שאם לא הייתי אומר לה את זה היא לא הייתה חוזרת הביתה וניהית מדוכאת ! איזה מין חבר הכי טוב אני ?! נעלמתי לה לעשר שנים ופתאום אני מופיע ומה ציפיתי לעצמי ?! אני בן אדם מגעיל .
״הארי אתה בסדר ?״ שמעתי קול והרמתי את ראשי רואה את אלי בפתח החדר . בכיתי ? כנראה שכן כי כל הלחיים שלי רטובות .
״זה בגללי ! לא הייתי צריך להגיד לה את זה היום ! אני בן אדם מגעיל . פשוט מגעיל״ אמרתי כבר נגעל מעצמי . איך יכולתי לעשות דבר כזה ?!?!
״מה אמרת לה הארי ?״ היא שאלה
״היינו חברים הכי טובים כשהיינו קטנים ואז עברתי לאזור אחר בלונדון , והיום אמרתי לה שאני זה הארי מהילדות שלה והיא כעסה ..״ מלמלתי .
״האז זה לא בגללך , אני מכירה אותה הרבה שנים הארי , זה לא בגללך״ היא אמרה מתיישבת לידי .
״אז בגלל מי זה ?!?! בגלל מי ?!?!״ אמרתי ביאוש
״אבא שלה הארי ! אבא שלה !!״ היא אמרה קצת כועסת
״איך הוא קשור ?!״ שאלתי
״היום לפני כמה שנים הוא מת ! אמרתי לך את זה כבר ! הכל שנה ביום הזה היא עושה את זה .. היא הבטיחה לי שהיא תפסיק אבל כנראה שהיא לא …״ היא אמרה קצת עצובה . נזכרתי במשפט היחיד ששמעתי כשהן היו בשירותים
׳אז תבטיחי לי שוב ! הפעם באמת ! אני לא מוכנה שנחזור לזה שוב׳
אלי אמרה את זה לאור . זה אומר שגם אלי ..? הסתכלתי על היד שלה ואזרתי אומץ להרים את השרוול של הסוודר שלה , היא עצמה את העיניים כאילו יודעת שזה צריך לבוא . וכן , היו שם גם חתכים .
״את ..?״ שאלתי כבר כנראה יודע את התשובה מהיד המלאה צלקות שלה .
״כן .. הפסקתי כדי שהיא תפסיק והיא הפסיקה כדי שאני יפסיק ..״ היא מלמלה .
״את .. את בסדר ?״ שאלתי קצת לחוץ מהמצב שנוצר פה.
״כן הארי , אני התגברתי על זה .. מסתבר שהיא לא .. אבל הארי , תלך אליה , כבר שמתי לב שיש לך משהו אליה הארי , תגיד לה את זה , תסביר לה שלא אמרת לה כי פחדת שהיא לא תרגיש כמוך. היא אף פעם לא התאהבה הארי , היו לה חברים אבל מניסיון שלי כחברה הכי טובה שלה , תאמין לי״ היא אמרה וגרמה לי להנהן בהסכמה . אני כן מרגיש אליה משהו .. אבל זה מה שנשאר מזה שלא ראיתי אותה המון זמן ?
״אני אלך .. תחזרי לחדר שלך , לכי לישון״ אמרתי מנשק אותה במצח והולך לכיוון החדר של אור . היא לא הייתה שם , נזכרתי שאלי לא רצתה שהיא תישן שם בגלל מה שקרה שם היום , הרצפה הייתה עדיין מלאה בדמעות שלה .. המשכתי ללכת ומה שתפס את עיני היה החדר של זאין . לא .. הם לא ..? למה ..? הם .. מחובקים ? וישנים ביחד ? הם .. הם ביחד ? היא אוהבת אותו ? הרגשתי את הלב שלי נטלש מבית החזה שלי ונזרק על הרצפה , מתרסק ונשבר למיליוני חתיכות . למה הרגשתי ככה ? כי אהבתי אותה , זו התשובה היחידה. והיא לא אוהבת אותי .. בגלל זה אני מרגיש ככה .. היא אוהבת את החבר הכי טוב שלי .. עוד יותר כואב .. אבל אני צריך להתחיל ללמוד להסתיר את הרגשות שלי , למרות שכולם יודעים שאני גרוע בזה .. אחרת אני יהרוס לחבר טוב .. אסור לי .. אני צריך ללכת לישון עם הלב השבור שלי .. חזרתי לחדר שלי ונכנסתי למיטה , והתחלתי לבכות שוב .. הדמעות פשוט זרמו ללא קול . אף פעם לא בכיתי ככה עם עצמי בלבד ובשקט של עצמי , תמיד רציתי את התשומת לב ושידאגו לי וישאלו מה קרה . אבל עכשיו לא . רק רציתי את הלבד שלי . אף פעם לא הרגשתי כלכך רע בחיים שלי ..

נקודת מבטה של הדר –

קמתי בבוקר , מנסה לחייך אחרי כל מה שקרה כאן אתמול , כבר הייתי מוכנה לשתיקה המביכה שהולכת לשרור כאן היום . ירדתי במדרגות לכיוון המטבח רואה שם את נייל ואמא של אור ?
״היי״ אמרתי לה
״איפה אור ? אני רוצה לדבר איתה..״ היא אמרה
״היא ישנה , אולי תחזרי פעם הבאה ?״ אמרתי מחייכת .
״אוקיי.. תגידי לה שהייתי פה״ היא אמרה מחייכת אליי גם ויוצאת . חייכתי כשנזכרתי במראה של אור וזאין מחובקים . זה היה לגמרי חמוד ..!
״למה החיוך?״ נייל שאל מאחורי מחפש משהו לאכול .
״לך לחדר של זאין ותראה בעצמך ..! אני בינתיים אכין לך משהו לאכול״ אמרתי והוא חייך בתודה ועלה לחדר של זאין . לא הורדתי ממנו את המבט , מחכה לתגובה שלו .
״אור וזאין ..?״ הוא שאל יורד בשקט חזרה למטבח . החיוך לא רצה לרדת מהפנים שלי!
״אני יודעת נכון ? כלכך חמוד !״ אמרתי מתרגשת
״אז מה את מכינה לי לאכול ?״ הוא שאל עם חיוך ענקי על פניו .
״מה שאתה רוצה קטנצ׳יק״ אמרתי נוגעת באף שלו וצוחקת .
״מממ.. אני אשמח לגלידה ופאנקייק !״ הוא אמר בהתרגשות
״ברור לך שאתה עוזר לי נכון?״ אמרתי
״אוו..! אוף.. מה צריך ..?״ הוא אמר סוחב את עצמו לכיוון המקרר ומוציא מוצרים . לאחר כמה דקות מסתבר שהוא לא הכי עזר ושהוא יותר ישב בשולחן ובהה בי מכינה לו את האוכל . שמת לב לזה וחייכתי לעצמי חיוך חצוף . יכולתי לראות את הלחיים שלו ניהיות אדומות .
״איזה גלידה אתה רוצה קטנצ׳יק ?״ שאלתי מחייכת על הכינוי שהבאתי לו .
״מממ.. וניל עוגיות ! ״ הוא ענה וצחקתי . שמתי לו גלידה מעל הפאנקייקים והוא התחיל לאכול כשאני יושבת לידו ואוכלת גם . תמיד אהבתי גלידה .
״אתה יודע , תמיד היית הפייב שלי״ אמרתי מחייכת אליו כשהוא גם מחייך אליי.
״אני שמח ..! את חמודה , אני שמח שפגשתי אותך פה , ואת גם מבשלת מעולה , כולם יודעים שאני אוהב אנשים שמבשלים מעולה ..!״ הוא אמר וצחק . הוא קרא לי חמודה ! ושוב החיוך לא רצה לרדת מהפנים שלי ..!
״אני חושבת שצריך דחוף לצלם את אור וזאין , הטוויטר מחכה לזה ..!״ אמרתי ואני ונייל חייכנו חיוך זדוני אחד לשני , אני יודעת שאור לא חולה על הטוויטר שלה , אבל זה פשוט דבר שחייב לתעד .
״ו..זהו״ אמרתי אחרי שצילמתי אותם . זה כלכך חמוד ! כמובן שלא שכחתי לשלוח את התמונה לכל הבנים והבנות , ולהעלות לטוויטר . אחרי כמה דקות שמעתי קול מהחדר למעלה ואז ראיתי את אור קמה ונכנסת לשירותים , שוטפת את הפנים ומסדרת את השיער . היא ירדה אחרי כמה דקות , קמתי וחיבקתי אותה , והיא חייכה אליי .
״אתם מתאימים״ לחשתי לה והיא חייכה .
״אנחנו לא ביחד , אני אפילו לא יודעת מה אנחנו״ היא לחשה לי חזרה .
״אני עדיין לא מאמינה ! אני כל היום מאושרת בגלל זה !״ אמרתי
״וניילר קרא לי חמודה״ לחשתי לה והיא צחקקה איתי .
״אני ממש רוצה שנצא ..! רוצה ללכת לקניון ?״שאלתי
״אני אלך להתארגן, רוצה לעזור ?״ היא שאלה וגרמה לי לחייך , היא יודעת שאני אוהבת שיש לנו רגעי בנות כאלה , גם בגלל שאנחנו לא נפגשות הרבה .
״שמעת מאלי מאז אתמול?״ שאלתי מנסה לפתח שיחה.
״האמת שלא .. אבל את יודעת , שמעתי את הארי בוכה אתמול ..״ היא אמרה וגרמה לי להנהן בהבנה . אני חושבת שכולם שמעו אותו בוכה .
״הוא חושב שעשית את זה בגללו.. אבל אלי הסבירה לו״ אמרתי לה והיא הנהנה.
״טוב את מוכנה ?״ שאלתי עושה סידורים אחרונים לשיער הבלונדיני שלי .
״כן , רוצה שניקח את ניילר ? שיהיה לכם קצת זמן ביחד..?״ היא אמרה קורצת לי וגורמת לי לצחוק .
״באלי קצת זמן איכות בינינו את יודעת ? הרבה זמן לא בילינו ביחד״ אמרתי לה והיא הנהנה בחיוך . ירדנו למטה ופתחנו את הדלת אני לא פחות מופתעת ממה שראינו שם מאשר אור . לפחות 50 צלמים ועוד המון פפרצי ומעריצות עומדות בפתח של המלון שלנו . וכמובן לא הופתעתי בכלל מהשאלות שלהם על זאין ואור ועל מה שיש ביניהם, אבל אור נראתה מופתעת מאוד .